פודקאסט אנשים ומחשבים: "יצוא ההיי-טק תורם לרמת החיים של כולנו"

ההיי-טק הישראלי ממותג כקטר של המשק – ולא במקרה. הנתונים מראים שבשנה שעברה, בפעם הראשונה, הענף היווה 55% מסך כל היצוא של ישראל. נתוני החציון הראשון מעודדים לא פחות ויש צפי שגם השנה חלקו של ההיי-טק מסך כל היצוא מישראל יהיה גבוה.

בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים אומרת איילת נחמיאס ורבין, יו"רית מכון היצוא וחברת כנסת לשעבר, כי "להיקף יצוא ההיי-טק יש השפעה ישירה על רמת החיים של כל אחד ואחת מאתנו, ולמרבה הצער, לא כולם מודעים לזה".

נחמיאס ורבין מספרת בראיון על החיבור שלה לעולמות העבודה והייצור, שהחל כבר בגיל צעיר, בבית הקפה המיתולוגי תמר של סבתה, שרה שטרן, ששכן ברחוב שינקין בתל אביב, על בית אביה, שהיה תעשיין כל חייו, ועל הקריירה הפוליטית שלה כחברת כנסת (מטעם המחנה הציוני). וגם: למה חשוב שאת מערך הסיוע ליצואנים בישראל מנהלות שתי נשים?

לאלה שלא מכירים, ספרי קצת על עצמך.
"המעורבות הציבורית שלי החלה כבר בגיל צעיר. תמיד שילבתי את זה עם עבודה משמעותית. כבר בגיל 17 נחשפתי לפוליטיקה בפרלמנט המיתולוגי של קפה תמר, שהיה בבעלות סבתי. שם גם עזרתי בעבודות וגם נחשפתי לכל חלקי החברה הישראלית. מאז תמיד התחברתי לערכים של עבודה פיזית עם הידיים – מה שהדור הצעיר לא כל כך מכיר.

אבא ז"ל היה תעשיין כל ימי חייו, וכולנו התגייסנו למשימות כדי לסייע לו. המפעל מנוהל כיום על ידי אחי.

במסגרת הפעילות הציבורית, ניהלתי את העמותה להנצחת זכרו של יצחק רבין ז"ל, שנרצח. כיהנתי בכנסת ארבע שנים ועשיתי שם פעילות חשובה. בין היתר, הייתי יו"רית לובי התעשיה. אחרי זה שימשתי כסגנית יו"ר התאחדות התעשיינים, ואז היו"ר, רון תומר, הציע לי את התפקיד הנוכחי – יו"רית מכון היצוא. אני רואה בזה אתגר גדול".

מה מאפיין את יצוא ההיי טק לעומת ענפים אחרים?
"יצוא ההיי-טק נבנה על תשתיות של תעשיה יצרנית ישראלית הרבה לפני שבכלל החלו לייצא. למשל, מעטים יודעים שישראל מובילה ביצוא פתרונות לניהול משק מים בשורה ארוכה של מדינות אירופה ואחרות. זה החל מההצלחה שלנו בפיתוח הטפטפות, שהפך אותנו למובילים בעולם החקלאות, וזה לא פחות מרתק ומרשים מההצלחה שלנו בסייבר, למשל. כלומר, היכולת שלנו להיות מובילים בתחומים רבים מתחילה פה, בתעשייה הישראלית, וזה נמשך כל השנים. לצורך הדוגמה, אפשר לדבר על מובילאיי, על הדיסק און קי ועוד ועוד".

מורגשת כעת האטה בענף. עד כמה זה מדאיג אותך?
"מה שקרה הוא שחברות רבות קפצו קדימה, ללא כל קורלציה בין המהות לבין הגיוסים. אני לא חושבת שנכון לקרוא לזה כלכלת יוניקרונים, כי יש חברות ישראליות מצליחות כמו מובילאיי, שהתפתחו יפה. הבעיה היא התוכנית העסקית הנכונה, שלא חייבת להיות ממומשת באותו הרגע, אבל צריכה להגדיר יעד כזה שחברות גדולות יאמצו אותו.

כמובן שאנחנו עוקבים בערנות רבה, כי אנחנו חיים בעולם גלובלי, ויש בעולם אירועים שונים שלא קשורים בכלל להיי-טק, כמו בצורת קשה ומלחמה באירופה שאיש לא חשב עליה וצריך לראות לאן זה ילך".

כיצד העלאות הריבית על ידי בנק ישראל ישפיעו על ההיי-טק?
"העלאת הריבית היא ללא ספק אירוע מטריד. מטרתה היא לייצב את האינפלציה, אבל אסור שהתוצאה שלה תאט את צמיחת המשק. בנק ישראל חייב לתמרן פה בזהירות ולמרבה המזל, מרחב התמרון שלו גדול בהרבה לעומת מדינות אחרות. אין כיום גרעון למדינת ישראל, אבל כאשר היצואן צריך להמיר את זה לשקלים, הוא מקבל תמורה נמוכה יותר, ועם זה הוא צריך לשלם משכורות ולנהל את העסק בארץ. אנחנו בדיונים עם בנק ישראל ואני מקווה שהם יידעו להתנהל בזהירות".

יש לך הערכה לגבי תחזית היצוא לשנה קלנדרית זו?
"ב-2021, היצוא של ההיי-טק חצה את ה-50% מכלל היצוא, וזה חילץ את המשק ביציאה מהקורונה. במחצית 2022 הגענו ל-19 מיליארד דולר, ולכן יש מקום לאופטימיות שגם השנה חלקו של יצוא ההיי-טק מסך כל היצוא יהיה גדול, אבל אין לדעת בשלב זה. אני רק יכולה לציין שמאז הקורונה, ולמרות הדיבורים על האטה כעת, אנחנו חווים גידול של 40% בכל פעילות היצוא. הרבה יותר משלחות, תערוכות. בהיי-טק יש גם סקטורים שבהם ישראל מובילה, כמו בפוד טק ובחקלאות".

לסיכום, את האישה הראשונה שמכהנת כיו"ר מכון היצוא.
"אכן כן, וזה מרגש אותי מאוד, ולשמחתי גייסתי את המנכ"לית, נילי שלו, שהיא אשת מקצוע מעולה, שבוודאי תתרום מניסיונה הרב, וביחד נקדם את היצוא של התעשיה בישראל".