הבינה המלאכותית: חלום, השראה – ובעיקר מציאות

"הבינה המלאכותית מאפשרת לנו לחלום, לחזות מה אנחנו יכולים לעשות עם המוצר באמצעותה. על המנהלים הרלוונטיים בארגונים לגרום לעובדים ולקולגות שלהם לחלום על עתיד ורוד יותר – לארגונים ולחברה, כי אם אנשים חולמים – הם משיגים דברים", כך אמר ד"ר עומרי אלוש, מנהל תחום המחקר בחברת החד קרן גונג.

ד"ר אלוש אמר את הדברים בכנס Future of AI של אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני ימים אחדים באולם האירועים והכנסים של הבורסה בתל אביב. הוא השתתף בפאנל שהנחה אדיר רון, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מיקרוסופט לסטארט-אפים (Microsoft for Startups), ועסק בעתיד הבינה המלאכותית. לצד ד"ר אלוש השתתפו בפאנל נועם ברזיס, מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של פקאן, סיגל שקד, מייסדת משותפת וסמנכ"לית הטכנולוגיות של דטומייז, רז רוטנברג, מנהל צוות התוכנה ב-Run:AI, ויונתן שממה, מנהל צוות בינה מלאכותית באול קלאוד.

סיגל שקד, שותפה מייסדת וסמנכ"לית הטכנולוגיות של דטומייז. צילום: ניב קנטור

הפאנל עסק בשלל שאלות על ההווה והעתיד של תחום הבינה המלאכותית. שקד ציינה כי "ה-AI הופך את השימוש בטכניקה של שכבות ליותר קל עבור מדעני הנתונים והמהנדסים. נראה בעתיד יותר פרויקטים מוצלחים המבוססים על השיטה הזאת. עוד מגמה שהולכת ותופסת תאוצה היא השימוש בבינה מלאכותית שיחתית (Conversational AI), שמביא ליותר יכולות, וביכולתו להחליף יכולות אחרות. ברגע שהמודלים האלה מאומנים היטב, אפשר להשתמש בהם לעוד בסיסי ידע, כגון רופא דיגיטלי. יש שם הזדמנויות ללא סוף".

נועם ברזיס, מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של פקאן. צילום: ניב קנטור

ברזיס עסק בדבריו בשאלות: מה מיוחד במודלים של הבינה המלאכותית? ולמה כדאי לאמץ אותם עכשיו? "המודלים האלה חשופים להרבה דטה, יש כל כך הרבה ממנו", אמר. "הם מייצגים את מה שקורה בעולם, ורואים את הדטה וחוזים, למשל, מה יהיה. כאן החלום מתחיל".

"אני מגיע מתחום חקר המוח. שם מדברים על סוכני אינטליגנציה", ציין ברזיס. "מה שעושה אדם לסוכן אינטליגנציה או לסוכן ידע הוא שלושה דברים: הצגה פנימית של האובייקטים – לשם ההמשגה, אנחנו יודעים מה זה שולחן ולדמיין אותו; הדבר השני הוא מה עושים עם האובייקטים האלה ואיך הם יכולים לתקשר זה עם אלה; והדבר השלישי הוא להבין לאן אנחנו רוצים ללכת עם זה, איך להראות את האינטראקציות של האובייקטים ולכוון את זה הלאה. לראות איפה הגבול. אנחנו עדיין נמצאים בעידן ההצגה".

יונתן שממה, מנהל צוות בינה מלאכותית באול קלאוד.

שממה התייחס לשאלה שמטרידה לא מעט ארגונים: כיצד מודלי ה-AI מיתרגמים לכסף? "יש לזה בהחלט פוטנציאל, אם כי אני לא יודע להעריך אותו", אמר. "אבל, מודלי AI יכולים לתת השראה לאנשים לחקור, וזה מצב של Win-Win, ניצחון לכולם. בנוסף, הבינה המלאכותית מעצימה אנשים, נותנת להם עוד כוח. הפוקוס צריך להיות בדטה ואיך לעשות יותר בפחות, איך להפיק מהמידע יותר בפחות משאבים. זה נותן ערך אדיר, קרוב לוודאי שגם כספי".

ד"ר עומרי אלוש, מנהל תחום המחקר בגונג. צילום: ניב קנטור

המנחה, רון, שאל את המשתתפים: אם רוצים לחקור דברים ולהפוך אותם למוצרים באמצעות הבינה המלאכותית – היכן כדאי להתחיל? ד"ר אלוש ציין כי "אנחנו צריכים להיות צנועים בהפיכת ה-AI למוצרים ולהבין שהבינה המלאכותית לא פותרת את הכול. יש מקומות שבהם יש בעיות עם ה-AI, ושם אנחנו צריכים אנשים. כך גם כשיש צורך ביצירתיות ובביצוע של פעולות חוזרות ונשנות. לכן, הבינה המלאכותית לא תחליף את בני האדם לחלוטין".

רז רוטנברג, מנהל צוות התוכנה ב-Run:AI. צילום: ניב קנטור

רוטנברג קרא לארגונים שרוצים להיכנס לתחום "להתחיל בקטן, כי אי אפשר לדעת על מה הם 'ינחתו'. כדאי לחקור, משום שאז אפשר לראות כיצד מודל מסוים פותר בעיה מסוימת, שהיא בעלת ערך למישהו אחר, ומשם להקיש לטובת הבעיה העסקית שהארגון מבקש לפתור באמצעות הבינה המלאכותית. לא הייתי בונה מודל משלי מאפס, כי הכול כבר שם בחוץ".