זינוק במספר הפניות בדיגיטל למרכזי הסיוע לנפגעי.ות תקיפה מינית

"מגפת הקורונה פגעה ברבים וברבות, אולם לא כולם יודעים ויודעות על פגיעות מיניות שלא דווחו. השקנו מענה בצ'ט אונליין ויש לנו מענה בווטסאפ, ובתקופת הקורונה, השירותים הדיגיטליים הללו הוכיחו את נחיצותם: הם אפשרו לצעירות ולנשים שנמצאות בתים פוגעניים לתקשר עם מתנדבות שלנו בלי צורך להגיע אלינו פיזית. בנוסף, המענה הדיגיטלי סייע לבני ובנות הדור הצעיר, שלא מדברים בטלפון. אנחנו מטפלים ביותר מ-50 אלף פניות בכל שנה, ובאחרונה חווינו גידול אדיר, בהיקף של עשרות אחוזים, בפניות אלינו בערוצי הדיגיטל", כך אמרה אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, בראיון לאנשים ומחשבים.

בימים אלה מציין האיגוד 30 שנות מאבק. לציון המאורע יוצא האיגוד בקמפיין דיגיטלי חדש, בסיוע הקרן המשפחתית של ענבר ומריוס נכט. נינט טייב התגייסה לטובת הקמפיין ומקריינת אותו.

נינט טייב. צילום: ג'סטין היגוצ'י, מתוך ויקיפדיה

"בסדרה של שמונה סרטונים שיעלו לרשת, שאותם מקריינת נינט, אנחנו, באיגוד, מעלות כמה נקודות חשובות שיש לתקן בתחום הפגיעות המיניות: האחת – 80% מתיקי החקירה של עבירות מין שהועברו לפרקליטות נסגרו בלי שהוגש בהם כתב אישום. השנייה היא הצורך בשינוי היחס המשפיל שמקבלים.ות נפגעי ונפגעות תקיפה מינית מצד החוקרים במשטרה. המערכת הפלילית בישראל לא מותאמת למאפייני הפגיעה ולנפגעות ולנפגעים, לא מספקת את המענה הראוי להם, ואף מעצימה את הפגיעה הנפשית והטראומה. נפגעות ונפגעים מתארים לעתים את ההתמודדות עם המערכת הפלילית כאונס שני. עוד אנחנו פועלות לביטול חוק ההתיישנות על עבירות מין בקטינות ובקטינים והארכת ההתיישנות בעבירות מין בבגירות ובבגירים. העבירה לעתים 'התיישנה' על פי חוק, אבל ממשיכה להשפיע על חייהם.ן של הנפגעים.ות".

בימים אלה שוקלים באיגוד הקמת מאגר נתונים אודות פוגעים מינית, "בשל ריבוי תופעות של עבריינים פוגעים סדרתיים, דוגמת משה קסטיאל, משה איבגי ומשה קצב", אמרה סוליציאנו. "הנפגעות יוכלו להגיב למאגר המידע, שיהיה מאובטח לפי דרישות החוק והרשות להגנת פרטיות. אם תהיה הצלבה על פוגע, ניתן יהיה להעביר את כל הפרטים באופן מאובטח, כדי שהנפגעות יחליטו האם הן רוצות לעשות – ומה לעשות – משהו עם המידע הזה. המטרה היא הענקת עוד כלי לנפגעות, כדי שהן תוכלנה ליטול שליטה על הפגיעה בהן. מאגרים שכאלה כבר קיימים באוניברסיטאות בארצות הברית".

"לא סתם יום הולדת"

"המאבק למיגור האלימות המינית הוא מורכב וקשה, ואי אפשר לעצור לרגע", אמרה סוליציאנו. "לצערי הרב, יש עדיין אנשים רבים שמשתיקים, מכחישים, מתעלמים ועומדים מנגד, בלי לסייע לנפגעות.ים". מנגד, ציינה, "מאז שהוקם האיגוד חל שינוי עומק בחברה הישראלית – פגיעות רבות נחשפו וממשיכות להיחשף בכל יום. לטכנולוגיה יש תרומה חשובה להנגשה של 'אוזן קשבת' עבור הנפגעות והנפגעים – בכל עת ומקום".

30 שנים של מאבק של האיגוד נגד פגיעות מיניות. צילום: BigStock

"זה לא סתם יום הולדת", ציינה. "מדובר במאבק ארוך, לעתים סיזיפי, אבל עם הישגים. אנחנו מעלות לסדר היום הציבורי את הצורך בשבירת קשר השתיקה בכל מה שנוגע לאלימות מינית. למרות MeToo#, אנחנו עדיין רואים גברים, נשים, נערות, נערים, ילדות וילדים שעוברים פגיעות וניצול מיני, כשלא פעם התופעה מלווה בהכחשה ובאי אמון בקורבנות. מאוד קשה להאמין שהפוגע הוא אב, סב, דוד, מורה, רב, פסיכולוג, רופא… כולם אנשים טובים לכאורה".

היא הוסיפה כי "אלימות מינית לא קשורה למין, אלא לניצול כוח, חברתי מקצועי ומעמדי. קשה מאוד לצאת נגד אנשים בעלי שררה, שמנצלים את כוחם. מי יקשיב למזכירה הצעירה? מי יאמין לאשת הניקיון שעובדת בחברת כוח אדם? בנוסף, לא מעט שוכחים שהפגיעה נשארת שנים אחרי שקרתה, והיא מונעת מרבים מהקורבנות תפקוד בשלל שדות החיים – זוגיות, הורות ועבודה".

"לטכנולוגיה יש חשיבות, אבל היא לא העיקר"

סוליציאנו ציינה כי אחד ההיבטים שהאיגוד "שם עליו גז", כלשונה, הוא מניעת הטרדות מיניות במקומות העבודה. "פיתחנו שתי דרכים בנושא: האחת – קוד וולנטרי למניעת הטרדה מינית בעבודה, המהווה סוג של תו תקן. השנייה – מניעה מצבית של הטרדות מיניות, על בסיס שיבוש וסיכול הטרדות מיניות בארגונים, בהתאם למאפייני הארגון. למשל, למנוע מצב שבו נהג אמבולנס אומר למתנדבת הצעירה 'תוציאי לי את הסטטוסקופ מהכיס כי אני בנהיגה', או למנוע ממאמן ספורט להזמין מתעמלות צעירות לחדרו בשעת ערב".

לסיכום היא אמרה כי "לטכנולוגיה יש חשיבות, אבל היא לא העיקר. הדיווח (על פגיעה מינית – י"ה) לא יקרה אלא אם יהיו לנושא מודעות וגיבוי ארגוני כולל. אם כל מה שהארגון עושה הוא 'רק' להטמיע אפליקציה לתחום – זה חסר משמעות. בלי לעשות עבודה אמיתית בארגון לא תיווצר מניעה ולא ניתן יהיה לאכוף מדיניות ברורה בנושא. הטכנולוגיה יכולה להיות כלי עזר – רק אחרי הליך ארגוני שלם של הסברה. אין פתרון קסם טכנולוגי ללא עשייה. פונים אליי אנשים מחברות הזנק רבות, שפיתחו אפליקציות לתחום, אבל הם לא מבינים את דינמיקת קורי העכביש שהתוקפים והמתעללים מינית טווים".

ביום א', ה-6 במרץ, יתקיים בתיאטרון הבימה בתל אביב אירוע לציון 30 שנים לפעילות האיגוד, ביוזמת השחקנית והיוצרת מילי אביטל. הנואמת המרכזית באירוע תהיה פרופ' אניטה היל, שנחשבת לפורצת דרך במאבק באלימות מינית בארצות הברית. עוד יישאו דברים: סוליציאנו; עו"ד ענבר נכט; ומרב מיכאלי, שרת התחבורה ויו"רית הקבינט לשוויון מגדרי. בתוכנית האומנותית: מאיה בלזיצמן תבצע את השיר היי שקטה – במקור של ריקי גל, ג'יין בורדו את ואלס להגנת הצומח, שבוצע במקור על ידי להקת הנח"ל והיה השיר הראשון במדינה שעסק בפגיעות מיניות, ברי סחרוף ומוניקה סקס ישירו במשותף את השיר כל החבר'ה על האונס בשומרת, שהלהקה ביצעה במקור, וסי היימן תחדש את הימים שעוד נכונו לנו של חנן יובל. מנחי האירוע יהיו שירי ארצי ויפתח קליין.