"אנחנו נמצאים באמצע האבולוציה של הכסף – לכסף דיגיטלי"

"זהו הצעד הבא בעולם הפיננסי, וחברות הפינטק לוקחות בו חלק; נשאלת השאלה: איך זה יקרה?", אמרה מירב הראל, המייסדת והמנכ"לית של MHFintecjs ו-Conference MC

מירב הראל, המייסדת והמנכ"לית של MHFintecjs ו-Conference MC.

"אנחנו נמצאים באמצע תהליך של אבולוציה של הכסף אל עבר הכסף הדיגיטלי. זהו הצעד הבא בעולם הפיננסי, וחברות הפינטק לוקחות בו חלק. נשאלות השאלות: איך זה יקרה? ומה בדיוק יהיה בעתיד של העולם הפיננסי? התשובה היא שזה תלוי בכל אחד ואחת מאתנו – הרגולטורים, הגופים הגדולים בתחום, חברות הפינטק והארגונים והאזרחים, מקבלי השירותים", כך אמרה מירב הראל, המייסדת והמנכ"לית של MHFintecjs ו-Conference MC.

הראל דיברה בכנס Fintech Junction 2022 של אנשים ומחשבים, והרצאתה נשאה את הכותרת "הטוב, הרע ועתיד הכסף". האירוע נערך לפני ימים אחדים באולם שבע בתל אביב, בהנחיית בן פלד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה, והשתתפו בו כ-450 מומחים ואנשי מקצוע בעולם הפיננסי.

לדברי הראל, "האקו-סיסטם הפיננסי מותקף מהרבה כיוונים: הסינים, הרגולציה וכדומה. מנגד, הטכנולוגיה מאפשרת לחברות הפיננסיות לעשות דברים שיכולנו לחלום עליהם לפני עשור. היצירה של הבלוקצ'יין והיכולת ליצור חוזים 'קטנים' תשפיע על העולם הפיננסי בדרכים מעניינות רבות. הממשלות משתמשות בטכנולוגיות האלה, ומדברות על מטבעות דיגיטליים לאומיים שייווצרו באמצעותן, למשל שקל דיגיטלי או דולר דיגיטלי. ולא רק הן: גם חברות וענקיות ביג טק רוצות להיות שם, למשל פייסבוק והניסיון שלה עם ליברה".

יש לציין שהניסיון להשיק את מטבע הליברה אמנם נכשל, אבל בפייסבוק-מטא שוקלים בימים אלה את השקתו של מטבע וירטואלי, שזוכה בחברה לכינוי "זאק באקס" (מילת סלנג לדולרים, בתוספת שמו הפרטי של מארק צוקרברג). עם זאת, המטבע הזה, באם יושק, לא צפוי להיות מבוסס על בלוקצ'יין.

"סין היא בין המדינות המתקדמות בתחום, והיא אחת המדינות הראשונות שהציעו ארנק דיגיטלי מדינתי", אמרה הראל. עם זאת, ציינה, "שם, אנשים לא יכולים להעביר כסף מאחד לשני. הם יכולים להשתמש בכסף רק בחנויות ספציפיות, וגם שם אפשר לקנות רק מוצרים מסוימים, שהממשלה החליטה שהם יכולים לקנות. כלומר, אפשר להשתמש במטבעות ובארנקים וירטואליים גם לפי תכנון, ולא רק באופן חופשי לחלוטין. השאלה היא האם אנחנו, כחברה, רוצים להשתמש בטכנולוגיה האלה כך או לא, משום ששימוש שמנוטר ומנוהל על ידי הממשלה מאפשר לעקוב אחרי כל טרנזקציה שכל אחד מאתנו מבצע. יש כאן סוגיות של פרטיות והשאלה היא האם אנחנו רוצים ללכת לשם".

ירון בן שלוש, מנהל הפעילות של סנואופלייק בישראל.

ירון בן שלוש, מנהל הפעילות של סנואופלייק בישראל. צילום: סיון חלימי

ירון בן שלוש, מנהל הפעילות של סנואופלייק בישראל, וגדי מזור, מנכ"ל ביוקאץ', הציגו בהמשך את שתי החברות ואת הפעילות המשותפת שלהן.

לדברי בן שלוש, "פתחנו את הפעילות בישראל באוקטובר האחרון, וכבר יש לנו לקוחות במספר של שלוש ספרות". "סנואופלייק היא חברת דטה בענן, והיא עשתה את ההנפקה (IPO) הגבוהה ביותר בנסדא"ק", הוסיף. "היא יוצרת ארכיטקטורה חדשה לחברות. המוצר שלה לוקח דטה מכל מיני מקומות, אוסף ומנתח אותה בדרך קלה מאוד. כל משתמש מקבל את כוח הדטה שלו כדי להשתמש במחשוב ושיהיו לו את עומסי העבודה שהוא צריך. סנואופלייק מציעה פלטפרומה אחת, קופי אחד של דטה, הרבה עומסי עבודה, גישה בטוחה וניתנת לניהול לכל הדטה, וביצועים וסקייל בלתי מוגבלים. היא עוזרת לחברות בייעול הדטה שלהן הן פנימית והן מול לקוחות הקצה שלהן".

גדי מזור, מנכ"ל ביזקאץ'.

גדי מזור, מנכ"ל ביזקאץ'. צילום: סיון חלימי

ביוקאץ', שכאמור, עובדת בשיתוף פעולה עם סנואופלייק, עוסקת בזיהוי ומניעת הונאות פיננסיות וגניבות זהות ברשת באמצעות שימוש בטכנולוגיית ביומטריקה התנהגותית – ניתוח התנהגות דיגיטלית (פיזית וקוגניטיבית). מזור ציין ש-"יש בינינו לבין סנואופלייק פעילות משתפת וסינרגטית, כאשר כל אחת מהחברות מביאה אליה את המקצועיות והמומחיות שלה. זה בבחינת הטוב בכל העולמות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים