"משקיעים לא יפסיקו לחפש טכנולוגיות חדשניות וצוותים בישראל"

העולם הפיננסי עובר טלטלה, והדבר משפיע על קרנות ההון סיכון הישראליות, שמגייסות את מרבית הכסף שלהן ממשקיעים זרים. עופר שרייבר, שותף מנהל ומנהל הסניף הישראלי של קרן YL Ventures, מתייחס לסוגיה בשיחה עם אנשים ומחשבים.

העולם הפיננסי מטלטל. שערי הריבית עולים. כיצד זה משפיע על היכולות של קרנות הון סיכון לגייס כסף?
"אם בוחנים את ההיסטוריה, לאחר זעזועים משמעותיים בשווקים מגיעה תקופה של שגשוג. זה היה נכון אחרי ה-11 בספטמבר, אחרי משבר 2008 וגם אחרי שיאה של מגיפת הקורונה, ואנו צופים שהדבר יהיה נכון גם לתקופה שאחרי המשבר הנוכחי. בנוסף, קרנות שגייסו הון לפני תחילת המשבר הנוכחי נמצאות כעת במצב המאפשר המשך השקעות בסטארט-אפים מבטיחים. לאור העלייה, הן בכמות והן בתחכום, של תקיפות סייבר ברחבי העולם, הצורך האקוטי בפרונות פורצי דרך בתחום הסייבר רק יגבר, ויביא עימו הזדמנויות רבות לחדשנות ולפריצה של סטארט-אפים חדשים לשוק. לכן, הגם שכעת מדובר בתקופה שבה משקיעים מאטים את קצב ההשקעות וממתינים לראות את המגמה העתידית, אנו לא צופים שהתקופה הנוכחית תפגע בתעשיית ההון סיכון לטווח הארוך".

לפי הערכה שלכם האם המקורות הכספיים אשר פתוחים להיי-טק המקומי הצטמצם?
"המספרים שראינו בשנת 2021 היו יוצאי דופן מבחינת השקעות ושוויין של חברות, ולכן התיקון שקורה כעת הוא הגיוני ואף בריא, עבור חברות מסוימות שנדרשות כעת להתכנס ולבחון את האסטרטגיה שלהן לטווח הארוך, על כלל ההיבטים הפיננסיים והתפעולים. אין ספק שמשקיעים הופכים כעת לבררנים וזהירים יותר בנוגע להשקעות, בעיקר בחברות בשלבים מאוחרים, אך משקיעים לא יפסיקו לחפש טכנולוגיות חדשניות וצוותים חזקים בישראל, בעלי פוטנציאל להוביל בשוק הגלובלי".

להערכתכם, האם קושי לגייס כסף הוא הסיבה שחברות היי-טק מקומיות מקטינות את מצבת כוח האדם שלהן?
"חברות שגייסו לאחרונה סבבים חזקים ויש להן משקיעים מעורבים ותומכים תוכלנה לצלוח את המשבר הנוכחי עם תכנון ארוך טווח. אין ספק שחברות שלא גייסו הון במהלך העליות האדירות של 2021 יתקשו לגייס בתקופה הנוכחית, או שהדבר ייקח להן זמן רב יותר. הן ידרשו להראות הצלחות משמעותיות יותר מבחינת מכירות ומודל עסקי. מדובר בחברות בשלבים מאוחרים בעיקר, שיצטרכו לכלכל את צעדיהן בצורה זהירה ומושכלת, ולעיתים אף לחשב מחדש את ההוצאות שלהן.

הוצאות כוח האדם בסטארט-אפים מוכווני-צמיחה הן אדירות, ולכן אנו רואים תהליכי צמצום ופיטורין לאורך ולרוחב התעשייה כעת, כי אותן חברות רוצות לשמור את ההון שלהן לתקופה ארוכה יותר. חשוב לזכור שמדובר בתקופה שטומנת בחובה הזדמנות לחברות להתייעל ולעבוד על היסודות שלהן – בניגוד ל-2021 שדרשה צמיחה מהירה לעיתים על חשבון בסיס חזק ועמיד – וצמצומי כוח אדם הם חלק משמעותי בהתייעלות זו".

מה גודל הקרן בדולרים ומי המשקיעים?
"הקרן הודיעה באחרונה על גיוס הקרן החמישית שלה, בסכום כולל של 400 מיליון דולר, ומנהלת בסך הכל 800 מיליון דולר על פני חמש קרנות. משקיעי הקרן הינם אנשים פרטיים ומשרדים משפחתיים מחוץ לישראל, המגיעים בחלקם מעולמות ההיי-טק. תעשיית הסייבר הישראלית הגיעה למעמד גבוה מאד בעולם והמשקיעים רואים בישראל ובפרט בתחום הסייבר הזדמנות מצויינת להשקעה בדור העתיד של הפתרונות שישנו את פני התעשייה".

כמה זמן הקרן פועלת?
"הקרן הוקמה על ידי יואב לייטרסדורף וג'ון קוויגלי בשנת 2007".

באתר כתוב שאתם פועלים מתל אביב ומעמק הסיליקון, אך השמות של הפעילים המרכזיים ישראליים. האם אפשר לומר שהפעילות המרכזית היא בישראל, כדי לאתר סטארט-אפים בתחום הסייבר ולהשקיע בהם, ובארה"ב עוסקים בגיוס כסף?
"יואב לייטרסדורף, השותף המנהל של הקרן, יושב בסיליקון וואלי, ולצידו פועלים השותף הבכיר ג'ון ברנן והשותף מייקל קורטז. את המשרד הישראלי אני מנהל, כשותף בכיר, יחד עם השותפה שרון זימן (המובילה את תחום השיווק).

