הצד האפל של המטאברס: כר פורה לאלימות נגד נשים

האלימות הטכנולוגית נגד נשים מתחילה בעולמות המטאברס, ולעתים היא גולשת לאלימות פיזית. גם כאן, המחוקק לא מצליח להדביק את ההתפתחויות הטכנולוגיות, ואין חקיקה ספציפית נגד מעשים אלימים במטאברס, סחיטה, שיימינג, סקסטינג ואלימות טכנולוגית מכל סוג אחר. אלה, במקרה הטוב, נאכפים על בסיס חוקים אחרים.

מסקנות אלה עולות מדיון שנערך אתמול (ב') בוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, בראשותה של ח"כ עאידה תומא סלימאן. חלק ניכר מהישבה עסק במטאברס – עולם שצובר תאוצה בתקופה האחרונה, לאחר שענקיות טק כגון מטא הצטרפו לתחום. אלא שיש לעולם הזה גם צד אפל, שכולל, בין היתר, אלימות כלפי נשים, קטינים ואחרים. מאחר שהתחום הזה עלה לכותרות בזמן האחרון, אין חקיקה או רגולציה שעוסקת ספציפית בו, וכך נוצר מצב שמדובר במרחב פרוץ מבחינה זו. ההסכמה בדיון הייתה שצריך לעדכן את החקיקה, כך שתיתן מענה לאלימות ולשאר תופעות רעות בעולמות המטאברס.

בדיון הוזכרה הצעת חוק נגד אלימות טכנולוגית, "כדי להגן על הכבוד, החירות, הפרטיות והביטחון של האדם, במטרה לקדם שוויון בין המינים". ההצעה מגדירה במפורש מהי אלימות טכנולוגית ואילו כלים מאפשרים אותה.

עו"ד עדי נעמת מהמועצה לשלום הילד נתנה דוגמה לאלימות במרחב המטאברס: היא סיפרה את סיפורן של שתי נערות שנחשפו לתכנים פוגעניים כאשר שיחקו במשחק הפופולרי ברובלוקוס. "אווטאר (כפיל דיגיטלי) גברית הפשיטה את דמות האווטאר של הבנות, השכיב אותה בדירה וירטואלית וביצע בה מעשים מגונים", סיפרה עו"ד נעמת.

"זה ברשת, אין מה לעשות עם התלונה שלך"

בדיון השתתפו גם נשים שסבלו מאלימות טכנולוגית ופיזית, והעידו על כך. אחת מהן היא אושרת טוויטו, שסיפרה: "הייתי בזוגיות אלימה במשך 13 שנים. חוויתי גם אלימות טכנולוגית: חייתי בסביבה מרושתת מצלמות כל הזמן. בעלי ידע מה אני עושה בבית ומחוץ לבית. הוא היה רב אתי וקיבל כוח עצום מזה שהוא ידע כל הזמן מה אני והילדים עושים".

עדות נוספת הייתה של מאיה לי לוי, שספגה אלימות טכנולוגית במשך שנה וחצי (לצפייה בעדות שלה לחצו כאן). "עשו סרטונים פוגעניים שלי, שהופצו. כשפניתי למשטרה אמרו לי: 'זה ברשת, אין מה לעשות עם התלונה שלך'. הגעתי למסקנה שאם לא אעשה משהו בעצמי לא יהיה מי שיגן עליי", ציינה.

מראם סלימאן ,מפתחת משאבים במרכז אעלאם, סיפרה על מקרה שקרה בחברה הבדואית, שבו אישה צולמה עם אחיה בתחנת האוטובוס והתמונה הופצה ברשת, תוך טענה שהיא מתרועעת עם אדם זר – דבר לא מקובל בחברה זו. "דברים כאלה יכולים לעלות לכדי סחיטה מינית או כלכלית. הרשתות החברתיות לא מודעות לקונטקסט של תמונה מסוימת בהקשר חברתי", אמרה סלימאן.

עו"ד אפרת פודם, מנהלת הקליניקה לקידום שוויון במסלול האקדמי של המכללה למינהל, אמרה כי "האלימות בעולמות הווירטואליים מיתרגמת לאלימות פיזית ואין מספיק כלים כדי לעזור לנשים שנפגעות מהאלימות הטכנולוגית".

דוברת נוספת הייתה ד"ר מיכל דולב כהן, מנהלת המרכז ללמידה וחקר פגיעות באינטרנט. היא סיפרה על מחקר שגילה שאחד מכל שלושה מתבגרים בישראל עושה סקסטינג (התכתבות וירטואלית בעלת אופי מיני), ובחברה הדתית הנתון מגיע לאחד מארבעה. "אחר כך אנחנו רואים סחיטה על רקע מיני או פורנו נקמה אם מישהי נפרדת מהחבר שלה", אמרה.

ח"כ תומא סלימאן ציינה בסוף הדיון כי "עצם העובדה שאנחנו מעלות את הנושא ונותנים לו שם מחייבת חקיקה ומעלה שאלות מהותיות. אנחנו צריכות להעלות את המודעות לתופעה בקרב צעירים וצעירות, ובכלל הציבור".