חוק השבבים עבר בסנאט; מקצה 52 מיליארד ד' ליצרניות מקומיות

ברוב של 54 מול 33 העביר הסנאט האמריקני את החוק שזכה לשם 'חוק השבבים והמדע' – חוק שמקיף השקעות מדינה בגובה של 280 מיליארד דולר.

החוק הזה, שהעבודה עליו בעצם החלה לפני שנים מספר, הורחב בשנה האחרונה, כדי לכלול סובסידיות בסך 52 מיליארד דולרים ליצרניות שבבים אמריקניות, כפי שהבטיח הנשיא ג'ו ביידן, במטרה להחזיר כמה שיותר ייצור שבבים לאדמה אמריקנית, ולהקטין את ההסתמכות על רכיבים, ייצור ושינוע ממזרח אסיה.

הצעת החוק כוללת בנוסף כספים שמיועדים לשיפור החינוך למדע וטכנולוגיה בארצות הברית, וזה כולל סכום של כ-100 מיליארד דולר, שייפרס על פני תקופה של חמש שנים, עבור תוכניות כגון הרחבת העבודה של הקרן הלאומית למדע והקמת מוקדי טכנולוגיה אזוריים, כדי לעודד סטארט-אפים, בעיקר במקומות בארצות הברית שנחשבים ל'פחות טכנולוגיים'.

גרם לממשל ביידן להירתם למאמצי הייצור המקומיים. המשבר בשוק השבבים. אילוסטרציה. צילום: BigStock

נדרש עדיין האישור בקונגרס

בעקבות ההצבעה החיובית בסנאט יעבור כעת החוק לאישור בקונגרס, וביידן כבר הספיק לבקש מחברי הקונגרס להזדרז ולאשר את החוק, כדי שיגיע לשולחנו כמה שיותר מהר לצורך החתימה הסופית, כך שניתן יהיה להתחיל להזרים כסף.

מדובר באחד החוקים החשובים ביותר לממשל לאור הסקת המסקנות ממצבי החירום הגלובליים, וכעת גם הפיננסיים, מאז פרוץ הקורונה, וגם לאור התחרות הקשה מול סין ברמה הכלכלית/יצרנית.

"זה יאיץ את הייצור של שבבים באמריקה ויוזיל מחירים בכל דבר, החל ממכוניות ועד מדיחי כלים", אמר בזמנו ביידן. "זה גם ייצור מקומות עבודה – משרות בשכר טוב כאן בארצות הברית. המשמעות היא שרשרת אספקה ​​אמריקנית עמידה יותר, כך שלעולם לא נצטרך יותר להסתמך כל כך על מדינות זרות עבור הטכנולוגיות הקריטיות שאנו צריכים עבור הצרכנים האמריקנים והביטחון הלאומי".

אחת המטרות העיקריות, בהיבט של ייצור השבבים, שהטיפול בו זכה לכינוי CHIPS, הוא להחזיר את ארצות הברית למעמד של יצרנית בכירה בשוק, וזאת לאחר שמשיא של 40% היא צנחה עד לגובה של 12% מייצור השבבים בעולם, כשרוב המעבדים הראשיים, בשוק הטלפונים בעיקר, מיוצרים בטייוואן וקוריאה.

החקיקה כוללות גם הוראות שמטרתן לשמור על הכסף בארצות הברית. חברות לא יוכלו לבנות מתקני ייצור שבבים בסין, לפחות לא בטכנולוגיית ייצור שמוגדרת כמתקדמת, או בכל מדינה אחרת לצורך העניין, במשך עשור לאחר שיקבלו מימון פדרלי.

החוק אמנם עבר ברוב של שני-שליש בסנאט, אבל היו לו הרבה מתנגדים יחסית. אחד מהם היה הסנאטור ברני סנדרס, שביקר את הצעת החוק וקבע כי היא תעניק "צ'קים ריקים לחברות מיקרו-שבבים רווחיות". סנדרס היה מאלה שפעלו לכך שהחוק יכול לפחות הוראות שאוסרות על חברות להשתמש ישירות במימון שהן מקבלות עבור רכישות חוזרות של מניות או תשלום דיבידנדים.