האם ההיי-טק עומד בפני משבר?

לנוכח נתוני הלמ"ס, שהצביעו על ירידה בהיקף הייצוא של ההיי-טק ברבעון הראשון של 2022, ודו"ח של רשות החדשנות שהתריע מפני שנים קשות שעומדות בפתחו של הענף, מערכת אנשים ומחשבים שאלה בכירים בהיי-טק לדעתם

גם בנק ישראל חוזה: משבר - אבל לא קריטי. עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה.

נתוני הלמ"ס שפורסמו השבוע הצביעו על ירידה בהיקף הייצוא של ההיי-טק ברבעון הראשון של השנה, בהיקף של 17 אחוזים. דו"ח של הרשות לחדשנות התריע שלמרות הנתונים הטובים של הענף בשנת 2021, השנים הבאות עלולות להיות שנות האטה בצמיחה – ושנות משבר. התרעה זו באה בין היתר בגלל שחיקה של 10 אחוזים בשווי החברות הטכנולוגיות הישראליות בבורסה בניו יורק, כמו גם בתל אביב.

ביקשנו לברר עם בכירים בענף האמנם יש מקום לדאגה.

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים.

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: אורן דולב, יח"צ התאחדות התעשיינים

מריאן כהן: "יש מקום לדאגה, כי ההשפעה תהיה על כל המשק"

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים אמר כי "הנתונים האחרונים על הירידה בייצוא ברבעון הראשון, שחיקת שווי החברות והמצב הכלכלי בכל העולם, הם בהחלט סיבה לדאגה". כהן הוסיף עם זאת שהמצב הזה היה צפוי, והוא מגיע כעת במסגרת מה שנוהגים לכנות "תיקון".

"בשנתיים האחרונות הייתה הזרמה מאוד משמעותיות של כסף לענף כתוצאה מהשקעות והנפקות. אלו פגשו את המחסור החמור בכוח אדם בענף, שקיים כבר שנים רבות, וכמו בכל מצב של היצע וביקוש, כאשר יש מחסור העסקת עובד נעשתה הרבה יותר יקרה, והגיעה לרמות גבוהות", אמר.

"לפני חצי שנה, בשולחן עגול אצלכם, אמרתי כי מה שהיה בשנתיים האחרונות לא יימשך בשנים 22-23, כי השוויים של החברות היו לא ריאליים, והיה ברור כי יהיה תיקון", הזכיר כהן.

לדבריו, האפקט של התיקון ישפיע על החברות עצמן, הצמיחה תואט ובין היתר תביא להתמתנות ברמות השכר, כי לא תהיה ברירה אחרת. אבל, הוא מדגיש, "הסיבה לדאגה אינה רק על הענף. האטה בקצב הצמיחה של ענף ההיי-טק תשפיע על כל הכלכלה וכולנו נרגיש את זה", המשיך כהן ואמר. "ההיי-טק עדיין מהווה את המנוע העיקרי לצמיחה של המשק והתאוששות מהקורונה. זה ישפיע על השקעות לטווח רחוק בתחומים שונים ובטווח הקרוב, על כל מגזרי התעשיה". כהן מציין עוד שאסור לנו לשכוח שאנחנו לא חיים בבועה סגורה, וההיי-טק, כמו דברים אחרים בכלכלה, מושפעים ממה שקורה בכל העולם, שגם הוא הולך לקראת האטה והתאמת המצב להוצאות ולהשקעות.

"בעלי מניות שהשקיעו בחברות, כי ציפו לצמיחה מואצת, יהיו עתה הרבה יותר זהירים, בכל העולם, וזה כמובן משליך על הכל", הוסיף. הפתרון המרכזי, לדבריו, הוא סביב עניין המחסור בכוח אדם. ככל שהמחסור יימשך, הוא צופה שלמרבה הצער יותר ויותר חברות ימצאו חלופות לפעילות שלהן מעבר לים, כפי שזה קורה כבר כיום.

"כגוף מייצג תפקידנו להתריע ולשקף את המציאות כלפי מקבלי החלטות", אמר כהן. הוא ציין שבתחילת השנה הוגשו הצעות לממשלה לגבי הגדלת כוח האדם בתעשייה, ויש לקוות שהתוכניות האלו יצאו לפועל במסגרת הפעילות של הממשלה הנוכחית, "כדי שההיי-טק, שהוא הקטר של המשק, ימשיך להוביל".

אברהם (לולו) אסף, יו"ר קבוצת אמנת.

אברהם (לולו) אסף, יו"ר קבוצת אמנת. צילום: יח"צ

אברהם (לולו) אסף: "אפשר לצאת מהמשבר מהר יותר"

אברהם (לולו) אסף, יו"ר קבוצת אמנת, סבור ש-"לא קל להיות אופטימי לאור הירידות בענף ההיי-טק – ירידות חדות בשווי מניות ועליות רבות שמתרחשות ושצפויות להתרחש. אלו, לאור עוצמתן, מעידות על תהליכים מדאיגים בכלל, ולישראל, בפרט", אמר אסף, שהוא מהמנהלים הוותיקים בענף. "לא הכל נתון בידי המקרה, הרבה תלוי בנו", הוסיף.

