המלצות ועדת פרלמוטר: מה לעשות להגדלת כוח האדם בהיי-טק?

דדי פרלמוטר, שעמד בראש ועדה להגדלת ההון האנושי בהיי-טק, חשף את המסקנות וההמלצות שלה בוועידת ישראל לקידום ה-IT והעסקים מבית אנשים ומחשבים, שנערכה אתמול (א'). השורה התחתונה: השקעות, חינוך, שילוב של אוכלוסיות נוספות בענף ומה שהוא קורא "חשיבה אבסקרטית".

הצוות בראשותו של פרלומטר, סגן נשיא באינטל עד לפני כמה שנים, הוקם על ידי שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, מעט לאחר שנכנסה לתפקיד. המטרה שלה היא להגדיר תוכנית חומש להגדלת התעסוקה בהייטק מ-10% ל-15% מכלל כוח העבודה במשק.

פרלמוטר אמר כי "כשהוקמה הוועדה, לפני כשנה, השיח היה שונה לחלוטין. הוא היה תחת חיוך גדול, הכול בתחזית היה על הכיפק, והמטרה הייתה לתת מענה למחסור העצום של ההון האנושי בהיי-טק, שמוכר לכולם. בימים אלה, הכותרת הראשית היא פיטורים – על זה כולם מדברים, ופתאום חושבים שהכול מתפרק, דואגים מה יהיה. אבל אני רגיל – לפי מה שלמדתי לאורך שנותיי בתעשייה – להסתכל על דברים בדרך כלל כעל מגמות, והמגמה אומרת שהמפכה הדיגיטלית פה, היא מתרחשת, והיא רק הולכת ומתעצמת, וזה לא הולך לעצור".

"השקעות גדולות לזמן ארוך עושים דווקא בתקופת משבר"

"מה שקורה עכשיו הוא משבר, ותמיד היו ותמיד יהיו משברים, אבל השקעות גדולות לזמן ארוך עושים דווקא בתקופת משבר, ולא רק כשרואים שיש הצלחה. הדבר הכי ודאי בעולם הזה הוא שהשינויים קורים באופן לא ודאי, וזה לא אומר שצריך לסטות מהדרך", הוא אמר.

לדבריו, חייבים לחשוב בצורה אבסטרקטית. "אני בא הרי מתעשיית המוליכים למחצה, השבבים, והניסיון שלי מוכיח את זה. אני בא מעולם שמשתנה בקצב מהיר, ואני חי בעולם שמשתנה בקצב, ואני שואל עת עצמי איך אפשר לעשות את ההכשרה הנדרשת להיי-טק? זהו תהליך ארוך ומייגע. מי שחושב שאפשר לעשות כמה קורסים לשבועיים ועוד קצת וזה יספיק – טועה לחלוטין, צריך להתחיל מוקדם, וזה גם לימוד לכל אורך החיים", טען פרלומטר.

"במסגרת הוועדה היה ניתוח מעמיק כדי להבין היכן נמצאות הבעיות הגדולות, והיכן ועדה ממשלתית יכולה להציע שינויים משמעותיים. תעשיית ההיי-טק, עם כל הכבוד והתרומה שלה לקהילה בפרט ולישראל בכלל, לא יכולה להיות היחידה שתגרום לכך לקרות, זה ממש לא רק זה", הוא סיפר.

מה הכי מפתיע אנשים כשמדברים על גיוס להיי-טק?

"הדבר שאולי הכי מפתיע אנשים רבים שמדברים על גיוס להיי-טק הוא, שבארבע השנים האחרונות יותר מ-90% מהמגויסים לתעשייה מגיעים מהאקדמיה. כששואלים את המגויסים הללו עד כמה הם משתמשים במה שהם למדו – הם עונים שהם לא משתמשים במה שלמדו בטכניון וכדומה, אלא במה שהם למדו בעבודה, אבל הלימודים האקדמיים נתנו להם את הכלים שיאפשרו להם ללמוד אחר כך את העבודה בפועל. זה אומר, בפשטות, שחייבים לחזק את ההיבט האקדמי, ודרך אב, זה לא רק עבור תעשיית ההיי-טק ", הוא טען.

פרלומטר הדגיש, שאי אפשר יהיה להגיע ליעד בלי לשלב היקפים גדולים יותר של עובדים מכלל האוכלוסייה. "רבע מהעובדים בהיי-טק, פחות או יותר, הם גברים חילונים. כל השאר מתחלק בין שאר המגזרים במשק, כולל ערבים וחרדים משני המינים, והכי בולט הוא הפער מול נשים. אז איפה אנחנו מאבדים אותן? את ההחלטה האם להגיע לתחום, אני אולי אחדש לכם, עושים כבר בכיתה ה'. נכון להיום, הרבה מאוד הורים לא מבינים בכלל על מה מדברים כשאומרים היי-טק, והם חושבים שתחומי עבודה אחרים עדיפים, ואפילו דוחפים את הבנות שלהם להתרחק מזה", הוא סיפר.

בדו"ח של הוועדה, הוסיף פרלמוטר, "הפרק שעוסק בפתרונות כולל את הגופים שצריכים לתמוך בתהליך. זה ממש לא רק התעשייה, אלא גם מערכת החינוך, שצריכה לפתח את התחום הזה ולקדם אותו ולדחוף אותו, וכאמור, מהמורים ועד האוניברסיטאות. ומה שהכי חשוב הוא,ליצור יוזמה, לא לחכות ולא לקוות, אלא לעשות ולגשת ולשכנע", הוא סיכם.