"תקופת הקורונה הדגישה באופן חזק מאוד את הצורך ברפואה מרחוק"

"תקופת הקורונה הדגישה באופן חזק מאוד את הצורך ברפואה מרחוק. היה ברור שקיים הצורך להגיע לכל אחד אל הבית שלו, ולא רק בגלל שהוא לא יכול להגיע לטיפול. התברר הצורך הגדול לתקשר עם המטופלים באופן סינכרוני ואסינכרוני כדי לייצר רפואה טובה יותר למטופלים, כולל מעורבות של המרכזים הרפואיים, כולל היבטים אשפוזיים", כך אמרה ד"ר גליה ברקאי, מהמרכז הרפואי שיבא, שדיברה בכנס הבריאות הדיגיטלית של אנשים ומחשבים על קידום הטלרפואה ברשת הממשלתית של חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות.

התוכנית – שקרויה '11 כוכביא' כדי לייצג את 11 המרכזים הרפואיים הגדולים שכלולים בה, לצד מספר בתי חולים פסיכיאטריים ובתי חולים גריאטריים – נועדה, לפי ד"ר ברקאי, ליצור פתרונות שמטרתם הראשונית היא לענות לבעיות נקודתיות בכל מרכז מסוים, ואז להפיץ את הפתרונות הללו הלאה, לשאר המרכזים לפי הצורך.

"מתוך ההבנה של התקופה ושל הצורך בתגבור היכולת לתת מענה קליני מרחוק, הקמנו בשנה האחרונה את הקבוצה לפרויקטים טכנולוגיים בתוך החטיבה, והמטרה היא, כאמור, לקדם את הטלרפואה במרכזים. לתוך היוזמה משתלבים הרבה מאוד קלינאים מהמרכזים, הרבה אנשי מטה, הרבה אנשי בריאות דיגיטלית, ולצידם אנשי מנהל וגם כלכלנים. היוזמה משתפת את כל בתי החולים הכלליים עם מטרה לספק פתרון שקשור לטלרפואה, כשבסופו של דבר יהיה ניתן לשתף את הפתרון הזה בכל הרשת", היא סיפרה.

ד"ר ברקאי ציינה שהרעיון המרכזי של קבוצת הפרויקטים הוא לתמרץ, לעזור ולקדם את פיתוח הפתרונות הללו במרכזים, כדי שבסופו של דבר, כאמור, כל הרשת תוכל ליהנות מהם, והוסיפה שיש כבר 15 פרויקטים שונים במסגרת הזו, וחלקם כבר מבוצעים בשילוב של מספר מרכזים.

"יש שלושה שלבים בפיתוח מודל רפואי חדש. הבסיס הוא מה שאנחנו קוראים לו הפרוטוקול הקליני, מה המענה שאנחנו נותנים לבעיה הקלינית, וזה כולל לדוגמה הגדרה של אוכלוסיית היעד, תנאי סף לקבלה תוכנית וכמובן גם ממדי הצלחה וכישלון. הדבר השני, שלא פחות חשוב, הוא מהן הטכנולוגיות שיעזרו לנו לתת את המענה לבעיה הקלינית שהוגדרה. השלב השלישי הוא בעצם יצירת מודל עסקי. אי אפשר להתעלם מכך שבמערכת הבריאות בישראל לא נוכל להוציא תוכנית כזו לפועל אם לא יהיה מי שיממן אותה, ולכן הצוות כולל כלכלנים שעוזרים לנו בקביעת התקציב, אפיון ההוצאות וגם לקבוע את עלויות השירות", היא סיכמה.

על כמה מהפרויקטים הדיגיטליים בחטיבת המרכזים הרפואיים

רועי קול, מנהל פרויקטים דיגיטליים בחטיבת המרכזים הרפואיים, הציג כמה מהפרויקטים שכבר נמצאים בפעולה, והראשון ביניהם הוא תוכנית סכרת והשמנה לילדים ונוער במרכז הרפואי שמיר. הקונספט במודל הזה הוא צוות רב מקצועי מהצד של בית החולים מרופא ועד דיאטנית ופסיכולוגית שכולם, ומד שנהי המטופל והוריו.

"הצוות הרפואי עובד מול פורטל בבית החולים ורואה תמונת מצב של 360 מעלות על המטופל. בצד של המטופל הוא מקבל אפליקציה וערכת שירות שכוללת בין השאר מד סוכר, שעון חכם ובמקרים מסוימים יש גם טאבלט, ויש חיבור למכשירים שמודדים את המדדים הפיזיולוגיים ויש שאלונים מותאמים אישית ויש אוטומציה דיגיטלית שמלווה את המטופל ובמקרה הזה, בתוכנית הזו, גם את ההורים ויש כמובן גם מנגנונים מתקדמים לתקשורת רציפה בין הצוות הרב מקצועי למטופלים", הוא סיפר.

רועי קול, מנהל פרויקטים דיגיטליים בחטיבת המרכזים הרפואיים, משרד הבריאות. צילום: יח"צ

פרויקט אחר הוא מניעת הצורך להגיע לבית החולים לתהליך טרום הרדמה, ומדובר במודל שפותח עבור המרכז הרפואי הגליל בנהריה. "המטרה פה היא להעביר את כל תהליך הטרום הרדמה לביקור מרחוק. זה כמובן חוסך מהמטופל להגיע למרכז הרפואי לשם כך. מתנהלת שיחת וידיאו בין המרדים למטופל, ואז, תוך כדי תיעוד בתיק הקליני, נשלח טופס הסכמה בצורה דיגיטלית עם כל הפרטים הרלוונטיים של המטופל ושל הרופא, כך שיש תזרים עבודה של חתימות, ואז זה עובר לשלב הארכוב בבית החולים ובסופו של דבר נשלח גם עותק אל המטופל", הוא הסביר.

קול סיכם ואמר כי בסופו של דבר היוזמה הזו ממוקדת בארבע נקודות. "מדובר במודלים חדשניים בשוק הרפואה בארץ, ואלו מודלים שלא היו קיימים פה לפני שנה. כל מרכז רפואי השקיע מעט משאבים במודל אחד בלבד, אבל הרוויח סל של מוצרים שניתן להטמיע בכל זמן ובכל מרכז. הדבר השלישי הוא הערך למטופלים עצמם שהוא חשב וללא חסם גיאוגרפי, והאחרון הוא הזמינות הגבוהה לשירותים באופן שמותאם לזמננו".