איך הקריפטו ישפיע על המסחר בניירות ערך?

המטבעות הדיגיטליים והאפשרות לשלם באמצעותם גורמים ל-"שיבוש" בעולם. יש מי שמתלהב מזה ורואה בקריפטו דרך חדשה ומסעירה לביצוע עסקאות פיננסיות, אולם בנקים מרכזיים בשורה של מדינות מתנגדים לאימוץ השיטה הזאת, או לא ששים לכך, ובכמה מהן אף עבר חוק שאוסר על תשלומים באמצעי זה. האחרונה שבהן היא רוסיה.

הקריפטו משפיע על תעשיות שונות, כולל בישראל, ובראש ובראשונה על המערכת הפיננסית, שבנויה בארץ על גופים ממשלתיים ועל בנקים מסורתיים ו-ותיקים. למעט הבנק הדיגיטלי, כבר שנים רבות שלא קם במדינה בנק חדש. אורלי גרינפלד, ראשת תחום ה-Clearing בבורסה בתל אביב ומי שהייתה מנהלת הסיכונים של רכבת ישראל, דנה בנושא בהרצאה שנתנה בכנס Fintech Junction 2022 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים של הבורסה.

לדברי גרינפלד, "העולם הפיננסי משתנה, והקריפטו הוא אחד ממאיצי השינוי הבולטים בו. המטבעות הדיגיטליים יצרו דרך חדשה של העברת כסף ונכסים אחרים, ובפרט המטבעות היציבים (שצמודים למטבע 'אמיתי', בדרך כלל הדולר – י"ה). הטוקניזציה הראתה שאפשר לבסס בעלות על נכס באמצעים דיגיטליים ולהניע רשתות דיגיטליות. כל זה ועוד מטלטל את המערכת הפיננסית המסורתית".

"היו ארגונים שמצאו את הקריפטו מעורר השראה ואימצו את הטכנולוגיה הזו כדי ליצור דרך חדשה של מסחר בניירות ערך", אמרה. "הבורסה האוסטרלית השקיעה מאות מיליוני דולרים כדי להפוך את המסחר למבוסס DLT (ר"ת Distributed ledger technology). אחת הבורסות הגרמניות פיתחה את D7, שמעבירה את כל ניירות הערך למסחר באופן דיגיטלי. יש בורסה שווייצרית שהיא דיגיטלית מההתחלה".

"נשאלת השאלה: איך מערבבים בין טכנולוגיות חדישות לשוק ההון המסורתי?", ציינה גרינפלד. "המבנה המסורתי של שוק ההון הוא של בורסה אחת ומסחר בניירות ערך בדרך הישנה והמוכרת. בגלל הכבדות והמורכבות של השיטות הללו, מספר המשתתפים במסחר מוגבל. בתל אביב יש כ-25 סוחרים, רובם בנקים, ובארצות הברית ובאירופה – כמה מאות. לעומת זאת, בבורסות דיגיטליות כגון קוינבייס, מספר המשתתפים במסחר יכול להגיע למיליונים. הבורסות הללו מאפשרות גישה של יותר אנשים לשוק ההון".

"העולם עובר לשם, גם אם הוא לא עומד לנטוש את המסחר המסורתי", הוסיפה. "איך זה הולך להיעשות?", שאלה והשיבה: "ראשית, ניירות ערך יהפכו לדיגיטליים, והמאגר (Depository) שלהם יהיה מבוסס על DLT – מה שאומר שהמסחר יהיה נגיש למספר גדול של משתתפים. הם יוכלו לתקשר זה עם זה ולא יצטרכו את ההתערבות של גורמי ביניים כמו בנקים. כמו כן, ניירות הערך יהיו בתוך ארנקים דיגיטליים, וכל הקשר בין המשתתפים במסחר לבורסה הדיגיטלית יבוצע דרך הסלולר, ללא תלות במערכות לגאסי כבדות. בעולם הדיגיטלי, המסחר בניירות ערך יהיה מיידי, ללא פערים וצדדי ביניים. כל האלמנטים האלה יעשו את שוק ההון ואת המסחר בניירות ערך הרבה יותר מהיר, יעיל, נגיש ובעיקר ידידותי וזול".

"ההונאות הפיננסיות מתרבות ומתוחכמות יותר"

סטיוארט תרמי, מנהל פתרונות למגזר הפיננסי באירוספייק, סיפר על החברה, שמציעה פתרון שמאפשר לתעשיית השירותים הפיננסיים לבצע טרנספורמציה דיגיטלית בעולמות הבנקאות הדיגיטלית, התשלומים ובעיקר ההונאות. החברה נוסדה ב-2009 תחת שם אחר ואימצה את שמה החדש שלוש שנים לאחר מכן. בין הלקוחות שלה ניתן למצוא את AT&T, יאהו, אדובי, וולמארט, פייפאל, ברקליס, פלייטיקה, ריסקיפייד ו-Wix. כך, ציין, אירוספייק מספקת לפייפאל פתרון למניעת הונאות בתשלומים ולברקליס – טכנולוגיית בינה מלאכותית למניעת הונאות בכרטיסי אשראי.

ככלל, אמר תרמי, "הדארק ווב הולך וגדל, ואיתו גדלים מספר ההונאות, וכן הסוגים והתחכום שלהן. אפשר היה לחשוב שהנתון הזה ירד, כי האבטחה מפני הונאות משתכללת גם היא, אבל זה לא המצב, כי גם ההאקרים משתכללים". לדבריו, "ההונאות בלטו בתקופת הקורונה, שבה ממשלות העבירו תשלומים לאזרחים, בעקבות הסגרים. האקרים ניצלו את זה והתחזו לממשלות, כדי לגנוב את התשלומים האלה".

סטיוארט תרמי, מנהל פתרונות למגזר הפיננסי באירוספייק. צילום: נתנאל טוביאס

תרמי ציין כי "כרטיסי ה-EMV שינו את עולם ההונאות הפיננסיות. לפני הצ'יפים, מחצית מההונאות היו בתשלום באמצעות כרטיסי אשראי ומחציתן – ללא. עם הופעת ה-EMV, ניתן היה לחשוב שמספר ההונאות כשמשתמשים בכרטיסי אשראי ירד, אבל זה לא קרה, כי ההונאות נעשו חכמות יותר, הן מתפתחות".

"כשאני מדבר עם בכירים בבנקים, אני אומר להם שהם צריכים להילחם בהונאות, אבל גם לתת חוויית לקוח טובה יותר, כדי להציע לו הצעות טובות יותר", הוסיף. "לאדם הממוצע יש 4-5 כרטיסי אשראי, והוא יכול לשלם באפל פיי ובגוגל פיי. העבודה של הבנקים היא לשכנע אותו לקחת עוד כרטיס אשראי. הם צריכים לתת ללקוח הצעות ייחודיות, שיבדלו את עצמם מהמתחרים, ואנחנו מסייעים להם בכך".

"הבינה המלאכותית מאפשרת ללקוחות ולבנקים להבין מה קורה בתוך התהליך, ולא רק איך הם נכנסים אליו ומה יוצא ממנו. זה חשוב מאוד בנוגע לפרטיות הדטה ובהסברה ללקוחות למה כרטיס האשראי שלהם לא עבר, וזה עוזר גם לרגולציה", ציין תרמי.

לסיום הוא אמר ש-"הפתרון שלנו מביא לשיפור של פי 30 ב-SLA ולהורדה משמעותית בכמות ההונאות שמשפיעות על הארגון הפיננסי".