מחקר של בנק ישראל: שליש מהישראלים ישתמשו בשקל דיגיטלי

אפליקציות התשלומים, כגון Google Pay, החלו לחדור בחודשים האחרונים לשוק הישראלי, אבל עדיין מהוות אמצעי תשלום יחסית זניח – כך עולה ממחקר שערך בנק ישראל ושתוצאותיו פורסמו היום (ב'). על פי המחקר, רק 10% מהציבור מעדיפים לשלם באמצעותן, כאשר כרטיס האשראי עדיין מככב כאמצעי התשלום המועדף – עם 65%. 21% בלבד מעדיפים תשלום במזומן.

לעומת זאת, הנתונים מוכיחים שאפליקציות התשלומים, כגון ביט, פייבוקס ופפר, מהוות אמצעי נפוץ להעברת כספים למטרות שונות – חברים, ועד הבית, מורה פרטי וכדומה: 43% עושים זאת באמצעותן, כאשר 22% מעבירים במזומן, 20% בהעברה בנקאית ו-5% בכרטיסי אשראי.

נתון מעניין נוסף הוא שכשליש מהציבור (34%) חושבים שישתמשו בשקל דיגיטלי אם בנק ישראל ינפיק אחד כזה, ואילו 51% עדיין לא בטוחים בכך.

הסקר בוצע אינטרנטית בקרב 600 משיבים המהווים מדגם אקראי ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת שמחוברת לרשת. בנק ישראל ערך אותו לקראת כנס שהוא מקיים היום ושעוסק בעתיד עולם התשלומים. נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, אמר באירוע כי "אנחנו רחוקים מאוד מאימוץ מלא של המערכת הדיגיטלית כמוצר 'רגיל' בכלכלה, ורחוקים מאוד מהיום שבו הכסף ייעלם מחיינו, אם בכלל, אבל אין ספק שההתקדמות הטכנולוגית המואצת מאתגרת את החשיבה של הכלכלנים על מוסכמות רבות".

התוצרים של הפינטק ניישן הישראלית לא מוטמעים בישראל

פרופ' ירון ציין כי "בשנים האחרונות נקטנו בשורת צעדים לקידום החדשנות, היעילות והתחרות בשוק התשלומים. צעדים אלה אף סייעו לנו לצלוח טוב יותר את משבר הקורונה, בכך שאפשרו מעבר מהיר ויעיל לתשלום ללא מגע פיזי, והם יוסיפו לסייע לפיתוח הכלכלה הרבה מעבר למשבר".

"מדינת ישראל היא סטארט-אפ ופינטק ניישן, אבל חלק גדול מהפיתוחים הטכנולוגיים שחברות ישראליות מיישמות בעולם לא מגיע לשוק הישראלי", הוסיף. "זאת, בין היתר עקב חסמים שקשורים לרגולציה ולמבנה תמריצים, ובהם אנחנו יכולים לטפל. הטכנולוגיה הישראלית בעולמות התשלומים לא צריכה להיות מכוונת רק לחו"ל, ובהחלט צריך לעודד את החברות השונות להטמיע אותה גם בישראל. עלינו להניח את התשתית הנדרשת לכך שישראל תהיה מהמובילות בשוק התשלומים, ובכך תאפשר כאן שוק פיננסי מפותח יותר, ובסיס לקידום הכלכלה ויכולת עשיית העסקים, בעיקר של אלה הקטנים יותר, ואף להוזיל את העלויות לצרכן".

הנגיד פירט כמה צעדים שבנק ישראל וגורמים רגולטוריים נוספים ביצעו בשנים האחרונות בנושא, ובמרכזם רפורמת הבנקאות הפתוחה. "אנחנו צפויים להיות אחת המדינה הראשונות בעולם שמחייבת ברגולציה אפשרות להעברת מידע בין הגופים הפיננסיים שהוא מעבר לעו"ש ולאשראי, וכולל גם פיקדונות, חסכונות, הלוואות וניירות ערך של הלקוחות. כל זאת כדי לחזק את השליטה של הלקוחות במידע שלהם. חשוב שתהיה נגישות לכל השחקנים הפיננסיים – לכלל האינפורמציה הנדרשת, כפי שמקובל בעולם", אמר פרופ' ירון.

