למה כדאי להיי-טק הישראלי לשתף פעולה עם דרום קוריאה?

הסכם הסחר בין שתי המדינות יאפשר להיי-טק הישראלי כניסה ופעולה קלות יותר בכלכלה ה-12 בגודלה - כך לפי אופיר יוספי ממינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ותמר מרון קושר, הנספחת הכלכלית היוצאת של ישראל לדרום קוריאה

קרן השקעות ישראלית-דרום קוריאנית.

דרום קוריאה היא אחת הכלכלות המפותחות ביותר באסיה. חברות רבות, כולל בהיי-טק, הן דרום קוריאניות, ובראשן ענקית הסלולר סמסונג. בחודש שעבר נחתם הסכם סחר חופשי בינה לבין ישראל. אופיר יוספי, מנהל מחלקת הסכמי סחר במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, ותמר מרון קושר, הנספחת הכלכלית היוצאת של ישראל לדרום קוריאה, מספרים בראיון לאנשים ומחשבים על ההסכם, שהינו הסכם הסחר החופשי הראשון של ישראל עם מדינה באסיה, ועל היתרונות שהוא עשוי להביא להיי-טק הישראלי.

מהן הסיבות שהביאו לחתימת ההסכם?
יוספי ומרון קושר: "דרום קוריאה היא הכלכלה ה-12 בגודלה בעולם ונחשבת למדינה מתקדמת מאוד בתחומים רבים. הסחר בין המדינות גדל והופך משמעותי משנה לשנה. לכן, חתימה על הסכם אזור סחר חופשי הינה התפתחות חיובית וחשובה לחיזוק היחסים הכלכליים בין המדינות. כמו כן, ההסכם מבטא רצון מצד שתי המדינות לחזק ולקדם שיתופי פעולה בין גופים וחברות הן מישראל והן מדרום קוריאה, הן בסחר ישיר והן בפיתוחים משותפים במגוון תחומים. ישראל ודרום קוריאה הן שותפות סחר טבעיות, בין היתר לאור העובדה ששתיהן כלכלות מוטות סחר בינלאומי, וחולקות ערכים דומים ומחויבות לשמירה על נורמות גלובליות ושווקים חופשיים ופתוחים. כלכלות ישראל ודרום קוריאה אינן מתחרות זו בזו, אלא משלימות: בעוד שדרום קוריאה היא מעצמת ייצור טכנולוגי ותעשיה, ישראל מובילה בתחומי החדשנות והסטארט-אפים".

אופיר יוספי, מנהל מחלקת הסכמי סחר במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה.

אופיר יוספי, מנהל מחלקת הסכמי סחר במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. צילום: דוברות משרד הכלכלה

אילו יתרונות יש בו לכלכלת ישראל?
"ישראל מייצאת לדרום קוריאה מוצרים ושירותים רבים, ונמצאת בשנים האחרונות בעמדת נחיתות מול תחרות ממדינות מתקדמות כמו ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי. לדרום קוריאה יש 18 הסכמי סחר חופשי עם מדינות רבות, שנהנות מזה מספר שנים מהטבות במכס ומפתיחה של השוק המקומי לחברות שלהן. החברות הישראליות, לעומת זאת, נאלצו עד כה להתמודד עם התחרות החזקה, בין היתר עם חברות ממדינות שיש להן הסכם סחר חופשי עם דרום קוריאה. כעת, עם כניסתו לתוקף של ההסכם, גם חברות ישראליות ייהנו מפתיחה משמעותית של השוק הקוריאני עבורן, פטור ממכסים והקלות רגולטוריות, שיאפשרו להן לחזק את כושר התחרות שלהן בשוק הדרום קוריאני, להתמודד בהצלחה עם תחרות ולהגדיל את הייצוא ואת פעילותן במדינה.

כתוצאה מכניסתו של ההסכם לתוקף, מעל 95% מהיצוא הישראלי לדרום קוריאה יהיה פטור ממכס. כמו כן, מעודד השקעות של חברות דרום קוריאניות בישראל, באמצעות קידום והגנה על השקעות, ומקדם את הסחר בשירותים בין המדינות על ידי הבטחת ודאות רגולטורית, וכן מתן הגנה ספציפית על תחומים כגון אי-קומרס, טלקום ותנועת עובדים. התועלת ליצואנים והחיסכון ליבואנים ולצרכנים בישראל במסגרת ההסכם מוערכים ב-500 מיליון שקלים לשנה".

