האם המשבר בבריטניה ישפיע על יצוא ההיי-טק הישראלי לממלכה?

החדשות שמגיעות מבריטניה בימים האחרונים עוסקות בעיקר בפוליטיקה – בהתפטרותה של ליז טראס מתפקיד ראש הממשלה, לאחר 44 ימים בלבד, ובכניסתו לתפקיד של רישי סונאק במקומה. אלא שהמהלכים האלה מגיעים במהלך משבר כלכלי שפוקד את הממלכה, ועל רקע העובדה שהתוכנית הכלכלית של טראס לא רק שלא שיפרה את המצב, אלא אף החריפה אותו.

תעשיית ההיי-טק הבריטית שווה, לפי הנתונים האחרונים (שנכונים לחודש מרץ), כטריליון דולר. מדובר ביותר מכפול משווי הענף בגרמניה, וכמעט חמש פעמים מהשווי בצרפת ובשבדיה. המשבר עלול להוריד את השווי הזה ולצמצם את הפערים בין בריטניה למדינות המובילות האחרות באירופה. זה עלול להשפיע גם על היחסים שבין תעשיית ההיי-טק הישראלית לזו הבריטית: אמנם, מרבית היצוא שלנו לבריטניה הוא של מוצרי לואו-טק, אולם חמישית ממנו היא עדיין יצוא טכנולוגי (בהגדרה משונה משהו, ועל כך בהמשך).

בריטניה היא שותפת הסחר השלישית בגודלה של ישראל, אחרי ארצות הברית וסין. היקף הסחר בסחורות בין שתי המדינות עומד על שלושה מיליארד דולר, והיקף הסחר בשירותים – על כ-3.5 מיליארד. יצוין שחלק גדול מאוד מהיצוא של ההיי-טק לבריטניה נכלל תחת סעיף השירותים.

עופר פורר, הנספח הכלכלי של ישראל בבריטניה. צילום: דוברות משרד הכלכלה

"האתגר הגדול של ראש הממשלה החדש: לייצב את השוק"

עופר פורר, הנספח הכלכלי של ישראל בבריטניה, מאיר זרקור על המשבר במדינה: "כהונתה של טראס הייתה מאוד סוערת מבחינה כלכלית. היא הוציאה לפועל – יחד עם שר האוצר שלה, קוואזי קווארטאנג (שהתפטר עוד לפניה – גב"ז) – תוכנית כלכלית מרחיבה, שהתבססה על קיצוצי מס מבלי לכלול קיצוץ בהוצאות הממשלתיות במקביל. התוכנית יצרה סיכון שיחס החוב-תוצר של בריטניה יצמח בצורה מאוד משמעותית, ולכן השווקים הפיננסיים הגיבו בירידה משמעותית בשערי הבורסה, באגרות החוב הממשלתיות ובערך הליש"ט. התוכנית עצמה והפעילויות שטראס עשתה לאחר מכן הורידו את תחושת הביטחון בה ובממשלתה, וזה בא לידי ביטוי בבורסה".

מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח של המשבר והמהלכים הפוליטיים?
"מוקדם מדי להעריך את התגובה בשלבים הבינוניים וארוכי הטווח, אך כרגע, האתגר הגדול של סונאק הוא קודם כל לייצב את השוק וליצור תחושת ביטחון בקרב המשקיעים והשחקנים הפיננסיים".

ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק. צילום: סימון ווקר, משרד האוצר הבריטי

האם מה שקורה בבריטניה ישפיע על היחסים הכלכליים-מסחריים שבין ישראל לבינה?
"במישור הכלכלי לא צפויים להיות שינויים, אך יש לציין שבריטניה וישראל נמצאות בעיצומו של משא ומתן על הסכם סחר חופשי, שצפוי להמשיך להתנהל כמתוכנן.

עם זאת, כמובן שיש משמעויות לעלייה המשמעותית באינפלציה בבריטניה, שעומדת על 10.1%. עלייה באינפלציה מורידה את כוח הקנייה ולכן צפויה פגיעה מסוימת ביצוא הסחורות הישראלי לממלכה, כמו בכל יצוא סחורות זר אליה, שכן הן בהכרח יהיו יקרות יותר לצרכנים".

ראשת הממשלה היוצאת של בריטניה, ליז טראס. צילום: משרד ראש ממשלת בריטניה

למה היצוא הטכנולוגי של ישראל לבריטניה נמוך? יש לבריטים עניין רב להגדיל את שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם ישראל, כולל מחלקה מיוחדת בשגרירות שלהם בתל אביב.
"הגדרת יצוא הטכנולוגיה מישראל לבריטניה ביחס לסחר הבילטרלי שבין שתי המדינות היא הגדרה בעייתית. כ-20% מוגדרים כיצוא טכנולוגי, אבל זה כולל גם כימיקלים, דשנים, גומי ופלסטיק, ולכן לא היינו משתמשים דווקא בהגדרה זו.

עם זאת, בסעיף השירותים יש הרבה היי-טק, שכן יצוא של תוכנות, למשל, מוגדר כיצוא שירותים. זאת ועוד, יש יצוא רב של ייעוץ טכנולוגי מישראל לבריטניה.

פרט לכך, ענף ההיי-טק הישראלי נעזר רבות בשוק ההון הבריטי. קרנות הון-סיכון ישראליות מגייסות כסף בבריטניה ושוק המניות של לונדון הוא יעד להנפקות לחברות בוגרות מהארץ – השני בחשיבותו אחרי נסדא"ק".