קשרי אובר עם נתניהו, ביידן, מקרון ועוד מנהיגים – נחשפו

אובר פעלה לזמן קצר בישראל בשנת 2017. היא יצאה מהארץ אחרי פסיקת בית משפט שקבעה שאינה יכולה להשתמש בנהגים פרטיים. עם זאת, לאחרונה הודיעה החברה כי בכוונתה לחזור בקרוב לשוק הישראלי ולפעול עם נהגי מוניות שינהגו בעבורה. אולם מה התרחש – או אולי מתרחש גם כיום – מאחורי הקלעים של פעילות אובר בארץ או בעולם?

ענקית הנסיעות המשותפות האמריקנית רצתה, ועדיין רוצה, להיכנס לכמה שיותר ארצות ולהפעיל בהן את שירותיה. החברה ניסתה במקרים שונים להשתמש בפוליטיקאים רמי דרג לשם השגת מטרותיה אלו, כך ניתן ללמוד מחומרים מתוך החברה אשר הודלפו לעיתון הבריטי הגרדיאן. בין המנהיגים שהוזכרו בתחקיר "מככב" גם בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל לשעבר, שבימי כהונתו קיים גם הוא קשרים מול אובר, ולכאורה סייע ודחף לכניסתה לארץ.

בתחקיר של הגרדיאן, ששמו תיקי אובר (The Uber Files), נכללים יותר מ-124,000 מסמכים – כ-83,000 מיילים, כמו גם סמסים ופרטי תקשורת פנים-חברתית רבים נוספים, מהשנים 2013-2017.

ה"גרדיאן" שיתף את הנתונים עם הקונסורציום הבינלאומי של העיתונאים החוקרים, ה-ICIJ, שהפך את התחקיר ונתוניו לזמינים לכלי תקשורת שותפים אחרים, כחלק מפרויקט מחקר חוצה ארצות. בסך הכל יותר מ-180 עיתונאים מ-29 מדינות מעורבים בדיווחים על "תיקי אובר". העיתונאי אורי בלאו, פעל כנציג הישראלי בפרויקט.

לפי תיקי אובר, החברה לחצה על לפחות שישה מנהיגים עולמיים כדי לזכות בהובלה בשוק האפליקציות לנסיעות. בין המנהיגים הללו נכללו בין השאר ג'ו ביידן, עמנואל מקרון ונתניהו. על פי הפרסומים גם חברי הנציבות האירופית היו מחזרים על ידי החברה.

כך למשל, לפי הדיווחים, אובר פעלה מול מנהיגים שונים בכנס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. ב-2016 היא גייסה, לכאורה, את נשיא ארה"ב היום, ביידן, עוד בטרם כניסתו לתפקיד זה, לדבר באירוע הדומיננטי לטובת הקונספט של שיתופי נסיעות, אותו היא מייצגת.

ניסתה להיכנס למדינות בכל הכוח. אובר. צילום: BigStock

"אנחנו נשבור את ההתנגדות – הבה נעבוד במקביל"

וביידן לא היה הפוליטיקאי הבכיר היחיד שאיתו יצרה אובר קשר ישיר בדאבוס. לפי "משוב" פנימי שנשלח במייל, מנכ"ל אובר באותם ימים, טראוויס קלאניק, שוחח בכנס זה עם ראש ממשלת ישראל דאז, נתניהו, במשך כארבעים דקות.

נתניהו, כך לפי תזכיר שהכין הלוביסט האירופי הראשי של אובר שנכח במפגש, רצה שאובר תשקיע במחקר ופיתוח בישראל. בתגובה הבהיר לו קלאניק  שהוא מוזמן לדבר על השקעות, אבל שקודם כל אובר צריכה להפעיל את העסק שלה בארץ, דבר המצריך רפורמה רגולטורית.

מדובר על ימים שבהם כיהן ישראל כץ כשר התחבורה, ושאובר נחסמה מלפעול בישראל. לפי הדיווחים השונים, כץ נחשב כבעל לויאליות לנהגי המוניות המסורתיות ופעל למענם בחסימת אובר מכניסה ופעולה בישראל.

מהתכתובות הפנימיות באובר ניכר כי פגישת קלאניק-נתניהו הוכתרה כמוצלחת במיוחד. על פי המזכר אודות המפגש, נתניהו התעניין בכלי הרכב האוטונומיים שאובר פיתחה, אמר לקלאניק כי כץ פעל מאינטרסים זרים ובשל קשריו עם נהגי המוניות בישראל, ואף הבטיח למנכ"ל אובר: "אנחנו נשבור את ההתנגדות. הבה נעבוד במקביל".

לפי דיווחים בתקשורת, מספר ימים לאחר מכן, במהלך ישיבת ממשלה בישראל, התפרצה מחלוקת בין ראש הממשלה דאז לשר התחבורה שלו, כץ. נתניהו סיפר על פגישתו עם קלאניק ולאחר מכן האשים את כץ ואמר לו: "למה אתה לא מעודד תחרות בענף המוניות?", כך דיווח התחקיר.

