מה יעד התעסוקה בהיי-טק של הממשלה? תלוי את מי שואלים

היעדים של ראש הממשלה ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה קרובים, אבל רחוקים מהיעד של ראש הממשלה החליפי ● פרקש הכהן הציגה היום (ד') תוכנית למימוש היעד: עלייה של 50% במספר המועסקים בהיי-טק עד 2026

יו"רית ועדת המשנה החדשה לבינה מלאכותית, ח"כ אורית פרקש הכהן.

הממשלה לא סגורה על עצמה: ראש ממשלה אחד, ראש ממשלה חליפי אחד ושרה אחת נותנים, למעשה, שלושה יעדים שונים למספר המועסקים בהיי-טק, שהם שואפים להגיע אליו עד 2026.

מספר המועסקים בהיי-טק עומד על 334,619, נכון לדו"ח האחרון של רשות החדשנות, שיצא ביוני אשתקד. לפי שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, בהודעה שפרסמה היום (ד'), הנתון עומד על כ-360 אלף. היעד שראש הממשלה, נפתלי בנט, הציב הוא עלייה של הנתח של ההיי-טק במספר המועסקים במשק מ-10% כיום ל-15% עד 2026. כלומר: קצת יותר מ-540 אלף עובדים (שהרי עד 2026 יגדל מספר העובדים הכללי במשק). השרה פרקש הכהן הציגה היום מטרה שקרובה לזו של בנט: להגדיל את מספר המועסקים בענף ב-180 אלף – גם כאן עד 2026. כלומר, 540 אלף עובדים בסך הכול. לעומתם, ראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, דיבר באחרונה על הצורך להגיע באותו פרק זמן למיליון ישראלים בהיי-טק – יותר מ-10% מהיעד של בנט ופרקש הכהן.

מה מקור ההבדלים? האם אלה פערי השקפות? כנראה שלא. כך או כך, התוכנית של פרקש הכהן כוללת עוד שני יעדים טובים וחיוניים, אבל גם שאפתניים במיוחד: גידול של פי שניים במספר העובדים החרדים בהיי-טק ושל פי שלושה במספר הערבים בענף. אחד הנימוקים של השרה לכך הוא ש-"חובה עלינו לוודא כי הצלחתו של ההיי-טק בישראל לא תשמש גורם מפלג בחברה הישראלית".

"לא ליצור שתי מדינות"

התוכנית של פרקש הכהן היא הנחיית מדיניות לרשות החדשנות, שלאחר כינון הממשלה החדשה עברה ממשרד הכלכלה לאחריותה. בהודעת המשרד נכתב כי "עיקר התוכנית הוא לקבוע, בפעם הראשונה, יעדים קפדניים להגדלה משמעותית של הייצוג של החרדים, הערבים, הנשים, הג'וניורים והפריפריה הישראלית בהיי-טק. מדובר בתוכנית שמבוססת על עבודה כלכלית מקיפה שבוצעה בחודשים האחרונים על ידי משרד החדשנות, בהובלת מנכ"לית המשרד, המשנה למנכ"לית וחברת טאסק, ובשיתוף רשות החדשנות. התוכנית תסייע לקביעת מדיניות להיי-טק הישראלי ולוועדת פרלמוטר (שעוסקת בנושא, ושבראשה עומד דדי פרלמוטר, לשעבר בכיר באינטל העולמית – י"ה)".

התוכנית נפרסת עד 2026 ובמשרד אומרים שיש לה שתי מטרות מרכזיות: להתמודד עם משבר כוח האדם בהיי-טק, תוך מתן דגש על הכנסת אוכלוסיות נוספות לענף, על מנת שלא "ליצור שתי מדינות". כדי להגשים את היעד הזה, פרקש הכהן קבעה יעדי ביניים, שיש לעמוד בהם עד תום השנה הבאה, ובמרכזם הוספת של 24 אלף עובדים להיי-טק הישראלי על ידי תוכניות חדשות שהרשות נדרשת לנקוט ושתהיינה חייבות לעמוד ביעדים הבאים: 45% נשים מתוך תוספת השכירים בהיי-טק, תוספת של לפחות 4,500 עובדים מהחברה הערבית, של לפחות 2,800 עובדים מהחברה החרדית ושל לפחות 3,000 עובדים ישראלים שיחזרו מחו"ל. פרקש הכהן כוללת בתוכנית הצעה שזכתה להתנגדות חריפה בקרב רבים בענף ההיי-טק – הכנסת מומחים זרים. בנוסף, היעד הוא ש-30% מהעובדים החדשים יהיו תושבי הפריפריה.

לדברי פרקש הכהן, "אני רואה חשיבות גדולה בשילוב אוכלוסיות שמצויות בתת ייצוג בתעשיית ההיי-טק. חובה עלינו לוודא שהצלחתו של ההייטק בישראל לא תשמש גורם מפלג בחברה הישראלית, אלא להיפך – הזדמנות לצמצום פערים חברתיים. עלינו לפעול ולתקן את הכשלים המתקיימים כיום, למשל שהגידול שחל בעשור האחרון גידול בשיעור הנשים שמתחילות שנה א' באקדמיה במקצועות ההיי-טק מ-23% ל-30%, זה לא בא לידי ביטוי מספק בתעשייה. שכן בשמונה השנים האחרונות אין גידול של ממש במספר הנשים בענף ההיי-טק. כמו כן, עלינו לשנות את השיעור הנמוך במיוחד של חרדים וערבים, שנמצאים בתחתית הייצוג בענף. לבסוף, עלינו לשנות את המשוואה שלפיה הסיכוי של ילד.ה או נער.ה שגדל.ה בפריפריה להשתלב בתעשיית ההיי-טק הישראלית נמוך משמעותית. התוכנית הזאת עושה בדיוק את זה".

לקדם גם את שילוב הדרוזים בהיי-טק הישראלי

בתוך כך, השרה פרקש הכהן השתתפה בדיון שנערך היום בכנסת, במסגרת ועדת המשנה הייעודית של הוועדה לענייני החברה הערבית, ועסק בחדשנות ובטכנולוגיה באוכלוסיות הדרוזית והצ'רקסית בישראל. מנכ"לית המשרד, הילה חדד, ציינה ששוריינו כספים בסך של 25 מיליון שקלים עבור פעולות לקידום חדשנות בחברות הדרוזית והצ'רקסית, כאשר מחצית מהם מגיעים מתקציב המשרד ומחצי מתקציב תוספתי. פרקש הכהן אמרה בהקשר זה כי "כאשר יש רצון – מוצאים את הדרך".

התוכנית של פרקש הכהן לא כוללת יעדים ספציפיים לחברות הדרוזית והצ'רקסית, ויו"ר הוועדה, ח"כ מופיד מרעי, קרא לממשלה להציב יעדים כאלה. ח"כ עלי סלאלחה אמר כי "יש בחברה הדרוזית צעירים מצוינים ולא פחות טובים מאלה שברעננה, הרצליה וכוכב יאיר. ההתייחסות אליהם צריכה להיות בהתאם".

 

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מישהו

    לא כל אחד מתאים להייטק. זו צורת חשיבה ובעיקר יכולות מסוימות שלא כולם ניחנים בהן.

אירועים קרובים