"כ-10% מאוכלוסיית ישראל עובדים בהיי-טק – יש לנו עוד יכולת לצמוח ולהתפתח"

פורום Duns 100 של בכירי המשפט בתחום ההיי-טק בישראל, בהשתתפות בכירי דן אנד ברדסטריט בארץ; עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה, ובהנחיית גדעון אוקו, נערך היום (ד' במלון רויאל ביץ' תל אביב

במסגרת הפורום דנו בכירי הענף בנושאים שעל סדר היום המקצועי, ביניהם: המגמות המרכזיות שיאפיינו את ענף ההיי-טק בשנת 2022, הצניחה במניות של חברות ישראליות בוול סטריט, הסיבות לבריחת עורכי דין לענף ההיי-טק, המגמות בהשקעות בענף, ועוד.

חברי פורום בכירי המשפט בתחום ההיי-טק בישראל. צילום: אלעד גוטמן

אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אמר באירוע כי "צריך להבין שגם בתחום ההיי-טק – לא לעולם חוסן. ענף ההיי-טק בנוי על אקוסיסטם שנוצר בשנים האחרונות בעיקר מהמגזר הפרטי. רשות החדשנות שמה לה ליעד למשיך ולהפוך את ישראל לסטארט-אפ ניישן, ולעומת הדעה הרווחת, כיום רק כ-10% מאוכלוסיית ישראל עובדים בענף ההיי-טק ויש לנו עוד יכולת לצמוח ולהתפתח. אנו כמדינה, צריכים להגיע למצב שנוכל להתאים את עצמנו לכל השינויים והחידושים הטכנולוגיים בצורה הטובה והמהירה ביותר, אך לצד זאת לשמור על האנושיות גם בין הענפים המתקדמים ביותר".

"באשר למשבר העובדים ולחוסר הגיוון בהון האנושי בענף" המשיך אפלבום ואמר, "אני קורא למוסדות האקדמיים לפעול על מנת לשלב תקופות סטאז' והתנסות כחלק מהלימודים, כדי להעניק הזדמנות ממשית לנקודת פתיחה טובה לכל הסטודנטים בתחום. יש אוכלוסיות מכל קצוות הארץ שיכולות להשתלב בענף הזה ולצערי אנו לעיתים מפספסים אותן".

אפרת שגב, סמנכ"לית דטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט. צילום: ניב קנטור

מ-20 מגה עסקאות ב-2020 ל-70 ב-2021

אפרת שגב, סמנכ"לית דטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט: "מנתוני דן אנד ברדסטריט עולה כי בשנת 2021 לבדה נרשם שיא חדש של גיוסים בשווי 25.6 מיליארד שקל, המשקפים גידול של 146% משנת 2020. בשנת החולפת בוצעו כ-77 מגה עסקאות בשווי של למעלה מ-100 מיליון שקל כל אחת, כאשר שוויין הכולל עומד על למעלה מ-14 מיליארד דולר, לעומת שנת 2020 בה בוצעו כ-20 מגה עסקאות בלבד. כיום, ישנו מחסור של כ-15 אלף עובדים בענף ההיי-טק הישראלי, כאשר הביקוש לעובדים בענף גדל והשכר והתנאים בהתאם. בפתח עומדות תכניות רבות של הממשלה לשלב אוכלוסיות מגוונות בתעשיית ההיי-טק הישראלית, ובכך לאפשר למגזרים נוספים ליהנות מהצמיחה במשק".

גיל פקלמן, מנכ"ל ומייסד שותף בחברת אטרה. צילום: אלעד גוטמן

גיל פקלמן, מנכ"ל ומייסד שותף בחברת אטרה (Atera Networks): ״אצלנו ב-אטרה אין הבדל בין מתמודד למשרה מסוימת שמגיע מיחידה כמו 8200 או מיחידה קרבית. החברה מונה כ-200 עובדים וכוללת כמות אדירה של אנשים שלא הגיעו מרקע טכנולוגי. בנוסף, אנו עושים מאמצים כבירים לקלוט ג'וניורים במגוון משרות. אנחנו מחפשים אנשים עם יכולות למידה, יצירתיות ומקצועיות, ולדוגמה קיבלנו עובד למחלקת הסושיאל והפרסום שהיה בעברו עורך דין. אני סבור כי העובדים הצעירים מחפשים שני דברים שחשובים להם – תחושת משמעות ותחושה שייכות ומשפחתיות – ומהסיבה הזו הם מחליטים לעבור לתעשיית ההיי-טק. זה לא רק השכר והאופציות".

נדב לידר, מנכ"ל Brex ישראל. צילום: אלעד גוטמן

נדב לידור, מנכ"ל Brex ישראל, התייחס בדבריו למחסור ולשינויים בכוח אדם בחברות, ודרכי ההתמודדות איתם ואמר כי "ענף ההיי-טק העולמי ככלל והישראלי בפרט, התנפח בשנים האחרון באופן קיצוני, כך שענפים אחרים במשק בהכרח נשארו מאחור. היצע התנאים בהיי-טק, מהשכר ועד ל-work life balance, הוא מהגבוהים ביותר שיש, ועוד ימשיך לצמוח ולהשתכלל עם הזמן. כתוצאה מכך עלול להמשיך להיווצר פער בין ההיי-טק לשאר ענפי המשק, שישפיע גם על תחום כוח האדם".