"מ'שומר החומות' ל'עלות השחר' – ה-IT הצה"לי עשה קפיצת מדרגה"

"מאז מבצע 'שומר החומות' הפקנו לקחים, הבאנו הרבה יותר אמצעי תקשוב לשטח. בעוד שבמבצע הקודם, במאי 2021, לא ראינו את כלל הכוחות, לרבות הקטנים שביניהם, על גבי המערכות שלנו – כעת הייתה לנו תמונת מצב הרבה יותר מפורטת ומדויקת, הן על כוחותנו והן על האויב. ידענו להצביע על כל אחד מהכוחות, ולשנות את מיקומם במידה שהדבר נדרש", כך אמר סרן דור אוחנה, קצין התקשוב של קטיף, החטיבה המרחבית האחראית על גזרת דרום רצועת עזה.

בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים אמר סרן אוחנה כי "שינוי נוסף היה בכך ששיפרנו את השרידות של המערכות, והוספנו גיבויים".

"כיום יותר מתמיד", אמר בעבר לאנשים ומחשבים בכיר בתקשוב הצה"לי, "אוגדת עזה היא גוף שהולך ומתעצם. היא מעצמה טכנולוגית ולה יש מאות מערכות ואלפי חיישנים". כך, האתגר האמיתי של התקשוב בעזה הוא לא רק הפעילות בין הגדודים אל מול האוגדה והפיקוד, ובהתאמה – של מחלקות הקשר בגדוד ופלוגות הקשר בחטיבות, אלא גם ובעיקר, הצורך בחיבור בין המערכים השונים – זה שאחראי על גילוי אמצעי השיגור, זה שאחראי על תקיפה של האויב ומערך ההתראה.

ה-IT "מרחיב" את שדה הראייה של התצפיתן

כוחות צה"ל בדרום נמצאים במצב שבו יש עושר אדיר של מידע – חלקו חזותי, ממצלמות, חלקו אותות אלקטרומגנטיים וחלקו מגיע ממכ"מים ומחיישנים. המאפיין המשותף של כל המערכות הוא המון מידע.

מצב זה מניב כמה אתגרים: הצורך לאגור את המידע, לסווג אותו ולהגן עליו. כך, מידע ה-עתק, הביג דטה, יושב בכמה אגמי מידע, שנבנו על ידי גופי ה-IT השונים, ביניהם מצפן ולוט"ם באגף התקשוב, והמקבילים להם באגף מודיעין, כדי לענות על הצרכים והדרישות המיוחדים של כוחות צה"ל בדרום. המערכות הללו "מרחיבות" את שדה הראייה של התצפיתן, מעבר למה שהוא רואה בעין: אם נקלט משהו, ניתן לשלב מידע מהתצפיתן ומהחיישנים ובדרך זו לתת לכוחות בשטח נתונים מדויקים יותר.

שילוב המערכות השונות סוגר מעגלים: המערכות יודעות לטפל בכל סוג אירוע, תוך שילוב נתונים מודיעיניים ומבצעיים, כדי לצמצם את זמן ה-'מהחיישן ליורה' (Sensor2Shooter). כך, יושבי החמ"ל רואים את הכול בתמונה אחת גדולה, במקום אחד, באופן רב ממדי ורב זרועי – מודיעין, תקשוב ושאר זרועות צה"ל השונות.

"תפקיד התקשוב בחטיבה", הסביר סרן אוחנה, "הוא לתפעל ולהפעיל את כלל המערכות, בשגרה ובחירום, לוודא שהן תקינות, ולבדוק כי כלל המשתמשים יודעים לתפקד עם מערכות ה-IT באופן המיטבי, עם מתן מענה לצרכים של המשתמש המבצעי".

"נערכנו למבצע כבר בתחילת שבוע שעבר", סיפר סרן אוחנה. "התחלנו בחטיבה בקליטת כוחות יבשה שונים שריון, רגלים ותותחנים. וידאנו שיש להם את כל אמצעי התקשוב, שהם תקינים ומשולבים במערכות השליטה והבקרה (שו"ב) אשר בחמ"ל. כל כוח במרחב קיבל את מערכת ה-IT הייעודית לו".

"כך", הסביר, "כולנו ראינו את כלל הכוחות על גבי משואה – מערכת שליטה ובקרה מבצעית לדרג האופרטיבי הטקטי, שהיא חלק מ-צי"ד, צבא יבשה דיגיטלי, תוכנית השו"ב של זרוע היבשה בצה"ל.

לכל כוח שהגיע, סיפקנו מערכות קשר-רדיו מוצפן, משואה, בגרסאות 700 ו-750. הלוחמים קיבלו טאבלטים עם מפות ועליהן מידע בזמן אמת, כולל התרעות צבע אדום. הדרגים השונים קיבלו טלפון סלולרי מוצפן, עם יכולות דיבור, צ'אט מבצעי ואפשרות לראות תמונות ו-וידיאו בזמן אמת. עשינו את ההתאמות הנדרשות לסינכרון הגרסאות, לטובת ההכוונה של הכוחות בשטח, שיפור יכולות האש, סגירת מעגלי האש, ויכולת דיבור בין כוחות היבשה השונים, וגם עם חיל האוויר. נתנו לכוחות את יכולות ההצפנה הנדרשות להם, כדי שכולם יוכלו לתקשר באופן מאובטח".

סרן אוחנה, בן 25, שירת קודם לכן כקצין אג"ם באוגדת עזה ולפני כן היה קצין תקשוב גדודי בחטיבת גולני. לשאלת אנשים ומחשבים על תקיפה בממד הקיברנטי, השיב: "לא חווינו מתקפות סייבר".

"כלל מערכות ה-IT הצה"ליות", סיכם אוחנה, "אפשרו את התקיפות במבצע בצורה אפקטיבית ומדויקת".