מה היקף הסחר בין שני המדינות?
"היקף הסחר בסחורות ובשירותים בין שתי המדינות עמד ב-2021 על כ-3.5 מיליארד דולר – גידול של כ-35% בהשוואה ל-2020. מתוך נתון זה, יצוא הסחורות והשירותים מישראל לדרום קוריאה הגיע ל-1.5 מיליארד דולר – זינוק של 42%. ייבוא הסחורות והשירותים משם לכאן עמד על שני מיליארד דולר – גידול של 27%".

מהם תחומי הסחר המובילים? מה בעיקר אנחנו מייצאים לדרום קוריאה?
"על המוצרים העיקריים שישראל מייצאת לדרום קוריאה ושעליהם תינתן הטבה במכס בייצוא מכאן לשם ניתן למנות מכונות וציוד חשמלי – לדוגמה, ציוד מתקדם לתעשיית השבבים והאלקטרוניקה, מכונות ומכשירים מכניים, דשנים, ציוד רפואי, קוסמטיקה, פלסטיק ומוצריו, מתכות וכן מיצי פירות ויין. בנוסף לכך, יש יצוא של שירותים ישראליים, בעיקר בעולמות התוכנה, המחקר והפיתוח, והשירותים המשלימים לתעשייה.

בצד היבוא מדרום קוריאה ניתן למנות כלי רכב וחלקי חילוף לרכב, מקררים לתעשייה, ציוד רפואי, רכיבים אלקטרוניים, צעצועים ומשחקים, פלסטיק ומוצריו, וכימיקלים".

תמר מרון קושר, הנספחת הכלכלית היוצאת של ישראל לדרום קוריאה.

תמר מרון קושר, הנספחת הכלכלית היוצאת של ישראל לדרום קוריאה. צילום: דוברות משרד הכלכלה

מה חשיבות ההיי-טק – הן ביצוא מישראל לדרום קוריאה והן ביבוא משם לכאן?
"קשה להפריד במספרים את ההיי-טק מיתר התחומים. בהסתכלות רחבה, הכוללת תחומים כמו ציוד רפואי, מיכון חשמלי ואלקטרוני ותוכנה, ניתן להעריך שהם מהווים בין 40% ל-50% מהסחר בין המדינות. דרום קוריאה היא היצרנית המובילה בעולם בתחום רכיבי הזיכרון ויצרנית המוליכים למחצה השנייה בגודלה בעולם.

ההסכם כולל פרק ייעודי בנושא שיתוף פעולה טכנולוגי בין המדינות, שיש בו התייחסות ייעודית לחברות סטארט-אפ משתי המדינות ולקידום שיתופי פעולה ביניהן ויוזמות משותפות.

בנוסף, ישראל ודרום קוריאה מפעילות יחד קרן מו"פ דו לאומית בשם קוריל, שמציעה תמיכה במימון של פרויקטים משותפים בין חברות משתי המדינות. בשנים האחרונות, במקביל למשא ומתן על הסכם אזור הסחר החופשי, הממשלות של ישראל ודרום קוריאה הגיעו להסכמה על הגדלת תקציב הקרן, לצורך עידוד נוסף של שיתופי פעולה בין חברות משתי המדינות. מהצד הישראלי, הקרן מנוהלת על ידי רשות החדשנות".

יוספי ומרון קושר התייחסו בראיון גם למועדון המשקיעים של סיאול, שאותו מפעילה הנספחות הכלכלית של ישראל בבירה הדרום קוריאנית. "מטרת היוזמה היא איתור משקיעים דרום קוריאניים פוטנציאליים, שמגלים עניין בטכנולוגיות ישראליות ומחפשים הזדמנויות השקעה בישראל, וחיבור שלהם עם חברות ישראליות שיש להן פוטנציאל להוות יעד להשקעה. מתוך יוזמה זו נולדים עם שיתופי פעולה רבים ומגוונים בין חברות דרום קוריאנית וישראליות, גם בהיבטים של השקעות בארץ, אך לא פחות מכך גם בפתיחת דלתות לחברות כחול לבן בפעילותן בדרום קוריאה", אמרו.

השניים ציינו כי "הנספחות הכלכלית בסיאול מציעה לחברות ישראליות מגוון רחב של הזדמנויות להיכנס לשוק הדרום קוריאני או להתרחב בו, לרבות השתתפות בכנסים ומשלחות שם וכאן. זאת, לאחר מיפוי נכון ומדויק של צרכי החברה הישראלית ואיתור שותפים פוטנציאליים בדרום קוריאה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים