"יש לגבש תוכנית לצמצום מספר העובדים בהיי-טק הישראלי בחו"ל"

יו"ר ועדת המשנה להיי-טק בכנסת, ח"כ רון כץ, קורא לממשלה ולמעסיקים לגבש תוכנית משותפת לצמצום מספר העובדים בחברות היי-טק ישראליות בחו"ל. לדבריו, במקום זאת, החברות יכולות לנצל את הפוטנציאל הגלום בארץ, באוכלוסיות שלא מיוצגות כיום בענף.

ח"כ כץ אמר את הדברים היום (א') בדיון של הוועדה, שעסק בבעיית המחסור בכוח אדם. במהלך הדיון הועלה נושא המשך פעילות חברות ההיי-טק הישראליות באוקראינה, לאור המשבר והמלחמה שעלולה לפרוץ בימים הקרובים בינה לבין רוסיה. חברות אלה מעסיקות שם עשרות אלפי עובדים. חלקן ממשיכות בפעילות רגילה ככל הניתן, אחרות עברו לפעול ממדינות אחרות במזרח אירופה והיו אף חברות שביקשו מהממשלה לתת לעובדים שלהן מקלט זמני בישראל – וסורבו.

לדברי ח"כ כץ, "לא יכול להיות שחברות ישראליות מעסיקות כ-40 אלף עובדים באוקראינה, במיקור-חוץ, בשעה שפה, בארץ, יש עובדים ממגזרים שלא מיוצגים בהיי-טק, ושיש להם פוטנציאל. אין סיבה שחברות ההיי-טק הישראליות יעסיקו עובדים רבים בחו"ל. יש למצות את הפוטנציאל בישראל ולגבש תוכנית לצמצום מספר העובדים מעבר לים בחברות אלה".

"המטרה העליונה של ועדת המשנה היא להביא להרחבת מעגל המועסקים בענף, ולא רק מהנדסים ומתכנתים", ציין. "ככל שנרחיב את המעגל, זה יעזור לצמיחת הכלכלה".

"המשבר באוקראינה מוכיח עד כמה ההיי-טק הישראלי פגיע"

יו"ר איגוד חברות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, אמר בדיון ש-"המשבר באוקראינה מוכיח עד כמה תעשיית ההיי-טק הישראלית פגיעה מאוד, למרות התדמית שלה כתעשייה יציבה וחזקה".

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: אורן דולב, יח"צ התאחדות התעשיינים

להערכתו, באוקראינה מועסקים בין 25 ל-40 אלף עובדים בחברות היי-טק ישראליות. "תחשבו מה תהיה המשמעות כאשר חלק מאותם מהנדסים יפסיקו לעבוד עבור הענף, וזה דבר שכבר מתחיל לקרות במשבר הזה. לכן, נדרשת היערכות לאומית, כדי שתעשיית ההיי-טק לא תיפגע מהמשבר באוקראינה וממקרים דומים".

"תכנות – מעבר להרי החושך עבור תושבי הפריפריה"

מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד חמלניק, אמרה כי "הממשלה צריכה להשקיע משאבים במקומות שנדרשים, להפנות אותם לאוכלוסיות שסובלות מתת ייצוג בהיי-טק". ד"ר רינת כהן, סגנית מנהלת זרוע העבודה במשרד הכלכלה, בישרה כי "הממשלה מצויה על סף סיום של מהלכים שיאפשרו, בפעם הראשונה, הכשרה למקצועות ההיי-טק בלמידה מרחוק. זה יאפשר לעובדים מהפריפריה להשתלב בענף, ולעבוד מהבית". זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס, קרא "להתאים את תוכניות ההכשרה גם לצורכי המעסיקים, כי יש צרכים שונים וחייבים לתמוך בהם".

אפרת וייס, סגנית מנהל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, ציינה ש-200 בוגרי הכשרות של המשרד שבהן מוכשרים חסרי ניסיון בתעשיית ההיי-טק כבר השתלבו בה. דבריה זכו לביקורת מצד משתתפי הישיבה. ח"כ כץ אמר כי "יש מחסור ענק בעובדים בהיי-טק, אבל המספרים שאת מציגה קטנים. יש ליחידה הזו תקציב של 20 מיליון שקלים, אבל התוצר שהיא מציגה הוא נמוך. יש לטפל בזה".

הוא דיבר גם על הפערים הקיימים בלימודי המחשבים והטכנולוגיה בין הפריפריה למרכז הארץ. "מי שגר ברמת גן נחשף מגיל אפס לתכנות. לעומת זאת, עבור תושבי הפריפריה זה מעבר להרי החושך", העיר ח"כ כץ.

קרין מאיר רובינשטין, המנכ"לית והנשיאה של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), ציינה כי המשבר בכוח האדם משפיע לא רק על תעשיית ההיי-טק, אלא גם על תפקידים טכנולוגיים בתעשייה המסורתית, וקראה לדאוג גם לכך. "יש לוודא שגם מגזרים אחרים, לא רק היי-טק, לא ייפגעו", אמרה. "יש סקטורים כמו תעשיות כבדות שזקוקים לכוח אדם טכנולוגי, ואנחנו מסייעים להכשיר כוח אדם מתאים כדי שהן לא תישארנה מאחור".

משה פרידמן ממיזם קמא טק, שמסייע לשילוב חרדים וחרדיות בהיי-טק, ציין כי יש לא מעט יוזמות בנושא, אבל זה עדיין לא עונה על הדרישות בשטח. "התקציבים שמעמידים לרשותנו מאפשרים להכשיר 1,000 חרדים בשנה. עם תקציבים גדולים יותר אפשר יהיה להגיע ל-10,000 חרדים בשנה", אמר.

ד"ר אסף פתיר מסטארט-אפ ניישן סנטרל קרא להקים גוף ממשלתי מתכלל, שיראה את כל התמונה ויעסוק בכל ההיבטים של ההיי-טק, במקום לפזר את זה בין יחידות ומשרדים שונים. משתתפים אחרים בדיון הצטרפו לקריאה זו.