בנק לאומי בנה את פלטפורמת הבנקאות הפתוחה שלו על AWS

"היינו הגוף הפיננסי הראשון במדינה שעלה לענן. עשינו זאת כבר לפני שבע שנים. באחרונה הבנו שבמסגרת אסטרטגיית המעבר לענן, 'ענן תחילה', עלינו לבחור בין סביבה מרובת עננים לענן ציבורי אחד. בחרנו להעלות את פלטפורמת הבנקאות הפתוחה שלנו על גבי הענן של AWS", כך חשף חיים שקולניק, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת לאומי טכנולוגיות בבנק לאומי.

שקולניק דיבר במליאה המרכזית של AWS Summit Tel Aviv. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') בגני התערוכה בתל אביב, בהשתתפות נציגים של אלפי לקוחות הסניף הישראלי של ענקית הענן ושותפיה העסקיים.

יש לציין ששקולניק הגיע לבנק לפני שנתיים וחצי, והיה ראש אגף הסייבר. הוא משמש בתפקידו הנוכחי מזה שנה וחצי. טרם הגיעו ללאומי, הוא מילא במשך 14 שנים כמה תפקידים במשרד ראש הממשלה ובמגזר הביטחוני. חטיבת לאומי טכנולוגיות מונה כ-2,000 עובדים ואחראית על כל המענה הטכנולוגי בבנק: תשתיות IT, מערכות, פיתוח יכולות חדשות, דיגיטל, מערך הסייבר של הבנק, בנקאות פתוחה, וכל מה שמפגיש את עולמות הטכנולוגיה והבנקאות.

"בנק לאומי", אמר שקולניק, "הוא הבנק הגדול במדינה ויש לו נתח שוק של 30%. באחרונה חגגנו 120 שנה להקמתו, לאור חזונו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל. מימוש החזון נמשך גם כיום, עם בנקאות מתקדמת, שחייבת להיות מחוברת לטכנולוגיות מתקדמות".

חיים שקולניק, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת לאומי טכנולוגיות בבנק לאומי. צילום: ניב קנטור

שקולניק תיאר את התהליך שהביא את בנק לאומי לבחור לאיזה ענן ללכת. "בנק לאומי נמצא בענן כבר שנים", אמר מנמ"ר הבנק. "עוד ב-2015 העלינו מערכת CRM של סיילספורס, והיינו הגוף הפיננסי הראשון שעשה זאת בארץ. הפרויקט החלוצי הזה עיצב את עולם הטכנולוגיה הבנקאית ושינה את הרגולציות לתחום".

"בתחילת 2021", ציין, "מצאנו את עצמנו ללא תכולה עסקית אמיתית בענן. חישבנו מחדש את אסטרטגיית המעבר שלנו לקלאוד, עם תפיסת 'ענן תחילה'. נמצאנו בפני פרשת דרכים: האם להעלות את המערכות העסקיות שלנו לענן ציבורי אחד או לסביבה מרובת עננים, כפי שעושים ארגונים רבים? ניתחנו את היתרונות והחסרונות, ובסופו של דבר הגענו למסקנה שיותר נכון להתמקד בעלייה לענן ציבורי אחד, כי כך נוכל להקדיש את מרב תשומת הלב והמשאבים לתחומי שיטות הפיתוח, הארכיטקטורה, האסטרטגיה והגנת הסייבר. בעבר בנינו בענן של AWS סביבת עבודה, חממה, עבור חברות הפינטק, שמאפשרת להן להתחבר למערכות הבנק בצורה יחסית קלה ומהירה. לבסוף, בחרנו בענן שלהם גם לצורך הנוכחי. בדרך זו אנחנו בונים תפיסת חדשנות עסקית מבוססת שותפויות עם סטארט-אפים מעולם הפינטק, שכבר נמצאות על גבי הענן של AWS. יתרון נוסף מגיע מהעובדה שמנקודת מבט של פיתוח בינלאומי, ענן זה מספק הכי הרבה שירותים. עוד יתרון הוא בזכייה שלה במכרז הענן הממשלתי נימבוס, שמאפשרת לנו וללקוחותינו עמידה ברגולציות נוקשות רבות".

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

שקולניק אמר כי "בנינו תפיסה של ענן היברידי, שמשלב בין הענן הציבורי לזה הפרטי שלנו. בראייה קדימה, ברור לנו שאין מערכות IT שיעבדו באון-פרמיס. כלומר, שתפקיד הענן הפרטי הוא לשמש מקפצה לענן הציבורי".

האתגרים של ארגונים גדולים כמו בנק לאומי

מנמ"ר בנק לאומי ציין כי "ארגונים כמונו ניצבים בפני שלל אתגרים: ארכיטקטורה ישנה, עם מערכות שחלקן בנות 40 שנים, הצורך בהלימה לרגולציות רבות וקפדניות, והחיוניות ברציפות עסקית, לצד מימוש מלא של הגנת סייבר, הגנת מידע והגנת הפרטיות".

לדבריו, "יש ארגונים שעוברים לענן בדרכים רבות, ביניהם כאלה שעבורם המעבר לענן הוא בבחינת Lift & Shift. החלטנו לנצל את המעבר לענן על מנת לבנות ארכיטקטורה עתידית. לכן, בנינו שכבת ביניים, מבוססת מיקרו-שירותים, שעמה ושעליה נוכל לבנות מערכות נייטיב, שנולדו בענן, שאותן נוכל לשלב במערכות הקיימות – כאשר התכנון לעתיד הוא להחליף אותן במערכות מבוססות שירותי ענן".

עוד ציין שקולניק ש-"בנינו את סביבת הבנקאות הפתוחה שלנו על גבי AWS, ועל ענן זה אנחנו בונים את הדור הבא של השירותים הבנקאיים שלנו. לשם כך אנחנו פועלים רבות להעמקת שיתופי פעולה עם סטארט-אפים, עם AWS ישראל, עם חברות הדרכה והטמעה, ועם חברות אבטחת מידע והגנת סייבר. כך, נוביל את העשייה בענן בכל היבט – תשתית, ארכיטקטורה, פיתוח ואבטחת מידע. השותפויות הללו הן Win-Win – מצב שבו כולם מנצחים".

"התשתית הטכנולוגית של בנק היא משהו מאוד מורכב, ובהתאם – האתגר משמעותי: פריסה רחבה של טכנולוגיות, לצד הרצון להחזיק אנשים שמוכשרים בכל העולמות האלה, שיעבדו יחד ויחזיקו את כל המערכות למעלה. בשל השינויים בעולמות הטכנולוגיה והבנקאות, הבנק יצטרך להיות, קודם כל, פלטפורמה טכנולוגית, כדי לספק חוויית לקוח טכנולוגית", סיכם.