"המענה לגלים הגבוהים שבדרך: שת"פ של ההיי-טק עם האזור שלנו"

המשק הישראלי עובר תקופה מאתגרת. הדבר נכון במיוחד ליצוא, וליצוא הטכנולוגי בפרט. בפני יצוא ההיי-טק ניצבים ארבעה אתגרים עיקריים: עליית שיעור האינפלציה בעולם, בדגש על ארצות הברית, שעלולה לערער את היציבות הכלכלית; סימני ההאטה בשווקי היעד של היצוא הישראלי; העלייה בשער השקל, שפוגעת בכושר התחרות של הסחורות והשירותים הישראליים; והירידות החדות בשערי המניות בבורסות בעולם – מה שבטווח הקרוב עלול להשפיע על חברות סטארט-אפ, שצמאות להשקעות כדי לממן את פעילותן, ובטווח הרחוק עלול לתת את אותותיו על המשק כולו.

בינתיים, המשק הישראלי, ובמיוחד היצוא, מצליחים להתמודד עם האתגרים. האינפלציה אמנם עולה, אבל הכלכלה הריאלית, של ביקוש והיצע, לא נפגעת. מנתונים שפרסם מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה בחודש שעבר עולה כי היצוא הישראלי הגיע אשתקד לשיא חדש והסתכם ב-143 מיליארד דולר, לאחר שזינק ב-25% לעומת נתוני 2020. הגידול היה בכל הפרמטרים, כאשר יצוא הסחורות עלה ב-17% ויצוא השירותים זינק ב-34%.

התרומה של ההיי-טק בולטת ביותר: יצוא התוכנה רשם עלייה של 26% ל-39 מיליארד דולר והוא מהווה כ-27% מהיצוא הכולל. היצוא של "מוצרים עתירי מדע" היווה יותר ממחצית מהסכום הכולל. לצד התוכנה, סעיף זה כולל את המכירות של הסטארט-אפים, שצמחו בנתון מדהים של 273%, וכן את היצוא של ציוד אופטי ורפואי, שרשם עלייה של 31%, ושל מיכון וציוד אלקטרוני, שגדל בכ-20%.

זאת ועוד, גם בששת חודשי הרבעון האחרון של 2021 והרבעון הראשון של 2022 נרשמה צמיחה מצטברת נאה, ובארבעת החודשים הראשונים של השנה היצוא הישראלי צמח ב-20.9% ל-69.5 מיליארד שקלים.

בינתיים, אם כן, מצב היצוא הישראלי טוב ומצב המשק שלנו יציב, אבל מה צפוי לקרות בעתיד הנראה לעין, ולאחר מכן? ובעיקר, מה צפוי לקרות ליצוא, שהוא חוט השדרה של הכלכלה הישראלית?

"האתגרים שהזכרת – התייקרויות, שער שקל גבוה, חולשת שווקי היעד של היצוא וירידת שערי המניות – לא משפיעים בינתיים על הכלכלה הריאלית, אבל זה לא אומר שזה לא יקרה בעתיד", אמרה ח"כ לשעבר איילת נחמיאס ורבין, יו"רית מכון היצוא, בראיון לאנשים ומחשבים. לדבריה, "ההיסטוריה מוכיחה שכשיש מגמה שלילית בפרמטרים כגון אלה, ההשפעה השלילית על הכלכלה הריאלית באה בהמשך".

האם תהיה לירידות החזקות במניות, במיוחד של החברות הטכנולוגיות, השפעה שלילית על הפעילות הריאלית של חמשק?
"בטווח הקצר, הירידה בשווי החברות לא אמורה לפגוע בפעילותן השוטפת, להוציא את החברות שזקוקות לכסף, בין אם על ידי הנפקות או גיוסים, שכן שוק ההון יהיה הרבה יותר קשוח. זה אומר שחברות סטארט-אפ שעדיין לא מרוויחות וזקוקות לזריקות הון עשויות לגלות שהאקו-סיסטם שבו הן פועלות הפך לסביבה הרבה פחות נוחה, הרבה פחות ידידותית והרבה יותר קרה".

ככלל, מה יהיה בעתיד? האם אתם, במכון היצוא, יודעים להעריך מה יהיה השנה היקף היצוא בכלל וזה של ההיי-טק הישראלי בפרט?
"בגלל המצב הלא ברור, קשה לתת הערכה לגבי מגמות היצוא עד לסוף השנה. היעד שלי בתקופה הקשה שאליה אנחנו נכנסים הוא לשמור על כושר התחרות, בעיקר של ענף ההיי-טק, כדי לשמר את אחיזתנו בשווקי היעד שלנו. רק כך נוכל לשמר את היקף היצוא ואף להגדיל אותו".

למה את מתכוונת בשמירה על שווקים קיימים? ואולי כדאי בכלל לחדור לשווקים חדשים, וכך להגדיל את בסיס היצוא הפוטנציאלי שלנו?
"חשוב לשמור על השווקים הקיימים. צריך לדאוג שהמוצרים והשירותים שלנו יהיו באיכות טובה ובמחירים תחרותיים. אם זה לא יקרה, נפסיד שווקים, ואת מה שמפסידים קשה להרוויח מחדש".

המטרה: לשמור שהעלייה הניכרת ביצוא של ההיי-טק תישמר. צילום: BigStock

כיצד ניתן לשמור על כושר התחרות של ההיי-טק הישראלי כשיש מחסור מתמיד בעובדים, מה שמעלה את עלות העבודה?
"למשל, על ידי גישה חדשה לקידום היצוא: יצוא לאזור שלנו. אנחנו לא עושים מספיק באזור שבו אנחנו ממוקמים – האגן המזרחי של הים התיכון פלוס. הכוונה היא ליוון, קפריסין, טורקיה, מלטה, מצרים, מרוקו ומדינות המפרץ הפרסי. באזור זה אנחנו יכולים לקדם מדיניות כלכלית של שיתופי פעולה ושל מיזמים משותפים, שייטיבו עם שני הצדדים. אפשר לעשות את זה לא רק בתחום ההיי-טק הטהור, אלא גם בתחומים כמו אגרוטק, טיפול במים וכדומה. אני מדגישה את חשיבות שיתופי הפעולה, ולא רק קידום מכירות של מוצרים ושירותים".

כבר היה בעבר מצב ששער השקל עלה, המחסור בעובדי היי-טק פגע בכושר התחרות ושווקי היצוא שלנו היו חלשים. מה צריך לעשות אם המצב הזה יחזור?
"אין לי תשובות איך אנחנו צרכים להתמודד עם הבעיות כשהן יתעוררו. אלא שיש למשק שלנו יתרון, כי באגם שבו הגדולים שוחים, לדג קטנטן כמו שלנו יתרון. לעומת הכלכלות הגדולות כמו ארצות הברית, סין ויפן, והבינוניות כגון בריטניה, גרמניה ואיטליה, לצעדים הכלכליים שננקוט, למשל ביחס לריבית ולסחר, תהיה השפעה זעירה בשווקים הגלובליים. בנוסף, אני מניחה שאם חלילה נגיע למשבר גדול, הממשלה תשתמש בעוצמות הכלכליות שלה כדי להתערב ולסייע. אני מזכירה לך שכך זה היה בתקופת משבר הקורונה".