"ההסכם עם בחריין יהיה פתח להסכמים נוספים בתחום הטכנולוגי"

כך אמרה קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות - IATI - ששוחחה עם אנשים ומחשבים על הסכם הפינטק עם Bahrain FinTech Bay, הנחשבת לאחת מחברות הפינטק המובילות באזורנו

קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת איגוד התעשיות המתקדמות בישראל (IATI).

לפני כשבוע האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (ר"ת IATI) חתמם על הסכם שיתוף פעולה בתחום הפינטק עם Bahrain FinTech Bay של ממלכת בחריין.

הדגש של ההסכם הוא על פינטק, משום שמנאמה, בירת בחריין, הפכה כבר מזמן לאחד מהמרכזים הפיננסים החשובים באזור.

ההסכם בין שני הארגונים גם הוא חשוב, שכן הוא הראשון מסוגו באזור ובאופן כללי יותר – משום הפוטנציאל שהוא פותח לשיתופי פעולה בתחום תעשיות עתירות מדע.

בשיחה עם אנשים ומחשבים, קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית IATI, הסבירה את מהות ההסכם.

לדבריה, "מדובר בהסכם חשוב מאוד משום שהוא הראשון שנחתם עם מדינה חשובה ועשירה זו. עכשיו, מדובר על הסכם שיתוף פעולה בתחום הפינטק, אך ההסכם הנוכחי יהיה פתח להסכמים נוספים בתחום הטכנולוגי. הוא יפתח פתח שיאפשר לחברות ישראליות לעשות עסקים בבחריין לא רק בתחום הפינטק, אלא בתחומים טכנולוגיים אחרים, ואולי גם בתחומים של ענפים כלכליים מסורתיים".

אם כך הדבר, מדוע התחלתם את שיתוף הפעולה דווקא עם פינטק?
"בגלל המבנה הייחודי של הכלכלה של בחריין. הכלכלה שלה בנויה על הפקת נפט, על שירותים פיננסיים, על תיירות ועל תעשייה, בעיקר ייצור אלומיניום. בנסיבות אלו התחלת שיתוף פעולה טכנולוגי בתחום הפינטק היא הדרך הטובה ביותר להגיע לשיתופי פעולה כלכליים בין בחריין וישראל. מנאמה, בירת הממלכה, היא אחד מהמרכזים הפיננסיים הגדולים באזור, לפי כך פינטק היה הדרך המתאימה ביותר להציג את מה שישראל יכולה להציע בתחום הטכנולוגי. ההסכם שחתמנו גם מהווה מצע רחב לשיתופי פעולה".

למה למשל?
"להשקעות של כסף בחרייני בהיי-טק הישראלי, לשילוב היי-טק ישראלי בענפי כלכלה מסורתיים, על מנת לשפר ולייעל את הביצועים של חברות אלו. אני גם סבורה שחברות ישראליות יוכלו לבצע פיילוטים, כלומר  Beta site, בבחריין".

אמרת לי שההסכם בתחום הפינטק היא רק ההתחלה, מה התוכניות שלכם לגבי העתיד?
"אני חושבת שיש הזדמנויות רבות לענף ההיי-טק הישראלי בשלושה תחומים עיקריים: טכנולוגיות בריאות (Healthcare), טכנולוגיות מזון (FoodTech) וטכנולוגיות חקלאות (AgroTech).   

בחריין היא חברה צרכנית. הם צורכים שירותים רפואיים, יש להם חקלאות מדבר, שיכולה להיעזר בידע שלנו בחקלאות מדברית, ו-1.6 מיליון התושבים צורכים מזון. אלו הם שלושת התחומים העיקריים שאני רואה בהם פוטנציאל לחברות ישראליות. ובעתיד אני מקווה שנחתום עם שיתופי פעולה גם בתחומים אלו. אני חושבת שגם בחינוך יש לנו מה להציע…"

האם אתם הגוף המתאים לשיתופי פעולה אלו? למה לא מכון היצוא  או התאחדות התעשיינים למשל?
"בתחום ההיי-טק, הטכנולוגיה ותעשיות עתירות המדע אנחנו בהחלט הגורם המתאים ביותר. אנחנו הקול, ה-voice, של הענף. אנחנו מייצגים חברות גדולות כקטנות, חברות הזנק, משקיעים, כמו קרנות הון סיכון, ואת הענף כולו".

מה פוטנציאל הסחר בין ישראל ובחריין?
"אני לא רוצה לתת מספרים כלשהם בשלב זה, אך כן אצטט את שגריר ממלכת בחריין בישראל, ח'אלד יוסף אל-ג'לאהמה, שאמר לי The sky's the limit".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים