"הטכנולוגיה בעתיד במערכת הבריאות: השמים הם הגבול"

"השמים הם הגבול מבחינת היכולות הטכנולוגיות שאנחנו יכולים להכניס למערכת הבריאות. מדינת ישראל נמצאת בחזית בכך. האתגר הוא עצם ההטמעה של הטכנולוגיות במערכת", כך אמר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש.

פרופ' אש דיבר בוועידה לקידום ה-IT והעסקים בישראל מבית אנשים ומחשבים, שנערכה היום (א') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. מנחת הכנס הייתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12.

דבריו של מנכ"ל משרד הבריאות עסקו במסקנות שעמן יצאה מערכת הבריאות מהקורונה, כולל בהיבט הטכנולוגי, ובאתגרים הטכנולוגיים והדיגיטליים שלה בשנים הקרובות. הוא ציין כי "אחד האתגרים המרכזיים יהיה ההיברידיות של הטיפול הפיזי והשימוש במערכות המידע".

"קבלת החלטות מבוססות מידע הייתה קריטית במהלך הקורונה"

פרופ' אש מנה כמה לקחים של מערכת הבריאות מתקופת הקורונה בהיבט הרפואי, עם ההשלכות הטכנולוגיות שלהן. "הלקח הראשון הוא חשיבות המידע המוקדם", אמר. "אנחנו מקימים 'מודיעין בריאות', שייעודו לנתח את המידע מהעולם ומהארץ, כדי לזהות התפרצויות של מחלות ומגפות בשלב מוקדם, לאפיין אותן ולכוון למענה הנדרש. זה יאפשר זיהוי יותר טוב של מגמות תחלואה בארץ ובחו"ל. מערכות המידע החכמות והבינה המלאכותית יסייעו לכך רבות".

"כמו כן", ציין פרופ' אש, "למדנו במהלך המגפה את חשיבות הדטה, איסופו והניתוח שלו באופן מתמיד. קבלת החלטות מבוססות מידע הייתה דבר קריטי במהלך המגפה. אנחנו מרחיבים את הפלטפורמות לסוגי תחלואה נוספים ומגדילים את היקף המידע. זאת, במסגרת ההבנה שמערכות המידע הן חלק ממוכנות מערכת הבריאות למצבי קיצון".

כדוגמה לשימוש בדטה הוא נתן את דעיכת חיסוני הקורונה בגל הרביעי: "לא היה מידע על כך מהעולם, כי מדינת ישראל הייתה הראשונה ראשונים להתחסן. ניתוח הדטה הוביל ליציאה לחיסון האוכלוסייה בחיסון הרביעי, הבוסטר", אמר.

פרופ' אש הוסיף כי "אנחנו עוסקים בהשלכות ארוכות הטווח של המגפה, כמו עומס על מערכות בריאות הנפש – הקורונה גרמה למצוקה נפשית רבה יותר, בעיקר בקרב צעירים. זה דורש גם פעילות של מערכות מידע".

"חשוב שיהיו עוד אפליקציות שיחסכו כוח אדם"

לדברי המנכ"ל, "אתגר נוסף שמשפיע על מערכת הבריאות הוא אתגר כוח האדם – בעיקר של רופאים ואחיות, אבל גם של כוח אדם טכנולוגי. מערכות המידע מסייעות להתמודד עם הפער בכוח האדם, יש אפליקציות שחוסכות הון אנושי וחשוב שיהיו עוד כאלה. מערכת הבריאות הישראלית משתמשת במערכות מידע כבר 30 שנה, אבל למעט בתחומים ספציפיים, היא לא הביאה להפחתת כוח האדם במערכת".

פרופ' אש התייחס לבינה המלאכותית ואמר כי "היא הזדמנות גם עבור מערכת הבריאות, וצריך לראות איפה היא נכנסת ויכולה להיכנס. למשל, ניתן להשתמש בה בבדיקות הדמיה ובבדיקות פתולוגיות".

"חייבים לשפר את הסטנדרטיזציה של המידע במדינת ישראל"

"אנחנו חייבים לשפר את הסטנדרטיזציה של המידע במדינת ישראל", הוסיף פרופ' אש. "זה עיסוק רב שנים במשרד הבריאות – להכניס מערכות קידוד חדשניות ולשתף מידע אפליקטיבי, מבוסס על סטנדרט FIRE הבינלאומי".

תחום נוסף שבו מערכות המידע מסייעות הוא הזדקנות תוך שמירה על הבריאות, לאור תוחלת החיים, שהולכת ועולה. "הנגשה של מערכות מידע לאנשים מבוגרים הופכת להיות יותר קריטית ככל ששיעור האוכלוסייה הזו הולך וגדל, וזה משפיע גם על הבריאות שלהם", אמר פרופ' אש. "אני מקווה שהתעשייה תיתן גם על זה את הדעת, כדי שאנשים מבוגרים יוכלו להשתמש בקלות בכלים השונים, שהולכים ומתרבים".