עוד פורסם כי חברת ההסעות גם ניסחה הצעת חוק משלה לאישור הכנסת, כחלק ממאמציה לפעול בחופשיות במדינה. לפי הדיווחים, הצעת החוק שאובר הייתה אחראית על ניסוחה הוגשה במעט מאוד עריכות לכנסת שלוש פעמים, על ידי שלושה מחוקקים שונים ממפלגות שונות.

בנוסף, אלי גרונר, מי שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה באותם ימים, ייעץ וסייע לאובר להתאים את המסר שלה לציבור הישראלי ולתקשורת המקומית, מה שמעיד, לכאורה, על ניגוד עניינים די מובהק.

דובר נתניהו סירב להגיב לפרשה זו.

לובינג מאסיבי מול מובילי דעה ובעלי הון ועניין

מהתחקיר ניתן ללמוד כי כדי להפעיל את השפעתה ולשנות את התקנות במדינות לטובתה, ערכה ענקית הטכנולוגיה אובר רשימה של יותר מ-1,850 "בעלי עניין" – פקידי ממשל ובכירים בהווה ולשעבר, צוותי חשיבה וקבוצות של אזרחים – ביותר מ-30 מדינות. החברה גם גייסה לתועלתה פרלמנטרים שונים בכל המדינות אליהן ביקשה לחדור.

ניתן לראות כיצד, בנחישות ובהדרגה, החברה טוותה רשת רבת עוצמה, כולל קשרים עם נשיא צרפת כיום, מקרון, כשהיה שר הכלכלה, עם ראש ממשלת אירלנד דאז, אנדה קני, ועם תומאס הנדריק יבוס, שעמד אז בראש אסטוניה. עוד חיזרו באובר אחרי אוליגרכים המקורבים לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, והוצעו להם כתבי אופציה לרכבי החברה.

הדיווחים מספרים כי במקרה אחד אמר מארק מקגאן, לוביסט של אובר, בצורה ברורה ש-"בעצם, אובר משיקה (שירות במדינה – ג"פ), ואז יש 'סערת חרא' רגולטורית וחוקית". מהמסמכים שנחשפו ניתן ללמוד כי כדי לפתור את התסבוכות הרגולטוריות, בשנת 2016 בלבד, אובר השקיעה 90 מיליון דולר בלובינג. החברה שכרה לשם כך עובדי מדינה לשעבר, תוך שידול לקוחותיה לחתום על עצומות בנוגע לרצונם שהיא תעבוד במדינה הספציפית.

ציר נוסף של המדיניות שלה פעל כך שאובר זיהתה "משקיעים אסטרטגיים", אנשים עם כסף והשפעה במדינתם. כך למשל היא פעלה בצרפת מול קסבייה ניאל, איש עסקים ויזם צרפתי-יהודי, הפעיל בתעשיית התקשורת והטכנולוגיה, ושבבעלותו חברת Free, אשר השקיע בה 10 מיליון דולר. גם ברנרד ארנו, צרפתי ואחד מעשירי תבל הבולטים – השקיע בה כך.

"אנחנו לא צריכים את הכסף שלהם כשלעצמו, אבל הם יכולים להיות בעלי ברית שימושיים כדי לזכות בצרפת", כתב בזמנו פייר-דימיטרי גור-קוטי, מנכ"ל הקבוצה במערב אירופה באותם ימים, במייל שהתייחס לארנו.

תגובת אובר: ממצאים מהעבר שאינם מעידים על ההווה

אובר תלתה את הממצאים בעיקר בתרבות חברה קלוקלת מהעבר, שהייתה עניין ידוע ובולט בימים שבהם החברה נוהלה על ידי קלאניק, שגם פוטר מתפקידו עקב ממצאים שונים ומאוד לא מחמיאים מימי כהונתו, עליהם דיווחנו בזמנו בהרחבה, כמו גם על עזיבתו את מושכות החברה.

בתגובה ששלחה לגרדיאן עקב החשיפה טוענת אובר כי "אלפי" ספרים, דו"חות ו"אפילו סדרת טלוויזיה" נעשו על ההיסטוריה של החברה עד 2017. "טעויות אלו הובילו לחשבון הנפש הידוע ביותר לשמצה באמריקה התאגידית. זה הוביל לביקורת ציבורית מסיבית, לתביעות, לחקירות ממשלתיות ולפיטורי כמה בכירים. לא נספק תירוצים להתנהגות עבר, שברור שלא עולה בקנה אחד עם הערכים הנוכחיים שלנו. במקום זאת, אנו מבקשים מהציבור לשפוט אותנו על מה שעשינו בחמש השנים האחרונות ועל מה שאנחנו הולכים לעשות בשנים הבאות".