רחפן שחודר למקומות הכי פחות נגישים לבני אדם

"השימושים ברחפנים החכמים הם רבים, והם הולכים ומתרבים. הרחפן מחליף את הצורך באדם שיגיע למקומות בעייתיים, שקשה להגיע אליהם", כך אמר מאיר גבעון, מייסד ומנכ"ל גיב סולושנס.

גבעון אמר את הדברים לאנשים ומחשבים במהלך תערוכת הערים החכמות שהתקיימה בשבוע שעבר בברצלונה. גיב סולושנס היא אחת החברות הישראליות הוותיקות שמשתתפות בתערוכה. החברה הציגה בביתן שלה את הגרסאות העדכניות של הפתרונות לניהול ערים וקמפוסים חכמים, שכבר מוטעמים בארגונים רבים בארץ.

בין היתר, היא הציגה את GIV-CITY – פתרון לניהול ערים חכמות שמיושם ברשויות רבות בישראל, בהן בעיריות של תל אביב-יפו ובת ים, ובתאגיד המים מי אביבים. הגרסה שהוצגה היא הדור הרביעי של המערכת, והיא זכתה להתעניינות אצל מבקרי הביתן. פתרונות נוספים שהוצגו הם הגרסה החמישית של מערכת GIV-CAMPUS לניהול ארגונים ותהליכים בארגוני אקדמיה והדרכה ופתרון GIV-ESTATE לעולם הנדל"ן.

מאיר גבעון, מנכ"ל ומייסד גיב סולושנס, עם הרחפן של החברה. צילום: יח"צ

אחד החידושים היותר מעניינים, ש-"כיכב" בביתן של גיב סולושנס, הוא גרסה חדשה של GIV-BMS – פתרון לניהול תשתיות תחבורה, גשרים ומנהרות. הייחוד בגרסה זו הוא שהיא משלבת פעילות של רחפני סקירות, שמאפשרים לתת מידע מדויק ואמין למקבלי ההחלטות בכל מה שקשור לתשתיות כבישים.

לדברי גבעון, "הרחפן הייעודי מנפק מודלים בתלת ממד ומדגיש פגמים שלא תמיד ניתן לראותם בעין בלתי מזויינת. הוא יכול להיכנס לארובות, לנקיקים, לפירים של מעליות ועוד. כך, הרחפן הופך ל-'זרוע טכנולוגית' קדמית של חיישנים מעופפים למערכות ניהול נכסים הנדסיים מכל תחום שהוא".

הוא אמר כי הפתרון מאפשר ניהול דיגיטלי מלא של תהליך סקירה הנדסי – משלב הצילום וההדמיה התלת ממדית ועד לניתוח מצב הציוד, כמו גם הערכת מצב הנדסית, ותכנון תוכניות תיקון ותחזוקה והוצאתן לפועל. כל זה מנוהל בניהול דיגיטלי, אוטונומי למחצה, תוך יצירת מידע ויזואלי והדמיות דו ממדית ותלת ממדית, עם צילומי סטילס ו-וידיאו.

גיב סלושונס מציינת השנה 21 שנים להיווסדה. ביום ד' בשבוע הבא, ה-30 בנובמבר, היא תציג את הפתרונות שהיא הציגה בברצלונה ופתרונות נוספים באירוע שתערוך עם הקסגון, שותפתה.

חמשת החושים – גרסת העיר החכמה

גבעון אמר כי "כמי שמשתתף כמעט בכל שנה בתערוכת הערים החכמות בברצלונה, אין לי ספק שהשנה ראינו את השינוי לעומת תקופת הקורונה. ראשית, מצב הרוח היה טוב יותר, והיה מספר רב יותר של משתתפים, ממדינות ומערים רבות בעולם. בעיקר הבחנו בבשלות לאימוץ מערכות כמו שלנו. מקבלי החלטות שמבוססות על נתונים מבינים שלפתרונות שהצגנו יש ערך מוסף רב עבורם. לא ניתן לנהל עיר מודרנית ללא דטה בזמן אמת".

הוא הוסיף כי "הרשויות המקומיות צריכות לעבור מהפכה ולאמץ אסטרטגיה חדשה, שתביא לידי ביטוי תפיסת עולם הוליסטית להפיכת העיר לחכמה. כחלק מזה, יש צורך במערכת ניהול חכמה, משום שבלעדיה, לא יהיה כל ערך למידע הרב שמתקבל מחיישנים שונים".

"יש הקבלה בין האדם כייצור תבוני לבין עיר שמתיימרת להיות חכמה", אמר גבעון לסיום. "בגוף האנושי יש חושים שמספקים מידע על הסביבה ומשוב לפעילות הגוף, ובגוף העירוני יש חיישנים, שתפקידיהם דומים, כמו ראייה. חוש המישוש בעיר אנלוגי לחיישנים של לחץ, תזוזה, טמפרטורה ורעידות בתשתיות חכמות ובעיר חכמה".