NSO עתרה לעליון בארה"ב בבקשה לדחות את תביעת פייסבוק נגדה

לאחר שנדחתה בבית המשפט לערעורים, פונה NSO לבית המשפט העליון בארה"ב בטענה שהיא זכאית לחסינות מפני תביעות אזרחיות בארה"ב בשל היותה "סוכנת של מדינה זרה"

שכירת חרב? NSO.

NSO, חברת הסייבר ההתקפי הישראלית, עתרה לבית המשפט העליון בארה"ב בבקשה לדחות את התביעה של מטא (פייסבוק) נגדה. בעתירה היא מבקשת מבית המשפט לפסוק, כי היא חסינה מפני תביעות אזרחיות בארה"ב, בשל היותה "סוכנת של מדינה זרה".

לפי NSO, "החוק המעניק חסינות לסוכן זר אינו מהווה תחליף לחסינות המוענקת בחוק עבור חברות פרטיות, שעובדות כסוכן עבור ממשלות זרות – שאינן מבקשות חסינות בחוק בארה"ב".

כך, צוין, "לא מעט מדינות, לרבות ארה"ב, נסמכות על קבלני משנה פרטיים, אשר מסייעים לממשל בביצוע או בתמיכה בפעילויות ממשלתיות. אם קבלני משנה אלה לא יזכו באותה חסינות, הרי שהפעילויות – המודיעינית הצבאית – הרגישות ביותר של אותן מדינות תחווינה שיבוש בשל התביעות הללו". לפי חברת הסייבר ההתקפי, "עמדת בתי המשפט בסוגיה של 'חסינות ריבונית' אינה חד משמעית, ולכן על בית המשפט העליון לקבוע הלכה בנושא, שהוא מהותי לממשלות בעולם".

העתירה של NSO הוגשה על ידי עורך הדין ג'פרי בוקולץ, מ-King & Spalding, לאחר שבית משפט לערעורים בסן פרנסיסקו דחה בנובמבר 2021 את ערעורה של NSO  וקבע, כי הדיון המשפטי בתביעת מטא יימשך, וכי ווטסאפ (WhatsApp) יכולה לתבוע אותה בקליפורניה. בכך הוא דחה את טענת NSO שלפיה היא חברה זרה, ולכן סמכות השיפוט בעניינה אינה בארצות הברית, כי אם בישראל.

ההחלטה נוגעת לתביעה של פייסבוק נגד חברת הסייבר ההתקפי הישראלית, שטוענת שהיא ניצלה פרצה בווטסאפ, ששייכת לה, כדי לחדור למכשירים של 1,400 אנשים, מהם כ-100 עיתונאים, פעילי זכויות אדם, מתנגדי משטר, בכירי ממשל ואחרים. פייסבוק טענה שהתוקפים יצרו קשר בשיחת וידיאו עם הקורבנות, שכלל לא היו אמורים להשיב לשיחה, ואז שתלו את פגסוס, הרוגלה של NSO, שמספקת יכולת השתלטות על הטלפונים החכמים של הקורבנות. גם אם הקורבן לא השיב לשיחה, הרוגלה הותקנה במכשיר שלו ואפשרה את הגישה למידע שבמכשיר שלו. בנוסף, השיחה לא נרשמה בפירוט השיחות שנעשו מהמכשיר.

בחברה טוענים שפגסוס משמשת למלחמה בפשיעה ובטרור, אבל תחקירים שפורסמו בשנים האחרונות מראים, שבין הלקוחות שלה נמצאות ממשלות במדינות דיקטטוריות ובמדינות אחרות שהשלטונות שלהן מבקשות לעקוב אחרי גורמים שונים. כך, תחקיר מחודש יולי 2021, שבוצע על ידי 17 גופי תקשורת מכובדים מרחבי העולם העלה, בין היתר, שהרוגלה של החברה שימשה למעקב אחרי מלך מרוקו, מוחמד השישי, ראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי, ואף נשיא צרפת, עמנואל מקרון – גילוי שגרם למשבר דיפלומטי בין צרפת לישראל, שנסגר רק עם פגישתם של הנשיא מקרון וראש הממשלה, נפתלי בנט.

על פי דיווח של הגרדיאן מ-2021, בין הגורמים שפגסוס הוחדרה למכשירים שלהם דרך הפרצה בווטסאפ היו תושבים מרואנדה שגרים בבריטניה ובמדינות נוספות באירופה, עיתונאים מרוקניים, כמרים בטוגו ופוליטיקאים פרו-קטאלניים בספרד. גם נציגים של שישה ארגונים פלסטיניים, שמשרד הביטחון הכריז עליהם כארגוני טרור המשויכים לחזית העממית, טענו שהתוכנה של NSO נמצאה גם על המכשירים של אנשיהם – שנפרצו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים