"הדיגיטל – המענה להתמעטות שורדי השואה ולהנגשה לצעירים.ות"

"מרבית שורדי השואה, שיכולים לספר את סיפורה בגוף ראשון נמצאים בעשור התשיעי או העשירי לחייהם, וכולנו מבינים שהזמן שלהם עימנו – קצוב. אנו רוצים לחשוף את סיפורי השואה, לרבדיה השונים, למגוון אוכלוסיות, בארץ וגם בעולם, תוך מיקוד בצעירים.ות. הדור הצעיר הוא זה שיישא את זיכרון השואה, והדיגיטל יאפשר זאת. הטכנולוגיה תמשיך לתפוס מקום משמעותי בפעילותינו", כך אמר מיכאל ליבר, מנהל אגף טכנולוגיות מידע ביד ושם.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר ליבר כי "מנהלי המוסד החדשים, דני דיין היו"ר וצביקה פייראיזן המנכ"ל, גיבשו חזון חדש לארגון: 'להוביל את התיעוד, המחקר, הלימוד וההנצחה של סיפור השואה, ולהעבירו לכל אזרח בישראל ולכל במה משמעותית ורלוונטית בעולם – כסיפור יהודי ואנושי ייחודי'. ככל מנמ"ר.ית, אני סוכן שינוי, והחזון החדש עונה לאתגר בתקופה מעניינת: איך להגיע לקהלים רחבים יותר, שאינם קהל שבוי, שאינם בהכרח מחוברים 'טבעית' לסיפורי שואה: נערה ישראלית, ילד יהודי בארה"ב, נערה מוסלמית באינדונזיה וחוקר שואה פולני. יש לבחון באילו כלים להשתמש על מנת לעניין אותם". לדבריו, "הטכנולוגיה מאפשרת, אולם איננה העיקר. יש לעשות זאת בכלים משתנים, בלא שנהפוך לגימיק. עלינו להיות מעניינים ורלוונטיים".

הנצחה וזיכרון. במוזיאון יד ושם אך גם בדיגיטל. צילום: BigStock

השואה מעוררת עניין בדור הצעיר ויד ושם פועל להנגשת המידע אודותיה

"אנו נכנסים לדור 2.0 של הנגשה של הידע והמאגרים שלנו", סיפר ליבר, "ונחל בקרוב את DAtA Project, ראשי תיבות של Digital Access to All. אנו בונים פלטפורמה אחודה, עם מחברים (קונקטורים) וממשקי API – לאיגום כלל מאגרי המידע ביד ושם ולהנגשתם – מידע ארכיוני, מידע מאוספים מוזיאליים, מחקרים, תמונות, מסמכים, אודיו וסרטונים. עד היום הם ישבו אצלנו בנפרד. בסיום הפרויקט, מי שייגש למאגרי המידע, ישאל שאלה פעם אחת – ויקבל תשובה כוללת, מכל מאגרי המידע השונים. בהיבט הטכנולוגי, הפלטפורמה מבוססת אלסטיקסרץ' (Elasticsearch) – מנוע חיפוש בקוד פתוח בג'אווה, המספק יכולת מבוזרת לחיפוש מעל טקסט מלא. כך, ניצור שכבות חדשות חכמות מעל, עם יכולות חיקור מתקדמות. הפרויקט יסתיים עד סוף השנה".

לדברי ליבר, "הקורונה האיצה את פרויקט התמלול של מאות אלפי עדויות של ניצולים, בווידיאו ובאודיו. חווינו גידול משמעותי בפעילות האינטרנטית, עם עלייה משמעותית בזמן הצפייה בחומרים. בשנה שעברה, שדרגנו את IRemember Wall – קיר הזיכרון, שבאמצעותו ניתן להנציח שם של קורבן שואה ולשתף ברשתות החברתיות. כמעט 150,000 איש השתתפו בפעילות. זו עוד עדות לעניין שהשואה מעוררת בקרב הדור הצעיר".

"הקורונה", ציין ליבר, "הביאה לזינוק משמעותי מסיבי בפעילות המוסד באופן וירטואלי, עם השתתפות של קהלים רבים, בהיקף של יותר ממאה אלף איש – בפעילויות בזום, ועם יותר מ-3,300 הרצאות וסמינרים בזום, בשפות שונות, לקהלים מגוונים. לצידה, התחלנו לחזור לפעילות פיזית ואנו עובדים היברידי. היקף הכניסות של הגולשים נסק דרמטית – בעשרות אחוזים והמגמה תמשיך לצמוח".

"ככל ארגון ציבורי", ציין, "אנו בוחנים מעבר לנימבוס, הענן הציבורי הממשלתי. יש בו הרבה היבטים חיוביים, ומנגד – מדובר בעלויות מטרידות, בטח בארגון כמונו, שיש לו כמות נתונים מטורפת, ובלא היררכיה ויכולת לתעדף".

הנגשת מדע אודותיה לטובת ההנצחה בדור הצעיר. שואת העם היהודי. אילוסטרציה. צילום: BigStock

עשרות מיליוני עמודי תיעוד מונגשים

לדבריו, "ב-2006 נפתח לציבור ארכיון שירות האיתור הבינלאומי של הצלב האדום בבד-ארולסן בגרמניה. ב-2019 נפתחה גישה לציבור הכללי ולחוקרים ל-10 מיליון עמודי תיעוד, באמצעות פלטפורמות ההנגשה של יד ושם. כיום, באמצעות המערכת, מונגשים 46 מיליון עמודי תיעוד על מחנות ריכוז וכפייה ושמות של קורבנות שואה, ניצולים ועקורים. כעת, כ-70% אחוזים מהארכיון נגישים באינטרנט, עם כמות אדירה, של יותר מ-30 מיליון רשימות שמות, הניתנים לאחזור מהיר בכלים הייחודיים שלנו. אנו מרבים בשיתופי פעולה שכאלה, הנושא הולך ותופס תאוצה. כמות החומרים רק הולכת וגדלה".

לדבריו, "המשכנו השנה בפרויקט של למידה עמוקה לטובת טיפול טוב יותר במאות מיליוני המסמכים שברשותנו. המערכת מבוססת אנבידיה (NVIDIA) ונועדה לתת עוד מידע, בלא התערבות אנושית ולהעשיר את המטה-דטה שלנו".

"בפלטפורמת הניהול הפנימית של יד ושם", ציין, "נוספו כ-3 מיליון עמודי תיעוד למערכת, המכילה יותר מ-220 מיליון עמודים סרוקים. עד כה יד ושם הצליח לזהות יותר מ-4.8 מיליון משמות קורבנות השואה. המאגר המרכזי של שמות הקורבנות עלה לרשת ב-2004, עם פחות משלושה מיליון שמות. יהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא תיעוד לכולם. במהלך השנים, אנו מעלים פחות שמות חדשים, ויותר עוסקים בעיבוי נתונים על קורבנות רשומים".

"נמשיך לחפש דרכים להיות יותר גמישים וזריזים", סיכם ליבר, "ובעיקר, רלוונטיים ומבוססי דיגיטל. ההנגשה של יד ושם לדור הצעיר היא משימת העל שלנו".