מה תהיה ההשפעה של תקנות המס החדשות על ההיי-טק הישראלי?

ועדת הכספים אישרה לפני ימים אחדים להעלאה בקריאות שנייה ושלישית תקנות בנוגע למיסוי עסקאות בין לאומיות וחובות דיווח על תאגידים. התקנות האלה רלוונטיות מאוד גם לתעשיית ההיי-טק הישראלית, שכמחצית ממנה מבוססת על חברות רב לאומיות ועל המרכזים שהן מפעילות בארץ.

הצורך בתקנות אלה נולד כחלק מהוראות חלק 13 ב-BEPS, שהיא תוכנית של ה-OECD למניעת התחמקות ממסים של תאגידים רבי לאומיים. התקנות דורשות אישור של מליאת הכנסת, וספק אם הן יעברו בכנסת הנוכחית, לאור המשבר הפוליטי.

ב-OECD לא מאושרים מהעיכובים הרבים בחקיקת התקנות, שכן ישראל התחייבה לעשות זאת עוד ב-2016. השאלה הנשאלת היא למה התהליך התעכב כל כך הרבה זמן, וכיצד זה ישפיע על החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל.

"אני לא יודע מדוע אישור התקנות התעכב זמן רב, אך אני חוזה שההשפעה על מרבית הסקטור העסקי הישראלי לא תהיה גדולה בטווח הקצר", אמר לאנשים ומחשבים רו"ח (משפטן) ארז חגי ממשרד המס בנימיני ושות'.

רו"ח (משפטן) ארז חגי ממשרד המס בנימיני ושות'. צילום: יח"צ

לדבריו, "התקנות החדשות חלות על חברות רב לאומיות שמרכזן בישראל, כמו צ'ק פוינט, נייס וטבע, וחברות רב לאומיות שמרכזן מחוץ לישראל אך מחזיקות כאן פעילות או חברה בת, כמו אינטל, מיקרוסופט וגוגל. מטרתן הן לחייב את אותן חברות בהגשת מידע נוסף, שיכול לעזור לרשות המסים להבין את חלוקת הרווחים בתוכן, ובמידת הצורך לפעול ולייחס לפעילות בישראל, או לחברה הבת הישראלית שלהן, רווחים נוספים ומס נוסף שישולם כאן. מטרה נוספת היא לוודא שרווחי החברות האלה לא מועברים לחברות במקומות אחרים בעולם, שבהם יש משטרי מס מיטיבים".

למה אמרת שזה ישפיע מעט על הסקטור העסקי הישראלי? אם לא עליו – אז על מי?
"משום שצריך לזכור שבמסגרת החוק לעידוד השקעות הון, שיעורי המס על הקבוצות הזרות שמשקיעות בישראל במרבית המקרים הם מיטיבים מאוד, בייחוד לחברות שפועלות מישראל ושיש להן כאן פעילות טכנולוגית. מעבר לכך, צריך לבחון כיצד תעבור החקיקה ומה יהיו החובות שיוטלו בפועל על החברות לאחר פרסום התקנות".

לדברי רו"ח חגי, "התקנות ישפיעו לטובה על פעילותה של רשות המסים, אם כי אני בטוח שהיא הייתה מעדיפה שחובות הדיווח והמידע יהיו רחבות יותר. מניסיוני במס הכנסה, בפעילות בתחום מחירי העברה ועסקאות בין לאומיות, אני יכול לומר לך שעבודת הרשות תוקל רבות אם היא תוכל לקבל מידע מלא על פעילות של קבוצות רב לאומיות שפועלות בישראל. יש תיקים רבים במס הכנסה, בהיקפי מס של מיליארדי שקלים, שמתמודדים עם סוגיות של העברת רווחים (Profit Shifting), אשר מתקשים לקדם אותם, בגלל מחסור בנתונים. מה גם שלעתים יש מחלוקת משפטית האם מדובר בנתונים שאותם תאגידים בין לאומיים מחויבים להעביר לרשות הישראלית".