"לעבור מכיסא לכיסא זה שינוי שאינו משנה"

"שינוי זו הבטחה לשנות מצב ולהשתנות. לעבור מכיסא לכיסא זה אמנם שינוי, אבל הוא אינו עמוק ומהותי – והוא אינו משנה דבר. בעידן היום, שינוי הוא במהות, בתפישה, באמונות, תוך הבנה של השוק והלקוחות. רק אחר עיצוב של תודעה חדשה – ניתן להתחיל לעשות פעולות שונות ממה שנעשה בעבר", כך אמרה אל"מ (מיל') טליה גזית, לשעבר מפקדת ממר"ם.

גזית השתתפה בכנס VMware vForum 2022. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים השבוע (ב'), במרכז אירועים אווניו, קרית שדה התעופה, בהשתתפות יותר מאלף לקוחות הסניף הישראלי של ענקית הווירטואליזציה ושותפיה העסקיים. גזית השתתפה בפאנל שנושאו שינוי, אותו הנחה ניב רז, CTO של VMware ישראל.

"אחד האתגרים בביצוע השינוי – אנשים"

גזית משמשת כשותפה בפירמת הייעוץ ורואי החשבון PwC, ומנהלת בשלוחה הישראלית שלה יחידה טכנולוגית, המסייעת לארגונים במעבר לדיגיטל. "הובלתי שני שינויים גדולים", אמרה גזית, "הראשון היה בצבא. הייתי בין מובילי פרויקט המעבר של צה"ל לענן. מדובר במהפכה שמסייעת להוריד את ה-IT לשטח ושכל המפקדות מקבלות את כל המידע הרלוונטי להן. הן מקבלות תבונה מבצעית בצורה מדויקת, בפרקי זמן קצרים ועם מינימום משאבים".

"השינוי השני", סיפרה גזית, "היה בהובלה של הטמעת מערכת שו"ב מרכזית בבתי החולים, עם תחילת מגיפת הקורונה. המהלך בוצע ביוזמת חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות. הקמנו בתוך זמן קצר מסגרת שעבדו בה 150 איש, שכללה נציגים ממפא"ת, יחידת לוטם וכמובן אנשי משרד הבריאות. המשימה של הצוותים הייתה לתת מענה לעלייה הדרמטית במספר חולי הקורונה בתחילת הגל הראשון, שהתאפיין באי ודאות. גיבשנו פתרון שמבוסס על אימוץ מהעולם הביטחוני לעולם הבריאותי".

"אחד האתגרים בביצוע השינוי", אמרה גזית, "הוא אנשים. הם מתנגדים, הם חווים סכנה. גם כשלארגון יש את הטכנולוגיה הטובה ביותר, עדיין נדרש לרתום את האנשים. אנשים אוהבים משמעות, הם רוצים לא רק כסף – אלא להבין למה הם עושים את מה שהם עושים, בכלל – ותוך כדי השינוי. נדרש לזהות את העוצמה של כל אחד ואחת בשינוי – ולתת להם מקום".

"השקיעו – ולא רק בטכנולוגיה", סיכמה גזית, "אז יהא קל יותר לרתום אנשים ולהוביל את השינוי".

שרה טנקמן, יזמת ומנכ"לית קרן בריאה. צילום: ניב קנטור

שינוי למען קידום זכויות נשים במערכת הבריאות 

דוברת נוספת בפאנל הייתה שרה טנקמן, יזמת ומנכ"לית קרן בריאה, קרן אותה היא הקימה לפני חמש שנים. הקרן שמה לה למטרה להיות שדולה לקידום זכויות נשים במערכת הבריאות. טנקמן הקימה את הקרן בעקבות אסון שחוותה – לידה שקטה של תאומים.

"בתור מטופלת", אמרה טנקמן, "חוויתי דברים לא פשוטים. כאשר נשים וגברים מתלוננים על תסמינים מסויימים – הנשים זוכות ליותר חוסר אמון. זה מסב סיכון עד כדי מוות. מטרתי היא לוודא שנשים מקבלות מענה לצרכים שלהן במערכת הבריאות. מדובר בשינוי בהקשר של בעיה חברתית עמוקה, הקשור להיבטי מגדר בעולם הרפואה, ולכן קשה מאד למדוד אותו".

"אחד הפרויקטים שלנו מתמקד בבדיקות גניקולוגיות", סיפרה טנקמן בפאנל. "בעבר, לא היה מובן מאליו שיש לכסות את האישה במהלך הבדיקה, וכי אין להיכנס לחדר. יצאנו לדרך עם סקר אינטרנטי פשוט ששאל נשים 'מה הכי חשוב לך בבדיקה גניקולוגית?'. בתוך ימים, יותר מ-6,000 נשים ענו. אחת הסוגיות שעלתה אצל רבות מאד מהן קשורה לפרטיות בזמן הבדיקה. נשים רבות העידו כי הסקר גרם להן לחשוב, בראשונה, שעליהן לדרוש לכסותן בעת הבדיקה. כך, המובן מאליו – משתנה".

"המערכת הרפואית מבינה שיש להתייחס לנשים, המטופלות – אחרת", סיכמה טנקמן. "המערכת צריכה לצאת מאזור הנוחות שלה, מהשגרה אליה היא רגילה. את הנשים היה פחות קשה לרתום לשינוי. אחד הכלים המשמעותיים עליהם למדתי הוא אמפטיה רבה כלפי הנשים הנמצאות שם. יש לנו פרויקטים רבים להמשך ביצוע השינוי התפישתי ושינוי היחס לנשים במערכת הבריאות – חלקם בקנה וחלקם כבר בשלבי מימוש שונים – ממסלול ליולדות שעברו פגיעה מינית, עבור בפיתוח אפליקציה המקטינה את הסיכוי לדיכאון אחרי לידה, המשך בהתמודדות עם אובדן הריון ועד הכשרה פסיכולוגית למטפלים בעובדות בזנות. אנו שותלים זרעים – חלקם ינבטו וחלקם ישוכפלו".