עוד הוא ציין כי "בשנה האחרונה, השימוש בארנקים דיגיטליים בישראל עלה בצורה משמעותית. חלק גדול מהתפתחות החדשנות בעולם הזה מקורו בצעדים שנקטנו על מנת לדחוף את מערך כרטיסי החיוב לתקן מתקדם יותר, EMV, מתוך הבנה שכניסה של שחקנים ושירותים חדשים בתחום התשלומים תייצר בהכרח חדשנות נוספת ותגביר את הערך ללקוח".

"חשוב לייצר הבחנה ברורה בין מטבעות יציבים ללא יציבים"

בהתייחס למטבעות הדיגיטליים אמר הנגיד כי "חשוב לייצר הבחנה ברורה בין שני סוגי המטבעות הדיגיטליים: היציבים ושאינם. מטבע יציב הוא כזה שהשער שלו מתיימר להיות צמוד באופן מלא לשער של נכס אחר, כגון הדולר, אגרת חוב ממשלתית או זהב. הסוג השני הוא המטבעות הלא יציבים, כגון הביטקוין. אלה אמנם נראים במבט ראשון דומים למטבעות היציבים – שניהם מטבעות דיגיטליים, מבוססי טכנולוגיית קריפטו ונסחרים בפלטפורמות דומות, אך ההבדל ביניהם מהותי: הביטקוין הוא נכס ספקולטיבי, שמחירו יכול לזנק, ליפול או להישאר קבוע, אבל בניגוד לתחזיות האוטופיות מלפני עשור, הוא לא משמש לאף אחד מתפקידיו היסודיים של הכסף. הוא אינו אמצעי תשלום, לא יחידת מדידה, ולאור התנודתיות הגבוהה שאנחנו רואים במחירו – ממש לא משמר ערך. מטבעות יציבים, לעומת זאת, עשויים להתקרב לעולמות הכסף והבנקאות".

אולם, ציין, "כשהם לא מפוקחים כנדרש, המטבעות היציבים הם לא בהכרח יציבים". פרופ' ירון ציין בהקשר זה את קריסתו לפני כמה ימים של מטבע הטרה USD, שנחשב ליציב ושלפני הקריסה היה בין המטבעות הגדולים מבחינת היקף שווי השוק שלו. "בהינתן שזה קרה, טוב שזה קרה בשלב די מוקדם של התפתחות העולם הזה, בעודו שווה מיליארדים ולא טריליארדים של דולרים, מה שעלול היה להשפיע על המערכת המוניטרית כולה", אמר. "לכן, עלינו, כבנק מרכזי, להיות אמונים על הפיקוח והאסדרה של המטבעות היציבים, ככל שנעריך שהדבר נדרש לשמירה על היציבות הכלכלית. זאת, בניגוד למטבעות שאינם יציבים, שהפיקוח עליהם צריך להתמקד בהיבטים צרכניים כמו שקיפות וניהול תקין".

הנגיד התייחס גם לשקל הדיגיטלי, שבנק ישראל בוחן כבר מזה שנה וחצי האם להנפיק אותו, ואמר כי "מוקדם להגיד אם בסופו של דבר נחליט להוציא את התוכנית הזו לפועל או לא, אבל אני יודע שני דברים: אם בנק ישראל יחליט להנפיק שקל דיגיטלי, זה יהיה שינוי עצום, ומן הראוי שנהיה ערוכים אליו. ואם נחליט שלא, כל הידע שאנחנו צוברים בפרויקט השקל הדיגיטלי ישרת אותנו גם בחשיבה על רפורמות אחרות בעולם התשלומים".

לסיום הבטיח פרופ' ירון כי "נמשיך לעבוד, לצד השותפים שלנו במגזר הציבורי, במגזר הפרטי, בבנקים מרכזיים ובארגונים בינלאומיים, כדי לעצב את המערכת הפיננסית העתידית באופן שירתום טכנולוגיות לשירות כל הציבור. עולם התשלומים הוא כבר מזמן לא רק מערכת 'אינסטלציה', אלא חלק אינטגרלי של העולם הפיננסי".