הפלטפורמה שמנהלת את שיתוף התושבים בערים חכמות

שיתוף תושבים נחשב כיום לאחד המרכיבים העיקריים בתפיסת עיר חכמה, שמיושמת במגזר המוניציפאלי. בשנים האחרונות, ערים רבות בישראל ובעולם פיתחו כלים דיגיטליים שמאפשרים תקשורת דו צדדית עם התושב, ומאפשרים לו להיות שותף בקבלת החלטות הן בנושאים שקשורים לאזור המגורים שלו והן בנושאים שקשורים בתוכניות האסטרטגיות של העיר. אולם ריבוי ממשקי התקשורת יצר את הצורך בפלטפורמה דיגיטלית, שתדע לנהל בצורה נכונה את כל נושא שיתוף התושבים, לנתח ולחבר את כל המידע הרב הן מצד העירייה והן מצד התושב, ולמקדו לדברים שהם רלוונטיים לו בכל התחומים.

את המשימה הזו לקחה על עצמה חברת הסטארט-אפ רייזאיט (RAIZIT) שהיא חלק מחממת סיטיזון, המופעלת על ידי עיריית ת"א יפו. החברה השתתפה בתערוכה הבינלאומית לערים חכמות שנערכה בברצלונה, שם הציגה את הפלטפורמה, שמוטמעת בארגונים ויודעת לנהל באופן דיגיטלי את כל תהליכי שיתוף הציבור על ידי כלים דיגיטליים חכמים.

החברה הוקמה על ידי שני יזמים: ערן עציון, ששירת במשך 20 שנה בשירות הציבורי והממשלתי, ובין היתר היה סגן ראש המל"ל וראש חטיבת התכנון במשרד החוץ. שותפו להקמת החברה הוא יהונדב יקותיאל, המשמש כמנהל פיתוח בחברה, והוא מנתח מערכות וטכנולוג בעל ניסיון רב.

בראיון לאנשים ומחשבים, מספר עציון על המשמעות של שיתוף ציבור ועל המוצר שהם פיתחו.

שיתוף ציבור זה נושא שקיים ברשויות רבות, כיצד אתם רואים את זה?

"אנחנו צורכים ומקבלים מידע מארגונים, כמו הרשות המקומית, משרדי ממשלה, עמותות וארגונים שחשובה להם האינטראקציה איתנו. הארגונים האלו מציפים לנו מידע רב בצורות שונות ,ואנחנו יכולים להגיב, לשתף ולתקשר. בעבר האינטראקציה הייתה פיסית, והיום היא על פלטפורמות דיגיטליות, רשתות חברתיות וכדומה".

 אז איפה אתם נכנסים לנושא?

"יש כל מיני דרכים לתקשר בצורה דיגיטלית עם הרשות, או כל ארגון אחר. נודה על האמת שזו לא ממש חוויה טובה, ויש לכך הרבה סיבות, בין היתר מפני שיש יותר מדי פלטפורמות, שלא תמיד ממוקדות, כי עירייה היא גוף גדול וקשה למקד אותו. מצד שני, הרשות רוצה מאוד לדעת מה התושבים רוצים וחושבים כדי לתת להם את המענה המתאים, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה".

אז מה פיתחתם למעשה?

הפלטפורמה שלנו היא פלטפורמת ניהול מתקדם של תהליכי השיתוף באמצעות כלים דיגיטליים באמצעות מתן אפשרות לספק מידע ממוקד לתושב בתחום הרלוונטי, על ידי זה שהרשות יכולה גם לשתף את האזרח בקבלת ההחלטות שלה ברמות הכי פשוטות וממוקדות, מקטן ועד גדול. בין היתר, הפלטפורמה כוללת, למשל, מפה אינטראקטיבית, שאלונים, סקרים, הודעות שמניעות את התושב או הלקוח להגיב. המערכת יודעת לנתח את התוצאות ולהציגן בממשק גרפי, האלגוריתם לומד את דפוסי העניין ומציע תכנים מותאמים אישית למשתתפים. הפלטפורמה משתפת את האזרח בהחלטות בקנה מידה קטן, מקומי ובהחלטות אסטרטגיות".

תן דוגמאות, בבקשה.

"החלטה 'קטנה', למשלף יכולה להיות שהעירייה מתכוונת להקים פארק ליד הבית שלי, או שהעירייה רוצה לעצב מחדש את הגינה הציבורית בשכונה שלי. בעבר היא הייתה בדרך כלל מנחיתה את זה על התושבים ולא שואלת אותם. עכשיו, באמצעות הכלים שפיתחנו, הן למקבלי ההחלטות בעירייה והן לתושב, יש אפשרות לקבל את חוות הדעת שלי, שתגיע למקבל ההחלטות הרלוונטי ותטופל. המידע שמועבר למקבל ההחלטות מנותח על ידי מערכות AI, מאפשר להתממשק לכלים שיש בידי האזרח והופך את התקשורת איתו לפשוטה והרבה יותר שקופה. החלטה גדולה יותר היא, לדוגמה, תכנון אסטרטגי של העיר ,שמתחלף אחת לכמה שנים. בעבר העירייה תכננה ולא שאלה את התושבים. כיום, בעזרת המערכת היא יכולה לשתף טוב יותר את התוכנית שמורכבת מפריטים רבים, ליידע את התושבים ולשתף אותם בקבלת ההחלטות".

מה הממשק של האזרח?

"במערכת יש פיצ'ר של GPS, המאפשר לתושב לראות מה קורה סביבו עוד בטרם העירייה מתקשרת איתו. נניח שאני גר בשכונה מסוימת, אני מקליק על האזור שלי ואז אני רואה את כל תהליכי שיתוף הציבור. בצד של העירייה זה כמובן מחייב חיבור לכל מערכות העירייה, CRM, וזה מאפשר לה לשפר מאוד את איכות המידע שהיא מציגה לתושב".

המערכת שלכם כבר מוטמעת בתל אביב, והיכן עוד?

"אנחנו כרגע עושים אינטגרציה עם מערכות הדגל של העירייה, שהיא העיר המובילה בישראל בכל הנושא של שיתוף תושבים. אנחנו החברה הראשונה כרגע בחממת סיטיזון שחתמה חוזה להטמעת מוצר שפיתחנו, וזה מתחיל לקרות כעת. בנוסף, אנחנו מטמיעים את הפלטפורמה אצל מגוון לקוחות, כגון משרדי ממשלה, הג'וינט, גני תקווה, השלטון המקומי ועוד".

מתי הוקמה החברה ומה מקורות הגיוס שלה?

"הקמנו את החברה בינואר 2020, ואז נכנסנו לחממת הסטארט-אפים של עיריית ת"א-יפו, סיטיזון, לאחר שנבחרנו מתוך רשימה ארוכה של חברות שהגישו מועמדות. במשך שנה עשינו תהליך עיצוב ואפיון הפתרון ביחד עם אנשי העירייה. לגבי מקורות מימון, את החברה הקמנו במימון עצמי שלנו. כעת אנחנו לקראת סבב גיוס של כמה מיליוני שקלים, בין היתר כדי לפרוץ לשווקים בחו"ל, שם הרשויות המקומיות מתמודדות גם הן עם אתגרים דומים".

כמה עובדים יש לכם?

"יש לנו שמונה עובדים, ומי שמוביל את הפיתוח זה השותף שלי יהונדב יקותיאל, שאני מכנה אותו 'ילד פלא', שנולד עם הטכנולוגיה, ויחד איתו פיתחנו את המערכות שלנו".