"הנתונים – מקור הכנסות לא אכזב עבור ארגונים פיננסיים"

"השימוש בדטה הכרחי בימים אלה – לא רק כדי לדעת כמה פעילות יש בארגון, אלא גם על מנת לנתח ולהבין אותה. לכן, צריך לעשות מוניטיזציה של הדטה – וזה נכון בפרט בעולם התשלומים. הנתונים הם מקור הכנסות לא אכזב עבור ארגונים פיננסיים", כך אמרה עינב פרץ, מנהלת מוצר דטה אנליטיקס בפינסטרה.

פרץ אמרה את הדברים בכנס Fintech Junction 2022 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בהשתתפות מאות מומחים ואנשי מקצוע בתחום הפינטק ובתחומים המשיקים לו.

לדבריה, "יש מניעים שונים לשימוש בדטה: כך, למשל, הבנקים בלחץ בכל הנוגע לרווחים שלהם והם מחפשים מקורות הכנסה נוספים; יש צורך בתשלומים דיגיטליים בזמן אמת, כי הבנקים והלקוחות רוצים לבצע כמה שפחות תשלומים באופן ידני; הרגולציה על המערכת הבנקאית הולכת ומתגברת; וחברות פינטק מציעות באמצעות הדטה חוויית לקוח טובה יותר".

היא ציינה כי "לא רק הבנקים חושבים שהם יכולים להעלות הכנסות מהדטה, גם תאגידים גדולים בתחומים אחרים מבינים שהם יכולים לעשות זאת. או, במילים אחרות, הם מבינים שכדאי להם לבצע מונטיזציית תשלומים – ורבים מהם עושים זאת".

איך משתמשים בדטה להגברת הביצועים הארגוניים?

פרץ העלתה את השאלה: איך משתמשים בכוח של הדטה על מנת להגביר את הביצועים הארגוניים? "זה מסע ולא צעד אחד", אמרה. "למעשה, מדובר בשלושה צעדים: ביצוע לימודי מכונה ואנליטיקה מתקדמת, דו"חות תפעוליים ודיווחים על שירות עצמי".

"דו"חות תפעוליים כוללים, למשל, דו"ח ניטור יומי, שמראה את הניטור של כל התשלומים בארגון: כמה תנועות לשעה, כמה תשלומים נמצאים בכל סטטוס וכדומה", אמרה. "יש גם דו"חות בשירות עצמי".

"את הניתוחים יש לעשות ללא הפסקה, נון סטופ", הוסיפה. "למשל, לנתח את זמן העיבוד של הנתונים. הבנקים, כמו ארגונים אחרים, רוצים לקבל את הניתוח הזה בזמן הקצר ביותר האפשרי, כי הם מעוניינים לתת ללקוחות שלהם את החוויה הטובה ביותר".

עוד היא אמרה כי "בלמידת מכונה אפשר להשתמש לבדיקות של הפיצ'רים המרכזיים של התשלומים, לאוטומציה שלהם".

פרץ המליצה לארגונים "לעצב מכניזם שיכול לנתח את הנתונים ואז להמליץ מה לעשות אתם". עוד המלצה היא "להשתמש ב-NLP (עיבוד שפה טבעית – י"ה). כך, הלקוח יוכל רק לשלוח אימייל, וה-NLP יקרא אותו ויבצע את התשלום".

אמצעי נוסף הוא ניתוב תשלומים חכם, "שאותו יש לעשות בצורה האופטימלית לצרכי הארגון. במסגרת זו, כדאי להשתמש בנתונים היסטוריים לאופטימיזציה של התשלומים", ציינה.

לסיכום אמרה פרץ כי "בנקים יכולים להרוויח מהדטה בעולם התשלומים והם רוצים להשקיע במונטיזציה של הנתונים. הדרך לעשות את היא לראות את ההתנהגות הכללית של התשלומים ולקבל תובנות בעקבות זאת. לפינסטרה יש אקו-סיסטם שלם שמציע פתרונות לעולם הזה, שמאפשר לחברות פינטק להגיע למאות בנקים – לקוחות פוטנציאליים".

סידני קוטסמן, מנכ"ל פינסק אינוביישן לאב – אקסלרטור הסטארט-אפים של מסטרקארד. צילום: נתנאל טוביאס

דובר נוסף בכנס היה סידני קוטסמן, מנכ"ל פינסק אינוביישן לאב – אקסלרטור הסטארט-אפים של מסטרקארד. לדבריו, "אנחנו הולכים ומתפתחים, וסטארט-אפים רבים כבר עברו את התוכניות שלנו. בנוסף, יש לנו אקו-סיסטם רחב, שכולל את החברות המובילות בעולמות הפיננסים והבנקאות".

"מסטרקארד היא הרבה יותר מחברת כרטיסי אשראי", אמר קוטסמן. "יש לנו שירותי ערך מוסף שמשגשגים – בעולמות הביג דטה, ה-AI, הסייבר ועוד. אנחנו יוצרים אקו-סיסטם לאבטחת תשלומים. בנוסף, אנחנו רוצים לפתוח רשתות חדשות של בנקאות פתוחה וקריפטו".

הוא הוסיף כי "מסטרקארד מתמקדת בדיגיטליזציה של תשלומים. זה רלוונטי מאוד בעידן שבו כל מכשיר יכול לשמש לאי-קומרס. אנחנו מתמקדים בתשלומים, אבטחה, דטה ונאמנות, מתמקדים בחדשנות באזורים אסטרטגיים שונים".

קוטסמן ציין את מעבדת החדשנות שהחברה מפעילה בבאר שבע ואמר כי "התרומה שלה למסטרקארד לא תסולא בפז. היא אחראית לרבים מהפתרונות שלנו ונותנת למסטרקארד ערך מוסף רב".