היי-טק ישראלי-מדברי: 437% יותר גיוסי הון בחמש השנים האחרונות

אמש (ב') נחשף דו"ח הדזרטק (DeserTech) הראשון שנערך בישראל, הכולל את מפת הסטארט-אפים בתחום. הדו"ח בדק את פעילות התחום בישראל בעשור האחרון, ונערך על ידי קהילת דזרטק, בשיתוף עם Start-Up Nation Central.

הדו"ח, המבוסס על מידע מה-Finder – מאגר המידע של Start-Up Nation Central – סוקר את הטכנולוגיות פורצות הדרך להתמודדות עם אתגרי המדבר והמדבור הגלובליים, ומנתח את הסקטור המתפתח בישראל בתחומי המים, התשתיות, האנרגיה המתחדשת והחקלאות. הדו"ח מציע לשחקנים השונים באקוסיסטם הצומח להכיר את המגמות הבולטות בו, ולזהות את הצירים בהם ניתן לשלב טכנולוגיות קיימות או לפתח פתרונות חדשניים.

השקת דו"ח דזרטק. צילום: דבורין תקשורת, דוברות קרן מיראז'

הדו"ח הוא כלי שפותח על ידי קהילת דזרטק, הפועלת מייסודן של קרן מיראז' ישראל, המכון הישראלי לחדשנות, המשרד להגנת הסביבה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב.

בחמש השנים האחרונות, 22 סטארט-אפים מתוך 66 חברות שבליבת התחום, גייסו סכום של 374 מיליון דולר, כאשר במהלך השנים 2017-2021 גדל המימון שגויס ב-437%.

76% מהחברות שגייסו הן בתחומי החקלאות והתשתיות, ומרביתן נמצאות בשלבי פיתוח מוקדמים. עוד מצא הדו"ח כי 50% מהחברות בתחומי המים והאנרגיה נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים. מרבית הסטארט-אפים עוסקים במציאת פתרונות להשקייה חכמה ובנייה חכמה בסביבה מדברית ובאזורי אקלים צחיח.

הנגב – כר פורה למו"פ של טכנולוגיות מהתחום

נוסף לכך, הדו"ח מבקש להדגיש את חשיבותו של הנגב לפיתוח התחום, ומצא שביחס למספר הסטארט-אפים הכללי שיושבים בנגב, ששיעורם 2-3%, כ-17% מהסטארט-אפים בתחום הדזרטק פועלים מהנגב. זאת, בין היתר מכיוון שהנגב מהווה כר פורה לפיתוח, ניסוי, התאמת והטמעת טכנולוגיות מהתחום. כמו כן, הדו"ח מציע פתרונות למדינות בהן תופעת המדבור עלולה להפוך על פיהן כלכלות שלמות המתבססות על חקלאות. מנגד, הדו"ח מציע הזדמנויות להתבונן על המדבר הישראלי כמשאב ייחודי, בו ניתן לייצר אנרגיה מתחדשת.

מהדו"ח ניתן ללמוד כי קצב הצמיחה המהיר של הסקטור צפוי ליצור עלייה משמעותית בפיתוח תחומים חדשים אשר נקשרים ל-דזרטק. כמו כן, נראה שהתחומים שבהם נדרשת גדילה בפיתוח פתרונות, לאור תופעת המדבור הגלובלית ההולכת ומתרחבת גם למדינות נוספות בעולם, הם התאמת גידולים לאקלים צחיח, ייצור וטיהור מים שיהיו ראויים לשתייה ולחקלאות, וניהול מערכות הולכת מים לאזורים צחיחים ומרוחקים מתשתיות.

מימין לשמאל: דורון מלר, ניקול הוד סטרו, גלית כהן וסיון כהן שחרי. צילום: דבורין תקשורת, דוברות קרן מיראז'

"ישראל בכלל והנגב בפרט ימוצבו כמרכז בינלאומי להתאמת טכנולוגיות"

סיוון כהן שחרי, מנהלת הפעילות של קהילת דזרטק, אמרה כי המגמות הבולטות בסקטור המתפתח מעידות על הפוטנציאל הטמון בהתאמת טכנולוגיות קיימות בעולמות החקלאות, מים, תשתיות ואנרגיה מתחדשת לצרכי העולם ההולך ומתחמם.

