בתעשיית המזון מתחילים לשנן את המושג 'פלנט-בייסד'

ביום ד' האחרון קיימה עמותת ויגן פרנדלי (שפירוש שמה הוא 'ידידותי לטבעונים') אירוע מיטאפ בתל-אביב, במשרדי חברת טייסטוייז (Tastewise). התייצבנו שם כדי לשמוע מה חדש ומתחדש בתעשיית המזון העולמית.

אלון חן, מייסד שותף ומנכ"ל טייסטוייז. צילום: ויגן פרנדלי

אלון חן, מייסד שותף ומנכ"ל טייסטוייז, העביר במסגרת המפגש את ההרצאה: "העתיד הבריא, בר הקיימא והטעים של המזון" (Healthy, sustainable and delicious future of food), שממנה יצאנו עם תובנה אחת ברורה – המינוח 'פלנט-בייסד' – שמשמעותו מזון מהצומח, או 'מבוסס על צמחים', ובמילים אחרות 'טבעוני' – הוא המושג הלוהט כיום, וזה שכל מי שעוסק בתעשייה חייב להכיר ולהתעמק בו.

עידן שמחוני, מנהל מיתוג והשפעה בטייסטווייז, הקדים את המנכ"ל חן בדברים וסיפר על עצמו שהוא טבעוני כבר עשור וכן הוסיף כי יש בחברה טבעונים נוספים שמקדמים את אימוץ דרך החיים המסוימת. אלא שלמעשה מהרצאתו של חן אפשר היה להבין עד כמה מזון פלנט-בייסד הוא הדבר הבא, ולמה מי שחדשנות ובריאות בראש מעיניו יבחר בתזונה טבעונית בקרוב, כנראה כאקט של אבולוציה טבעית.

חן, שהוא בחור צעיר ורב תארים אקדמיים ושבעברו כיהן כסמנכ"ל השיווק של גוגל בישראל, סיפר בהרצאתו כיצד נולדה טייסטווייז. "לפני חמש שנים פגשתי את אייל גאון, השותף שלי ומנהל הטכנולוגיות הראשי בחברה כיום, והתחלנו לעבוד על מיזם, אבל הוא שעמם אותנו. אמרתי לאייל שקורה משהו הזוי עם המשפחה שלי והחברים, וסיפרתי שאמא שלי נהגה לשאול בקבוצת הווטסאפ לקראת מפגשי המשפחה מה לבשל ושתמיד התקשו להחליט". לדברי חן הוא גילה כי "הכל משתנה ברמה השבועית", וזאת בהקשר להעדפות התזונה של בני משפחתו וגם של המון בני אדם אחרים. התובנה הזו גרמה לחן להרהר "מה קורה בתעשייה של 10 טריליון דולר, שמעסיקה 15-20 אחוז מכוח האדם העולמי, ומשתנה כל העת כי אנשים משנים העדפות".

לפי חן, זו הסיבה לכך שחברות בתחום מנסות חדשנות וחידושים כל העת – אבל הרוב נכשל. למעשה, לדבריו 90 אחוז מהיוזמות בתחום המזון העולמי לא צולחות וחברות ממציאות "המון המון דברים שאף אחד לא רוצה לאכול".

ביג דטה ואנליזה על מגמות המזון

כאן נכנסת טייסטווייז לתמונה. החלטות של חברות על פיתוח והוספת מוצרים חדשים, סיפר חן, מתבססות על סקרים והתבוננות מה אנשים קונים בסופר, אבל הוא ושותפו חשבו שדטה רחבה בהרבה יכול לשמש "לדחוף את התעשייה למקום יותר טוב, טרי, בר קיימא וטעים".

השניים הבינו שחברות רוצות לדעת מה באמת קורה בשטח, ו"אנחנו עוזרים להן להבין מה קורה, ומה הולך". כיום בין תאגידי הענק שהחברה מספקת להם את שירותיה ותובנותיה נמצאים למשל פפסיקו, נסטלה, קראפט היינץ, מארס ואחרים. 