לדבריו, כבר היינו עדים לתהליכים כלכליים דומים בעבר, שיש להם קווי אפיון דומים שבאים לידי ביטוי בשלושה שלבים: יצירת המצב, "ההתפוצצות" וההתעוררות, ושלב השיקום.

"אנחנו מצויים במצב התעוררות, ואם נדע לקצר מאוד שלב זה – שלב השיקום יהיה קצר ותוצאותיו ידהימו לטובה", הרחיב אסף.

"אנו רואים סימנים מעודדים – ניהול שאינו רואה בקצב שריפת כסף יעד, התייצבות שמסתמנת לאחר ירידות חדות בשווקים, שיפור בתהליכי עבודה וגיוס, הודעות מרגיעות על קצב העליות הצפויות של שערי ריבית בעולם, הכרה בחשיבות הסינון המקצועי הדרוש בקבלת החלטות, והקצאת אמצעים בהתאם", אמר.

אסף המשיך והתעקש לשדר אופטימיות: "אני יודע שאנחנו מבינים זאת, ואם לא נתפתה לחלומות מוגזמים – נכונו לנו ימים יפים".

גלעד רבינוביץ, יועץ אסטרטגי עסקי וטכנולוגי להנהלות.

גלעד רבינוביץ, יועץ אסטרטגי עסקי וטכנולוגי להנהלות. צילום: יח"צ

גלעד רבינוביץ: "אין מקום לדאגה"

גלעד רבינוביץ, יועץ אסטרטגי עסקי וטכנולוגי להנהלות, דווקא סבור כי "אין מקום לדאגה. השוק מבצע תיקון, חברות נסחרו בשווי לא סביר והשוק מבצע מהלך של איזון, שלהערכתי עדיין לא הסתיים". רבינוביץ, כיום יועץ אסטרטג עסקי וטכנולוגי להנהלות ולשעבר מנכ"ל חברת SQLink, מעריך שצפוי המשך התיקון בשווי של חלק מחברות הטכנולוגיה, מהלך שיגרור ירידה מסוימת בביקוש לעובדים והתמתנות של השכר בהיי-טק ובמקצועות הנלווים.

"יחד עם זאת", אומר רבינוביץ, "ניתן להיות אופטימיים לגבי העתיד, שכן על פי כל התחזיות צפוי הביקוש לשירותים טכנולוגיים לגדול משמעותית בשנים הקרובות, ותמשיך המגמה הנוכחית לפיה, באנלוגיה צבאית, הפכה הטכנולוגיה במרבית הארגונים מפלוגת המפקדה לכוח לוחם". רבינוביץ מציין שהמשבר באוקראינה משפיע אף הוא גלובלית, אולם "גם כאן אנו צפויים עם סיומו להשקעות עתק של המערב בשיקום אוקראינה, מהלך שידחף קדימה את הכלכלה העולמית".

דדי פרלמוטר, ראש ועדה בינמשרדית לטיפול במחסור החמור בכוח אדם בהיי-טק. צילום: פיני חמו

דדי פרלמוטר, ראש ועדה בינמשרדית לטיפול במחסור החמור בכוח אדם בהיי-טק. צילום: פיני חמו צילום: פיני חמו

דדי פרלמוטר: "רק הפרנואידים שורדים"

דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית, אומר: "ראשית אני תמיד מודאג, כי על פי אנדי גרוב רק הפרנואיד שורד".

פרלמוטר, שכיום עומד בראש ועדה ממשלתית להגדלת התעסוקה בהיי-טק, אמר: "לצערי לא כל החברות פועלות על פי התורה הזו של אנדי גרוב, ורוב היזמים לא חוו משבר ואינפלציה". 

פרלמוטר אמר שהוא צופה שתהיה תקופה קשה, בעיקר בגיוס הון, וחברות יצטרכו להתייעל כדי לשרוד ולהציג ביזנס יציב וצומח. בטווח הארוך המהפכה הדיגיטלית תמשיך במלוא העוצמה, והשקעות בחברות טובות יימשכו".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אלי ויסברט

    חוסר כוח אדם הוא מלאכותי. שהתעשייה תתבגר ותתחיל לקלוט ג'וניורים, העוסקים בענף אינם נולדים עם ניסיון. מעבר לזה להפסיק את הריצה להנפקות spac, שפוגעת באמון של קרנות להשקעה. לא לצפות מהמדינה לפתרונות, כמו השקעה בחינוך, כי עד שפתרון כזה יבשיל הוא לא יהיה רלוונטי. דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון בתכנונים כניסה מאסיבית של המחשוב הקוואנטי בסביבת הענן והרובוטיקה, שתצמצם דרישת כוח אדם תפעולי בעולם ההייטק ויגרום לאבטלה בקרב בעלי מקצוע שאינם עוסקים בהנדסת חומרה ובהנדסת אלגוריתמים.

אירועים קרובים