מה היו הדברים הבולטים בתערוכת ערים חכמות בברצלונה?

כנס ערים חכמות 2022 חזר להיקפו הרגיל טרם שנות הקורונה: 200,000 מ"ר מאוכלסים בביתנים רבים בתחומים מגוונים ומבקרים רבים סימנו השנה את החזרה לשגרה בברצלונה – כך מתרשמים אבי וגנר ורן גולדשטיין, נציגי המרכז לערים חכמות של אוניברסיטת בר אילן, שביקרו בתערוכה והעלו על הכתב כמה מסקנות ותובנות

"כמו בכל שנה, גם השנה הוצגו מוצרים רבים המהווים רכיבים במכלול העיר החכמה. כמו, למשל, תאורה חכמה, רחפנים, רכבים אוטונומיים, שימוש בדאטה ועוד", הם אומרים. לדעתם, השוק בתחום זה מיצה א עצמו והגיע לבשלות, וזו לדעתם סיטואציה חיובית.

"ההגדרה המתקדמת של עיר חכמה הינה אסטרטגיה וכלי ניהול ובקרה שמאחוריה שיפור חיי האזרחים החיים במרחבים העירוניים", הם אומרים "מתן אפשרויות מתקדמות לחיים טובים יותר – כולל שימוש במערכות טכנולוגיות – לרשות המקומית ולאזרחים החיים בתחומה הינה מטרת העיר החכמה. זו גם הגישה המקובלת במרכז בר אילן לערים חכמות. לשמחתנו, אכן ראינו שינוי גם בכנס בהיבט זה", אומרים וגנר וגולדשטיין.

השנה היה גידול משמעותי במספר הביתנים של עיריות ומדינות שהציגו את הפעילות המתוכללת שלהם בתחום. הערים הציגו את הטכנולוגיות שהטמיעו כדי לממש את המערכות שפועלות בעיר ואת הגופים הפועלים יחד איתן כדי לקדם אסטרטגיה זו, וזה חלק מהבשלות, "לא עוד הדמיות ומה צפוי… ראינו מה בפועל עובד ומשפיע על חיי היום יום של התושבים".

התחום הבולט שניתן לראות בו התקדמות, לדבריהם, היה בתחום של שימוש בנתונים: אגמי נתונים וניתוח על בסיס הנתונים הנאספים מהמערכות והחיישנים השונים, שימוש במערכות לזיהוי אנשים משולבות בינה מלאכותית, מערכות חכמות לניטור אוויר ועוד.

גם וגנר וגולדשטיין שותפים לתחושת ההחמצה שיש פער משמעותי בין מה שחברות סטארט-אפ ישראליות מפתחות בתחום העיר החכמה עבור השוק העולמי, לבין מה שקורה בארץ. " אנו בתחושה שחלק גדול מהרשויות בישראל ממש לא נמצאות בכניסה לעולם הערים החכמות בתפיסה הרחבה של המושג, ויש כמובן לעשות חשיבה ברמה ממלכתית על קידום נושא חשוב זה".

עם זאת, עם הם מציינים את הנוכחות המכובדת של חברות הטכנולוגיה הישראליות, שרוכז למתחם אחד, בהן הביתן היפה של עיריית ת"א יפו, ביוזמתו של נציג התערוכה בישראל, סרג'יו ויניצקי.

וגנר וגולדשטיין ציינו, כי השנה היה גידול בהשתתפות של מכוני מחקר ומרכזים אקדמיים. "נפגשנו עם נציגים של גופים אקדמיים הפועלים בשיתוף פעולה מלא עם הרשות המקומית לצורך מחקרים יישומיים, המשמשים בסופו של דבר את הלקוחות", הם כותבים.

עוד הם מוסיפים, כי רוב המרכזים האקדמיים פועלים בתחום אחד מתוך הערים החכמות (תחבורה, חקר נתונים וכו') להוציא אוניברסיטת keio היפנית מטוקיו, הפועלת בכל הספקטרום של הערים החכמות. אך אין ספק שזו התקדמות חשובה.

"למדנו גם שכל המרכזים האקדמיים שהגיעו לכנס ממומנים תקציבית על ידי הרשות שאיתה הם עובדים, ואין ספק שעבודה משותפת זו תורמת לפיתוח מקצועי הדדי. לדעתנו צריך לאמץ גישה זו גם בארץ".

באופן אישי, אומרים וגנר וגולדשטיין כי הם חשו גאווה שהם חלק מהמרכז האקדמי לערים חכמות בבר אילן, בראשותו של פרופ' איל יניב, שמקדם את המחקר בכל תחומי העיר החכמה ומצוי בחזית הגופים העוסקים בכך. השניים מציינים כי הם קיימו פגישות עם כל נציגי המוסדות האקדמיים, בדגש על יפן וקוריאה.

חוויה מיוחדת הייתה ל-וגנר ולגולדשטיין בעת שביקרו בביתן של ערב הסעודית, שיוצג על ידי העיר מדינה. "המציגים הסעודים שמחו להציג את החידושים הטכנולוגיים פרי פיתוח מקומי ומתקדם, וקיימנו שיחה על אפשרויות שיתוף הפעולה," הם אומרים.