"השימוש העודף במדיה החברתית – מגפה נפשית לילדים"

"מגפת הקורונה היא דבר מתעתע, כי אי אפשר לראות אותה בעיניים. היא הביאה לעולם מגפה נוספת ושקטה – נפשית. יש עלייה בביקוש באחרונה לשירותי ייעוץ וטיפול נפשיים, וזה קרה בשל השהות הנרחבת והמוגזמת של ילדים וילדות, בני ובנות נוער, במדיה החברתית. מדובר בנזקים אדירים, ברמה האישית והחברתית. כשהיינו ילדים – רצנו על מגרשי המשחקים, אבל הילדים שלנו לא עושים זאת. הם מבלים שעות רבות, רבות מדי, ברשתות החברתיות, הם מושפעים מדימויי הגוף המעוותים המוצגים שם, וזה מביא לשורה של הפרעות אכילה, עד כדי חשש שנאבד את היקרים לנו מכל. יש לקחת אחריות על מה שקורה ברשתות החברתיות. עליהן להיות במקום ערכי יותר, כדי שנהיה חברה בריאה יותר", כך אמרה ח"כ עידית סילמן (ימינה), יו"רית ועדת הבריאות של הכנסת.

ח"כ סילמן הייתה דוברת המפתח בכנס The Future of Digital Health, שנערך היום (ה') באופן וירטואלי, בהפקת אנשים ומחשבים. את האירוע הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ונושאו היה מרכזיות הנתונים בעולם הרפואה.

לדברי ח"כ סילמן, "לצד ההיבטים השליליים במדיה החברתית, הטכנולוגיה עשויה לשנות את עולם הבריאות לטובה. יש לבחון כיצד מנהלים את כלכלת הבריאות בצורה נכונה". היא אמרה כי "בעבר עבדתי בשירותי בריאות כללית בתפקידי מטה שונים, לרבות מנהלת השיווק. אז השקנו את טייטו – פיתוח שבודק חולים מרחוק, בלי שהם יצאו מהבית. המכשיר הפך לכלי בסיסי בעבודה של צוותי הרפואה בכללית".

הטכנולוגיה כאמצעי לסיוע במימוש מטרות חברתיות

יו"רית ועדת הבריאות פירטה כמה מטרות חשובות שהטכנולוגיה יכולה לעזור במימושן: "נדרש לצמצם פערים, והטכנולוגיה היא הדרך לצמצום פערים אלה. בנוסף, עלינו להתכונן קדימה, כדי להיערך ולתת מענה למצב שבו אורך החיים של התושבים גדל – והיא יכולה לסייע בכך. הטכנולוגיה היא גם מענה לכל מיני גופים אינטרסנטיים. בנוסף, היא עשויה להביא להקטנה רצויה של הביקושים לשירותים ממערכת הבריאות באופן פיזי".

כדוגמה היא נתנה את מיליון המטופלים הטרום סוכרתיים שיש בישראל. "עלינו למנוע מהם להפוך לחולי סוכרת, למען בריאותם וכי זו מעמסה ששואבת עלויות ומשאבים רבים", אמרה ח"כ סילמן. "המלחמה בהשמנה והמאבק למשקל גוף תקין, שעוצרים את מחלת הסוכרת, הם בראש מעייני. נזקים רבים נובעים מאורח חיים לא בריא, והטכנולוגיה יכולה לסייע למניעתם".

היא ציינה את אחת הפעילויות של ועדת הבריאות של הכנסת – שכאמור, היא עומדת בראשה: "החוק לאיחוד מוקדי החירום. החודש הכנסת אישרה בקריאה טרומית את החוק, שיזמתי יחד עם ח"כ משה גפני (יהדות התורה). החוק הזה יאחד את מוקדי החירום הרפואיים יחד, מבלי קשר לשיוך ארגוני. שמונה מיליון איש ואישה פונים לשירותי חירום מדי שנה. אם נצליח לצמצם באמצעות האיחוד הזה ב-1% את הביקוש ונביא למענה מהיר יותר של כונן רפואי, ולהגעה מהירה יותר בדקה מאשר כיום – נשפר ונציל חיים של כ-80 אלף איש בשנה, כי הם ייפגעו פחות ובהתאמה, משך השיקום שלהם יקוצר. גם פה הטכנולוגיה תסייע: אנחנו בוחנים מהי המערכת הטובה ביותר להקפצת כוננים לחולה או לפצוע".

בית החולים הלל יפה. צילום: דוברות בית החולים, מתוך ויקיפדיה

"אתגר מרכזי: הכנסת מערכת הבריאות תחת מערך הסייבר"

לדברי ח"כ סילמן, "אחד האתגרים הגדולים שבפניהם ניצבת מערכת הבריאות הוא הכנסת התחום תחת מערך הסייבר הלאומי. ראינו את הנחיצות בכך במתקפת הסייבר שחווה בית החולים הלל יפה – מתקפה שרק כעת הוא מתחיל להתאושש ממנה. יש להיערך להגנה טובה יותר בעולם הבריאות מפני איומי הסייבר".

"תמיכה טכנולוגית ומעטפת נתונים אישית יכולות לשנות מציאות בעולם הבריאות", סיכמה ח"כ סילמן. "כך גם איכות השירותים המסופקת למטופלים. קופות החולים וארגוני הבריאות מסתייעים באלגוריתמים שמתריעים מפני סכנות בריאותיות, מציפים חשש למחלות רקע מסוימות או מפלחים את האוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה ללקות במחלה. מגפת הקורונה הוכיחה זאת באופן ברור. יש להפנות משאבים לטובת הטמעת טכנולוגיות שיבנו מערכת טובה ורזה יותר".