"המצב באוקראינה יפגע בפרויקטי IT בישראל"

"ההרגשה באוקראינה מאוד לא נוחה, והדבר נכון עוד יותר בחרקוב, העיר השנייה בגודלה במדינה, אחרי קייב, הבירה. בחרקוב נמצאים מרכזי פיתוח שמשרתים לקוחות וארגונים ישראליים רבים, וגם אנחנו פועלים שם. יש שם כרגע פאניקה יחסית, בשל הקרבה לגבול עם רוסיה", כך אמר בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן. לדבריו, "אוקראינה היא הלב הפועם של רבים מהסטארט-אפים בישראל, ואין לי ספק שהמצב שם יביא לפגיעה ולעיכוב בפרויקטי IT לא מעטים של לקוחות ישראליים".

פסטרנק ציין בראיון לאנשים ומחשבים כי "המצב באוקראינה מהווה סיכון ממשי ל-IT, בדיוק כמו שסין הייתה בתחילת הקורונה – מה שהביא לעיכוב בהוצאה לשוק של אחד מדגמי ה-iPhone. אין מה לעשות, משקיעים לא אוהבים לשים משאבים במקום שבו עלולים להסתובב מחר טנקים ברחובות. המצב ישפיע גם על שוק ה-IT הישראלי, בלי ספק יהיו עיכובים בעליות לאוויר".

לאוקראינה יש 18 הסכמי סחר חופשי עם 46 מדינות, כולל האיחוד האירופי וישראל. היא המדינה הגדולה ביותר שנמצאת כולה בתוך אירופה – שטחה הוא 603,500 קמ"ר. יש לה גישה נוחה למרכזי העסקים המובילים באירופה, כמו גם תשתית מפותחת – 13 נמלי ים, 16 נמלי נהרות, 20 שדות תעופה ו-19,700 ק"מ של מסילות ברזל. כמו כן, היא המדינה בעלת כוח העבודה הגדול ביותר של הנדסת IT במזרח אירופה. מספר בוגרי לימודי ההנדסה באקדמיה באוקראינה עומד על 130 אלף, כאשר מדי שנה מצטרפים אליהם 16 אלף חדשים. יש בה יותר מ-4,000 חברות טכנולוגיה ומעל 2,000 סטארט-אפים.

אוקראינה היא בין 10 המדינות המובילות בביצוע רפורמות ידידותיות ל-IT, על פי הבנק העולמי. מגזר ה-IT במדינה פורח, והוא צמח ביותר מ-20% ב-2020, שנת הקורונה. פועלות בה חברות שירותי IT ומוצרי IT, שעוסקות בניהול נתונים, טלקום, ענן, גיימינג, אי-קומרס, מדיה, פיננסים, בריאות, נסיעות, קמעונאות ועוד. ישראל מדורגת במקום התשיעי בין מדינות יעד היצוא של אוקראינה, שב-2020 עמד על 1.3% מכלל היצוא ממנה. כ-15 אלף מהנדסים מאוקראינה, רובם אנשי פיתוח תוכנה, עובדים בשירות חברות ישראליות במתכונת של אוף שור – אם ישירות ואם דרך חברות אינטגרציה ישראליות, דוגמת אמן. הם משרתים מאות לקוחות מהארץ, חלקם הגדול חברות סטארט-אפ, בהן פלייטיקה, אאוטבריין, טאבולה ואיירון סורס. לדברי פסטרנק, "האוקראינים הפכו 'קופצניים' בשנים האחרונות בהיבטי דרישות השכר והנכונות שלהם לעבודה",

בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן. צילום: ניר אלון

באוגוסט האחרון קבוצת אמן רכשה את חברת הייעוץ הפורטוגלית HCCM Consulting תמורת כ-10 מיליון דולר. רכישה זו התבצעה כחלק מתוכנית ההתרחבות של אמן באירופה. החברה הנרכשת מעסיקה יותר מ-100 עובדים בעולמות התוכנה והפיתוח. היא מתמחה בהטמעת פתרונות ליבה בארגונים גדולים, בייעול תהליכי בקאופיס ופרונט אופיס, בפיתוח פתרונות דיגיטל מבוססי מידע וניהול תהליכים ופתרונות תשלום אלקטרוניים מאובטחים.