בהרצאה במיטאפ. אלון חן, מייסד שותף ומנכ"ל טייסטוייז. צילום: תגל כהן

בטייסטווייז פיתחו, וממשיכים לפתח כל העת, אלגוריתמים שיודעים לאסוף נתונים בנפח עצום בעצם מכל אזכור של אוכל ומזון שקיים במקומות שבהם הם פועלים – בעיקר בבריטניה וכעת גם בארה"ב. לצורך כך הם סורקים ואוספים נתונים מתפריטים, שכוללים יותר מ-95 מיליון מנות מכמיליון מסעדות; 226 מיליארד אינטראקציות מקוונות שבהן מופיעים מתכונים שונים; דטה מ-שש פלטפורמות משלוחים; יותר מחמישה מיליון מתכונים; 22.5 מיליארדי פוסטים שעולים ברשתות החברתיות ועוד. את כל הביג דטה הזה הם מנתחים עד זרא, וכך מתקבלות תובנות עמוקות על הרגלי התזונה העכשוויים ביותר של הציבור, וכן אודות התחומים החמים והמדוברים ביותר בתחום. ומכיוון שלפי חן זה לוקח 20 חודשים להביא מוצר לשוק, ההתבוננות שמעסיקה את טייסטווייז במיוחד היא בטרנדים מתפתחים ולאו דווקא בנוכחיים.

לפי חן, הסיבה לעליית תחום הפודטק – פתרונות טכנולוגיים לתעשיית המזון – היא ש"כמעט כל דבר בתהליך ושרשרת המזון – שבור". לדבריו, אין דבר אחד שעובד חלק, ולכן בתחום "המון אנשים חושבים כל הזמן מה לייעל ואיך".

חן סיפר כי "30 אחוז ממה שמייצרים נזרק בעצם". בתעשייה באפריקה, אמר, מה שנזרק מקורו בבעיות בשינוע ולמשל בקירור, בעוד שבמערב המזון שנזרק לרוב פשוט "מתקלקל במקרר הביתי".

עסקים בעלי תו ויגן פרנדלי. צילום: ויגן פרנדלי

כמעט 90% מהחדשנות היא פלנט-בייסד

"כמעט 90% מהחדשנות היא פלנט-בייסד", גילה חן לקהל. הוא סיפר שבחברה שאלו בסקרים למה אנשים בוחרים בפלנט-בייסד, והתשובות העקריות היו: בגלל איכות סביבה וקיימות, רווחת בעלי החיים ובריאות. אבל מה הכי מניע אנשים להתעניין ולצורך מזון מבוסס צומח? חן שיתף כיצד החברה ערכה קוויז לנציגי חברות ענק מעולמות המזון, וכך הדגימה להם איך רק 20 אחוזים מתוך קבוצת יזמים מובילים בתעשייה ידעו את התשובה – בריאות. ומסתבר שבשל חוסר המושג הבסיסי הזה, 30 מיליארד דולר מוצאים על רכישת מידע בתחום המזון מדי שנה כיום.

בנוגע למזון פלנט-בייסד הסביר חן כי התעשייה "מבינה שאין אופציה אחרת", וזאת משום שהתיעוש בייצור, המסה שלו, והרצון לאופטימיזציה מייצרים "מוצרים שעלולים להזיק לנו". לדבריו, זו הסיבה שלחברות "אסור לכוון לטבעונים בלבד" . אנשים וחברות רבים, הסביר, מגיעים לאט לאט לתובנה ש"חלבון מהחי אולי לא הכי בריא לנו". וחברות יותר ויותר מפנימות ש"צריך לקבל החלטות חדשות, וזה על סמך דטה". חן אמר שמדובר ב-"תעשייה מאוד מיושנת ומזהמת שרוצה להשתנות".

מנכ"ל טייסטוויז המשיך וסיפר כי "השווקים משתנים ומייצרים יותר חלבון מהצומח, אבל עדיין אין הכרה של הציבור בכך". הוא הבהיר כי "לא התחלנו כחברה שמקדמת פלנט-בייסד", אבל לדבריו – זו האבולוציה בעצם.