קהילת דזרטק פועלת לעודד יזמים להשתלב בשוק הגלובלי, ולהרחיב את שיתופי הפעולה שלהם גם למדינות ולאזורים בעולם שבהם נדרשת התערבות שתביא לצמצום השפעת המדבור ויצירת מרחב חיים מאפשר ובר קיימא. אנו שמחות להוביל את המהלך האסטרטגי, בו ישראל בכלל והנגב בפרט ימוצבו כמרכז בינלאומי להתאמת טכנולוגיות ומכאן תצא הבשורה של חיבור בין יזמים, משקיעים, תעשייה, חוקרים וקובעי מדיניות במטרה להתגבר על אתגרי המדבור".

גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה: "ההתמודדות עם משבר האקלים יכולה להוות הזדמנות כלכלית עצומה לישראל. זהו פוטנציאל שעדיין לא מומש, ואנו מאמינים שזהו אחד מהמקרים שבהם להתערבות הממשלה יכולה להיות השפעה חיובית דרמטית. דזרטק נועד להפגיש בין בעלי עניין באופן חוצה מגזרים, תחומים וגבולות, וליצור אקוסיסטם של חדשנות, שיקדם פתרונות יעילים, חיוניים וישימים ברמה המקומית והגלובלית. קהילת החדשנות דזרטק צפויה למלא תפקיד מפתח בהפיכת האקוסיסטם בתחום צומח זה למרכז עולמי של פתרונות בני-קיימא, ותתרום לעתיד מלא בהזדמנויות לכולנו".

"חברות דזרטק מכל העולם שמות פעמיהן לנגב"

ניקול הוד סטרו, מנכ"לית קרן מיראז' ישראל: "קרן מיראז' רואה בנגב מנוע צמיחה כלכלי וחברתי משמעותי בישראל. כחלק מפעילותה לקידום האזור ברמה הלאומית והבינלאומית, הקרן החליטה להוביל ולפתח את תחום הדזרטק בנגב. המדבר הישראלי הוא אחד הנכסים העולמיים המרכזיים להתמודדות עם תופעת המדבור ושינויי האקלים, ומהווה מקור ליזמות וחדשנות טכנולוגית להתמודדות ומציאת פתרונות גלובליים. באמצעות שיתופי הפעולה שהקהילה יצרה עם המגזר האקדמי, העסקי והציבורי, חברות דזרטק מכל העולם שמות פעמיהן לנגב ומבקשות להגיע וללמוד מהפיתוחים החדשים בתחום, שנולדו במדבר הישראלי. הצמיחה הגדולה שמוצגת בדו"ח הינה תוצר של השקעות של כל הגופים הללו, ותביא בסופו של דבר להקמת עוד חברות סטארט-אפ בנגב, לפתיחת נציגויות של חברות בינלאומיות באזור וליצירת מקומות עבודה נוספים בנגב".

דורון מלר, סמנכ"ל המכון הישראלי לחדשנות: "המדבר מציב בפנינו אתגרים ולטובת ההתמודדות איתם אנחנו מסייעים בקידום של שפה חדשה ופעילות של יזמים וטכנולוגיה שישנו בעתיד את החיים במדבר. אין לנו ברירה, העולם הולך והופך למדברי יותר ויותר, גם בחלקים נרחבים באירופה, שאיננה החשודה המיידית בהקשר זה. הפוטנציאל של תחומים טכנולוגיים שונים להתאמת הפעילות שלהם עבור אתגרי המדבר הוא אדיר, וזה פותח שוק בלתי נגמר של פעילות עבור היזמים הישראלים והבינ"ל".

עדו יוסובזון, מוביל תחום טכנולוגיות חקלאות ומזון ב-Start-Up Nation Central: "אקוסיסטם החדשנות הישראלי מתאפיין בוורסטיליות ובמציאת פתרונות לאתגרים גלובליים. השינויים האקלימיים להם אנו עדים פותחים הזדמנויות לניצול היתרונות היחסיים של ישראל בשילוב טכנולוגיה ומאפיינים אקלימיים, לפיתוח פתרונות לאתגרי המדבר. בבחינת המצב הקיים בישראל, במקביל לאתגרים שזוהו על ידי קהילת דזרטק ניתן לזהות הזדמנויות צמיחה מיידיות, בעיקר בתחום החקלאות, עם דגש על התאמת זנים לגידול באקלים מדברי, תוך ייעול תהליכי הגידול ושיפור איכות התוצרת. הפוזיציה של ישראל כמקום המושך השקעות בינלאומיות ושוק יעד עבור חברות בינלאומיות למציאת פתרונות מתקדמים ושיתופי פעולה, מהווה הזדמנות שהאקוסיסטם המקומי צריך לנצל".