אחת המטרות של אמן ברכישת החברה הפורטוגלית הייתה לצמצם את כוח האדם שלה באוקראינה. "היה זה שלב נוסף בהתרחבות הפעילות הבינלאומית של קבוצת אמן. כך, הצלחנו לצמצם את היקף כוח האדם שאנחנו מעסיקים באוקראינה מ-200 ל-100", ציין פסטרנק. "הסטנו את מרבית פעילות האוף שור שלנו למערב אירופה והבאנו להפחתת הסיכונים התפעוליים. חברות רבות, כך אני מעריך, יעשו כמונו. כיום, יש לנו ארבעה אתרי אוף שור: בפורטוגל, סרביה, רוסיה – ובאוקראינה. מכון שעלויות השכר בפורטוגל גבוהות מאלה שבאוקראינה, אבל הן נמוכות מאשר במדינות אחרות במערב אירופה והיא מהווה 'האב' משמעותי באזור זה של העולם".

ד"ר איתן לסרי, מנכ"ל אתגר ויו"ר פורום החדשנות אוקראינה-ישראל. צילום: יח"צ

ד"ר איתן לסרי, מנכ"ל אתגר ויו"ר פורום החדשנות והטכנולוגיה אוקראינה-ישראל, סיים הבוקר (ג') ביקור עבודה שלישי החודש במדינה, שבמסגרתו הוא נפגש עם מקבלי החלטות ומנהלי עסקים בערים כגון קייב ולבוב. לדבריו, "ניכרת דאגה עמוקה בקרב אנשי עסקים זרים ובעיקר ישראלים שפועלים כאן נוכח המתח, שעלה לרמה הגבוהה ביותר לקראת פעולה צבאית של רוסיה בתוך אוקראינה. יש היחלשות בפעילות העסקית ולא ניתן לראות התחלות של פעילויות עסקיות חדשות. האדישות והפחד השתלטו על המקומיים ולמרות זאת, הקהילה העסקית מנסה לשדר עסקים כרגיל. האוקראינים לא מחצינים רגשות, אבל ניכרת דאגה רבה על פניהם".

רפאל פרנקו, מנכ"ל קוד בלו ולשעבר סגן ראש מערך הסייבר הלאומי. צילום: ניב קנטור

רפאל פרנקו, לשעבר סגן ראש מערך הסייבר הלאומי, עומד כיום בראש קוד בלו, שמתמחה בניהול משברי סייבר. הוא אמר לאנשים ומחשבים כי "יש באוקראינה הרבה ישראלים, כולל לא מעט מרכזי פיתוח. במקומם, אני הייתי מודאג".

"רוסיה נמצאת במעין מלכוד. היא לא יכולה לצאת מהאירוע בלי תמרון משמעותי במרחב, כולל במרחב הסייבר. היא עלתה על עץ גבוה ולא תרד ממנו", העריך. לדברי פרנקו, "אם וכאשר תהיה מתקפה הקרקעית, היא תלווה במתקפות סייבר מסיביות על תשתיות קריטיות – חשמל, מים, אנרגיה, גז טבעי, פיננסים, ממשל, אינטרנט ורשתות חברתיות. לא אתפלא לראות מהלך שדומה למתקפות הסייבר שהביאו להפסקות חשמל נרחבות באוקראינה בחגי דצמבר 2016".

"אין מה לעשות – יותר קל להסב נזק דרך מתקפת סייבר מאשר בקרבות שריון בשריון, ולכן זה מה שיקרה, לצד, או במקום, מתקפות בעולם הפיזי. כך גם הפעם", ציין.