בטייסטוויז מזהים טרנדים וגם מתי הם כבר בתהליך גוויעה. לדבריו, "אנחנו יודעים לא רק לזהות טרנד אלא למה הוא קורה".

כך למשל בהרצאה למדנו כי מוצרי קמבוּצה התחילו לעבוד חזק, ומכיוון שמדובר בפטריה מותססת ניתן כבר להבין כי הדבר הבא יהיה אוכל מותסס. מדובר בתהליך שגם משמש בפיתוח תחליפי בשר וחלב. תהליך התססה (פרמנטציה) מסייע להפקת פתרונות העושים שימוש בטכנולוגיה של גידול תאים על מצע, כמו שמרים לדוגמה, ומסייעים להפקת בר וחלב מהצומח.

גם הפיכת פריטי מזון לקריספיים (פריכים) במיוחד היא טרנד קיים שכנראה יצמח בעתיד, סיפר חן.

הוא גילה כי בטייסטווייז חוברים לעמותות וארגונים שמקדמים בריאות ופלנט-בייסד, "כדי לסייע להם עם התובנות שלנו".

תו ויגן פרנדלי לעסקים – מה הוא?

זה מה שמחזיר אותנו לוויגן פרנדלי, מארגנת המפגש, שבמסגרתו רנן בוצן, מנהלת הפרויקט 'תו ויגן פרנדלי לחברות ומעסיקים' ומנהלת 'קהילת טבעונות בהיי-טק' – סיפרה על הפרויקט ועל ההשפעה של התו במיתוג מעסיק, בעיקר במשיכת מועמדים חדשים לעבודה בחברות. בוצן גם הרחיבה על פוטנציאל האימפקט בהפחתת הצריכה בחברות המסומנות בתו ויגן פרנדלי.

רנן בוצן, מנהלת הפרויקט 'תו ויגן פרנדלי לחברות ומעסיקים'. צילום: תגל כהן

לדבריה, בארץ יש כיום כ-5% טבעונים, או במספרים – מעל חצי מיליון אנשים שצורכים רק מוצרים שמקורם אינו מן החי. עובדה מעניין שסיפרה בוצן היא ש-13% מההיי-טקיסטים טבעונים.

למה טוב תו ויגן פרנדלי לעסקים? צילום: ויגן פרנדלי

התו של ויגן פרנדלי למעסיקים נולד משום ש"אנשים שאלו איפה כדאי לעבוד מהבחינה הטבעונית", סיפרה בוצן. העמותה – שמאחוריה קהילת תורמים נכבדת, שלוקחת חלק במיזם ויגן אקטיב (תרומה קבועה לעמותה שמספקת לה יכולות להרים קמפייני פרסום, אירועים ועוד יוזמות ומזכה את השותפים בה בהנחות ומצבעים) – נענתה לבקשה ומציעה כיום לחברות (ראו בתמונה מי נכללות בהן*) לקבל תו המסמן שהחברה מקדמת בברכה טבעונים, ומציעה להם אוכל טבעוני במשרדיה, וכן התייחסות לצורכיהם האחרים.

לפי בוצן, התו הופך כיום לכזה שמעניק לארגונים סוג של התוויה לקדמה ולחדשנות שמעבר לעיסוק בהיי-טק, ופשוט מסמן לעולם כי מדובר בחברה עם ראייה נכונה של העתיד לבוא. הבשורה המשמחת היא שחברות שמעוניינות לזכות גם הן בתו ולקדם מזון ואורח חיים פלנט-בייסד יכולות ליצור קשר עם ויגן פרנדלי ולהתקדם משם.

יצוין כי העמותה מקיימת בקרוב, בין התאריכים 7-9 ביוני, פסטיבל טבעוני ענק במתחם שרונה שבתל אביב והכניסה אליו חינם. בפסטיבל, ששמו ויגן פסט, תוכלו להתרשם ממאכלים טבעוניים מגוונים, לשמוע הרצאות בתחום, ובכלל – לזהות את הכיוון שאליו נושבת הרוח ולהצטרף למגמה הכי מדוברת ונחושה בתחום המזון העולמי.