הקרן מונה בך הכל 21 חברי צוות, המחולקים יחסית באופן שווה בין שני המוקדים העיקריים – ארה"ב וישראל – זאת מתוך האסטרטגיה של השקעה ביזמי סייבר ישראליים ומתן תמיכה וסיוע מקיפים לאותם יזמים בחדירה לשוק האמריקני (שוק היעד המרכזי של חברות סייבר בשלבים מוקדמים) ובבניית חברות גלובליות מובילות.

בישראל אנו מאתרים את הזדמנויות ההשקעה הטובות ביותר בתעשיית הסייבר הישראלית, ונותנים ליזמים תמיכה בתחומי שיווק, גיוסי כוח אדם ומחקרי שוק. הצוות האמריקני של הקרן תומך בחברות הפורטפוליו מראשיתן, בכלל תחומי הפיתוח העסקי, מכירות, חיבור לשותפים ולקוחות פוטנציאליים וסיוע בגיוס סבבי ההמשך".

האם אתם מתמקדים רק בסטארט-אפים בשלב המוקדם, העוסקים בתחום הסייבר?
"הקרן משקיעה רק בסטארט-אפים בתחום הסייבר ומובילה את סבב הסיד שלהם. לאחר מכן, הקרן ממשיכה לתמוך ולהשקיע בחברות הפורטפוליו שלה גם בסבבי הגיוס הבאים. ההתמחות של הקרן היא בהשקעה בחברות בשלבים מוקדמים ומתן תמיכה ומענה לכל צרכיהן מראשית הדרך, בבניית חברות סייבר גלובליות. הגישה שלנו היא כי אף פעם לא מוקדם מדי להשקיע בצוותים חזקים עם רעיונות חדשניים וישימים, ולסייע להם לפתח רעיונות אלו לכדי חברות מובילות בשוק הגלובלי. השקעה בשלבים אלו מאפשרת לנו לזהות טכנולוגיות סייבר פורצות דרך עוד בתהליך גיבוש הרעיון, ולסייע להפוך אותן לסטנדרט בתעשייה. לצוות הקרן יש את הניסיון והיכולות המוכחות לתמוך בחברות מהשלב הראשוני ביותר ולאורך כלל אבני הדרך המשמעותיות בתהליך, ולחסוך ליזמים זמן ומשאבים משמעותיים בשלבים הקריטיים הללו".

האם רמות הסיכון הגדולות יותר בהשקעות Early stage, לעומת השקעות בחברות מבוססות יותר, נפגעו בגלל המשבר הפיננסי הנוכחי בעולם?
"רמות הסיכון של השקעה בחברות Early stage גדולות יותר מרמות הסיכון של השקעה בשלבים אחרים, לאור ההיבטים הקריטיים והמורכבים של השקעה בסטארט-אפ שעוד לא הוכיח הצלחה פיננסית. תהליכים אלו לא צפויים להשתנות, אך אנו מעריכים כי הטלטלות בשוק ישפיעו יותר על חברות הנמצאות בשלבים מאוחרים יותר, בעיקר לאור הצורך לעמוד בשוויים המסיביים של 2021, ובה בעת ידרשו לצמצם הוצאות ככל הניתן על מנת לשרוד. יש כיום דינמיות בסוגי האיומים ומגוון וקטורי התקיפה, וסטארט-אפים צעירים נותנים מענה לאיומים החדשים והמאתגרים ביותר, בזמן שהצורך בפתרונות חדשניים שלא קיימים בשוק רק עולה. לכן, אנו מעריכים כי בתנאי השוק הנוכחיים לחברות צעירות יותר יש יותר סיכויים לשרוד ואף לצמוח בתקופה זו, אם יבססו את עצמן בצורה מבוקרת ומתוכננת. האתגרים האמיתיים יהיו מנת חלקן של החברות הבוגרות יותר, שהגיעו לשוויים שהם רחוקים מהמצב הפיננסי והעסקי שלהן".

כיצד אתם מגדירים את מצב ההיי-טק הישראלי כיום, בקיץ 2022?
"ניתן להשוות את שנת 2021 בהיי-טק למרוץ ספרינט לטווחים קצרים. המילה המרכזית שאפיינה את הסקטור הייתה "צמיחה", בזמן מינימלי. לכן, חברות רבו גדלו ללא התייחסות מספקת ליסודות הקריטיים של בניית סטארט-אפ: תכנון פיננסי ארוך טווח, גיוס כוח אדם ביחס לתקציב, התאמת המוצר לשוק, גיוס שותפים וכמובן – סגירת לקוחות משלמים.

ב-2022 יזמים חוזרים לגישת המרתון וריצה לטווחים ארוכים, ומבינים כי בניית סטארט-אפ בעל פוטנציאל הצלחה ארוך-טווח דורשת העמקה בתהליכים הראשוניים והמשמעותיים ביותר, וחיזוקם לאורך זמן. אנו מצויים בתקופה מאתגרת כעת, וחברות רבות סופגות את טלטלות השוק באופן ישיר. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי משברים מביאים עימם גם הזדמנויות. חברות יוכלו כעת לעבוד על ביסוס מחדש של יסודות החברה, וביצוע הערכה מחודשת של ההישגים והפוטנציאל שלה ביחס לשווי. אנו מעריכים כי כפי שהיה בעבר, לאחר המשבר הנוכחי אנו נראה צמיחה בריאה ומושכלת של שוק הסייבר בעיקר, ושל תעשיית הטק הישראלית בכלל".