מהם תחומי העדיפות הלאומיים במדע וטכנולוגיה של ישראל?

תחומי העדיפות הלאומית המדעיים-טכנולוגיים לחמש השנים הבאות, הוצגו היום (א') בממשלה. התחומים שנבחרו הם: ביו קונברג'נס, הים כמשאב לאומי, פודטק, אנרגיות מתחדשות ואגירת אנרגיה, ותעשייה אזרחית בחלל.

המלצות הוועדה לגיבוש תחומי עדיפות לאומית מדעים-טכנולוגיים של המועצה למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) הוצגו היום לוועדת השרים לחדשנות, בראשות אורית פרקש הכהן, שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה. ההמלצות גובשו בהמשך להחלטת ממשלה 212 ולהנחיית השרה פרקש הכהן למולמו"פ – לגבש תחומי עדיפות לאומית טכנולוגיים-מדעיים לממשלה לחמש השנים הבאות.

בהמשך, כדי לזהות את הנושאים הספציפיים הראויים לתמיכה בכל אחד מהתחומים, ממליצה המולמו"פ להקים עבור כל תחום, ועדת מומחים בלתי תלויה, אשר תנחה את הגורמים המממנים. בנוסף, הוועדה ממליצה על המשך התמיכה הממשלתית בשני התחומים אשר אושרו בעבר וזכו לתמיכה ראשונית והם: קוואנטום, בינה מלאכותית (AI) ומדע הנתונים.

מתוך כך, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יקדם תוכניות לאומיות בתחומים שנבחרו, תוך עיסוק בהיבטי תשתית, רגולציה, השקעה במחקר, ועוד. בין היתר, תחומים אלו יקבלו עדיפות במסגרת הקרן למענקי מחקר (מי"ה) של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

"יבטיחו מובילתה המדעית והטכנולוגית של ישראל עשרות שנים קדימה" 

השרה פרקש הכהן אמרה כי "אני מברכת ומאמצת את המלצות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, אחרי עבודה מאומצת של שנה לקביעת לתחומי העדיפות הטכנולוגיים של ישראל. בהיעדר תפישה אסטרטגית, הטלתי עם כניסתי לתפקיד על המולמו"פ את המשימה החשובה להמליץ בפניי על תחומים טכנולוגיים שברמה הלאומית עלינו לקדם. הקריטריונים שהגדרתי למולמו"פ בתהליך העבודה היו הבאים: תחומים שיעמדו בחזית החדשנות העולמית בעשור הבא, נושאים שבהם יש לישראל יתרון יחסי, או צורך אסטרטגי ונושאים אשר יתרמו תרומה משמעותית לשמירת המובילות המדעית והמחקרית של מדינת ישראל. כל חברי הפורום השקיעו את השנה למשימה חשובה וברורה זו, שמפתיע שלא נעשתה עד היום. תחומי העדיפות הטכנולוגיים יבטיחו את מובילתה המדעית והטכנולוגית של ישראל עוד עשרות שנים קדימה".

פרופ' פרץ לביא, יו"ר המולמו"פ, שעמד בראש הוועדה, אמר כי "מתוך ראייה מתכללת ורוחבית, בחרה ועדת המולמו"פ בחמישה נושאים, אותם מצאה אסטרטגיים ומהותיים במסגרת התחרות הגלובלית והמשך קידום טכנולוגיות העילית של ישראל לטובת עתידה הכלכלי ושמירת המצוינות הישראלית בחמש שנים הקרובות". הוא הוסיף כי "הסקירה הבינלאומית, אותה ביצענו במסגרת הוועדה, לימדה כי כל המדינות אשר השקיעו במו"פ – נהנו מתשואה עודפת והחזר השקעות. בנוסף, השקעות המו"פ חיזקו את מצב התעסוקה, את איכות החיים והניבו צמיחה עודפת במדינות שקבעו לעצמן סדרי עדיפות לאומית במו"פ". הוא סיים באומרו כי "ישראל, אשר נשענת על המשאב האנושי והידע שצברה בתחומי טכנולוגיה העילית, עלולה לאבד את יתרונה היחסי בתחומי הטכנולוגיה המובילים – אם תוותר על השקעות אלו. בלא השקעה במו"פ, המדינה עלולה לסגת לאחור במדדי הצמיחה והחדשנות שלה".

הילה חדד חמלניק, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ציינה כי "המובילות המדעית-טכנולוגית של ישראל היא חלק מהותי מהחוסן האזרחי של המדינה, ועלינו לשמור ולחזק אותה. מיפוי והגדרה של תחומי עדיפות לאומיים, בהתבסס על הבנה של הזירה הבינלאומית ומיפוי היתרונות היחסיים של המדע הישראלי, הם הכרחיים על מנת לחזק את ענפי המשק השונים המתבססים על חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות".

הוועדה מנתה 17 חברים מהם שבעה חברי מליאת המולמו"פ, נציגי התעשייה המסורתית ותעשיית טכנולוגיות העילית, מערכת הביטחון, רשות החדשנות ומשרדי ממשלה.