"מידע הוא כמו חמצן"

ההבנה שאנחנו בעידן המידע, בעידן של התפוצצות נתונים, היא כבר מזמן לא אמירה חדשה. עם זאת בכל פעם שמתפרסמים דו"חות או הערכות מתברר, שהגידול לא פוסק לרגע, והמספרים לפעמים נראים כאילו דמיוניים. לדוגמה, לפי דיווחים שונים אנשים יוצרים בכל שנייה, בממוצע, 1.7 מגה-בייט של נתונים. אם מתייחסים למרחב הארגוני לפי דו"ח שערכה IDC עבור חברת האחסון סיגייט, בשנת 2021 לבדה צמח נפח הנתונים הארגוני ב-40%, והמספרים ממשיכים לטפס, כש-IDC חוזה בדו"ח אחר, שעד 2025 – בעוד פחות משלוש שנים – תגיע כמות הנתונים לנפח של 179 זטה-בייט, וזה אומר עוד תשעה אפסים אחרי טרה-בייט.

למעשה, חברות רבות כיום לא יכולות להתמודד עם השוק המודרני בלי להמשיך לאסוף נתונים, לנתח אותם כדי לתת תשובות ומענה לצרכים העסקיים שלהן, ואז לחזור ולאסוף שוב כדי לבדוק מה קרה, ואז המעגל החוזר מתחיל שוב.

זו אולי הסיבה שראבי נאיק, סגן נשיא בכיר ומנמ"ר בחברת האחסון המובילה סיגייט, טוען שאחסון מידע הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בתחום המחשוב בכלל, כשהצורך בתשתיות אחסון, כלים ופתרונות מהירים וזולים שיאפשרו גישה ויישומי עבודה – רק הולך וגדל.

זו אולי גם הסיבה שהוא מתייחס למידע כמו אל משהו שאי אפשר בלעדיו. "יש כאלה שאומרים שמידע הוא כמו אוויר, ויש כאלה שאומרים שהוא כמו מים. אני מאלו שמאמינים שהמידע, ובכלל שירותי ה-IT, הם כמו חמצן. זה קיים ומצפים שזה יהיה קיים. אף אחד לא יכול לספור ולראות את האוויר שאנחנו נושמים, אבל תשאב את האוויר מהחדר וכולם יידעו מה חסר. ככה זה בדיוק דאטה ואחסון. ומכיוון שכך, כל כך חשוב שהדטה והאחסון ששומר אותו יהיו זמינים בכל מקום, ושהם יהיו קלים לגישה וקלים לשימוש, וזה גם צריך להיות זמין מבחינה כספית", הוא אמר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים במהלך ביקור שערך לאחרונה בארץ.

לנאיק, שנמצא בסיגייט כחמש שנים, יש ותק של עשרים שנה בתחום האחסון, והוא מציע היכרות מצוינת של השוק המקומי עם תפקידים שמילא כאן בארץ בעבודה בסאנדיסק ועוד, וכיום הוא אחראי על כל פעילות החדשנות של סיגייט בישראל, ובכלל זה שיתופי פעולה עם סטארט-אפים ופעילות הפיתוח בארץ. במסגרת זו הוא הגיע לביקור ראשון מאז פרוץ המגיפה ב-Lyve Labs, מרכז החדשנות של החברה שנפתח כאן לפי כשנתיים וחצי.

"הגעתי קודם כל כדי להיפגש עם הצוות שלי. התחלנו כאן עם מרכז קטן וצוות ממש מצומצם, לא יותר מחמישה אנשים במשרד קטן. אבל מאז התרחבנו, כבר פתחנו עוד קומה, ויש כבר כמעט 200 אנשים. המטרה של Lyve Labs היא להיפגש עם חברות באקוסיסטם, וכמובן גם סטארט-אפים, כדי שנוכל ללמוד מהיוזמה והחדשנות שמאפיינת את הקהילה הטכנולוגית הישראלית. אנחנו גם תורמים בחזרה את המומחיות והידע שלנו בתחום האחסון לאקו סיסטם המקומי", הוא סיפר.

אתה חושב שכבר עמדתם במשימות שהגדרתם לעצמכם בישראל?
"אני חושב שלא רק שעמדנו במטרות שלנו, אף עברנו אותן. אנחנו גם מציעים כעת את שירות האחסון שלנו Live Cloud, עם שירות ויכולות מקומיים, וזה עוזר לנו להניע גם את שאר המטרות שלנו במרכז החדשנות. אנחנו עדיין כמובן רוצים לראות כיצד נוכל לצמוח עוד בישראל, ולא רק בגודל, אלא גם ביכולות שלנו".

מה אתם מציעים עם Live Cloud?
"פלטפורמת אחסון בענן שהינה יעילה, פשוטה לשימוש ואמינה, ובאופן עקרוני מיועדת עבור כמויות אחסון מסיביות של נתונים, וכשאני אומר מסיבי, אני מדבר על כמויות גדולות של מידע. נקודת הפתיחה שלנו היא אחסון בנפח של 1 פטה-בייט. אם יש לך עומסי עבודה גדולים שדורשים אנליטיקה, ניהול תוכן, שיתוף פעולה או שמירת גיבוי לצורך התאוששות מאסון, אז זה המקום. המטרה שלנו ב-Live Cloud היא לספק פתרון לתרחישים הללו".

איפה נקודת האיזון, מתי לבנות אחסון לבד מתי ללכת לענן?
"אנחנו שומעים שאנשים משתמשים בהרבה מאוד מונחים – ענן היברידי, ענן פרטי, ציבורי, מקומי וכדומה. חשוב מאוד להבין מהי המציאות. למען האמת, אין לנו כיום ריבוי עננים, אלא הרבה עננים. מדובר בעננים שונים שעובדים באופן עצמאי ונפרד זה מזה, בלי אינטגרציה אחד עם האחר. בעולם שלי, במונח ריבוי עננים הכוונה למערך גישה אחד, שבו יש לך את החופש להעביר את עומסי העבודה שלך מענן אחד לשני באופן חלק, יעיל וגם ברמה נגישה מבחינת מחיר. זה הכיוון שאנחנו צריכים לשאוף אליו. אנחנו מציעים לחברות להריץ את היישומים שלהם איפה שהם רוצים, אבל לאחסן את הנתונים שלהם בפלטפורמה אחת שנגישה מכל מקום, ואגנוסטית".