הכריש שהקים עמותה שתומכת במשפחות רעבות

אם תרמתם פעם לעמותה או נחשפתם לבקשה לתרומה, הסיכוי שקיבלתם מידע מדויק בנוגע לכמה ממנה הגיע ישירות לנזקקים, או למטרה שלשמה תרמתם, וכמה נשאר בעמותה לצרכי מימון התפעול קלוש מאוד. זה מותר על פי החוק, אבל השקיפות הלא מלאה עדיין קיימת בשטח ומרתיעה תורמים פוטנציאלים.

התופעה הזו הטרידה את אורן דוברובסקי, יזם ומשקיע בהיי-טק מזה 20 שנה, שמוכר לציבור מתוכנית הטלוויזיה הכרישים. דוברובסקי לא הסתפק בזיהוי התופעה וב-2019 החליט לעשות מעשה – להקים עמותה שהיא סטארט-אפ חברתי ללא מטרות רווח בשם קליר גיבינג. בעמותה הזאת, כך הוא מבטיח, 100% מהתרומה עובר ישירות למשפחות נזקקות באמצעות כרטיסי מזון, במטרה להעניק להן ביטחון תזונתי קבוע.

100% שקיפות, 100% תרומה

דוברובסקי וחברים וקולגות למקצוע פיתחו פלטפורמה דיגיטלית, אוטומטית לחלוטין, שמעבירה את סכום התמיכה של כל תורם ישירות למשפחות נזקקות, שמגיעות אליה מלשכות הרווחה ב-25 רשויות מקומיות. הכסף עובר למשפחות באמצעות כרטיסי מזון דיגיטליים נטענים, שמאפשרים להן לרכוש בכל חודש מוצרים בסכום קבוע של עד 700 שקלים, במגוון רשתות מזון. התורמים מתחייבים לסכום חודשי קבוע, בהוראת קבע. משפחה שסכום התמיכה שלה מגיע ל-700 שקלים יורדת מהאתר, ומשפחה חדשה עולה אליו, כדי שגם היא תקבל תמיכה.

באתר קליר גיבינג ניתן לבחור את המשפחה שבה רוצים לתמוך על פי סינונים מתאימים, לדוגמה חד הוריים או חולים. כמו כן, אפשר לבחור את סכום התמיכה, ובכל רגע נתון ניתן לבטל את הוראת הקבע החודשית.

החלק החדשני השני במיזם הוא הפרדה מוחלטת בין עלויות התפעול לבין התרומות הכספיות. את עלויות התפעול, שקיימות בכל ארגון (על אף שחלק גדול מהצוות מורכב ממתנדבים), עמותת קליר גיבינג מגייסת מתורמים אחרים. כך מממש דוברובסקי את הרעיון שלפיו התמיכה הישירה לא משמשת למימון הוצאות העמותה, אלא מגיעה כולה למשפחה. זאת, כאמור, בשונה מתהליכי העבודה בעמותות רבות וחשובות בארץ.

בראיון לאנשים ומחשבים מספר דוברובסקי על התהליך וכן על פרויקט הדגל שהעמותה מפעילה, אמנת ההיי-טק הישראלי, שבמסגרתו כל חברה תורמת סכום חודשי קבוע של 40 שקלים (השווה לארוחת צהרים לעובד) כפול מספר העובדים שהיא מעסיקה בישראל.

מה הביא אותך להקים את קליר גיבינג, במציאות שבה יש הרבה עמותות ומיזמים?
"יש לי רקורד עשיר בעולם היזמות. התחלתי ב-1996 ובשנת 2000 עברתי לארצות הברית, שם חייתי 20 שנה. נחשפתי שם לכל מיני עמותות, ואחד הדברים שהפריעו לי כשרציתי לתרום היה השקיפות. כשאתה תורם, אתה לא יודע לאן וכמה מזה מגיע לקהל היעד של העמותה. זה לא חשוף בדרך כלל. במקרה הטוב אתה מקבל דו"ח פעילות, אבל אתה לא מרגיש שעשית אימפקט אמיתי. את זה רציתי לשנות. התחושה שלי הייתה שאפשר למחשב את התהליך, לייעל ולוודא שהכסף כולו מגיע ליעדו, וכאן נכנס החלק שלי כבעל ניסיון בהיי-טק".

איך זה נעשה?
"הקמתי את קליר גיבינג ב-2019, והפעולה הראשונה שעשינו הייתה פיתוח פלטפורמה דיגיטלית, בעזרת חברים שהתנדבו לעשות זאת. הפלטפורמה יודעת לחבר בינך כתורם לבין משפחה שאתה רוצה לתמוך בה, בסכום של עד 700 שקלים בכל חודש, מבלי שאתה יודע את הזהות והפרטים שלה, מטעמי חיסיון".

כיצד אתם בוחרים את המשפחות?
"קהל היעד הוא משפחות מצוקה עם ילדים עד גיל 18, שנמצאות מתחת לקו העוני ומוכרות ומטופלות על ידי לשכות הרווחה ב 25 רשויות מקומיות בישראל. המשפחות מופנות לעמותה על מנת שהיא תוכל לסייע להן, מעבר לכל הזכויות שמוצו עבורן. לאחר שבני המשפחה מופנים אלינו, הם עוברים תהליך נוסף של אימות ובדיקה מטעמנו, כחלק מעקרונות השקיפות שאנחנו דוגלים בהם. זה כולל פגישות עם המשפחות, בדיקת קריטריונים שונים, ובסוף התהליך הם נכנסים לרשימה שקיימת באתר שלנו, לבחירה של התורמים".

מהם הקריטריונים כדי להתקבל כמשפחה לעמותה?
"על מנת להתקבל לסיוע שלנו, המשפחות מקבלות ניקוד בהתאם לקריטריונים כגון ילדים עד גיל 18, אין בבעלותן דירה, אין רכב משנה שהיא אחרי 2014, הן נתונות למחסור תזונתי ממשי וההכנסה שלהם לא עולה על 1,700 שקלים לנפש. אנחנו נמצאים בקשר עם המשפחות, עוקבים אחרי הניצול של תווי המזון ומסייעים להן, אם צריך, גם בדברים אחרים".

700 שקלים לחודש למשפחה – עד כמה זה באמת מסייע לה?
"ניתן לחשוב ש-700 שקלים זה מעט, אבל, למרבה הצער, יש הרבה מאוד משפחות בישראל ש-700 שקלים עושים את ההבדל בין ילדים רעבים לילדים שמקבלים את התזונה הבסיסית שהם צריכים. זה ביטחון שניתן להורים, שהולכים לישון בלילה ויודעים שלמחרת בבוקר יהיה במקרר שלהם המזון הבסיסי עבור ילדיהם. יש הרבה עוני בישראל ולצערי, אין מודעות מלאה לכך. כן, יש ילדים רעבים".

תורמים לנזקקים – ולא לעלויות השונות של העמותה. צילום אילוסטרציה. צילום: BigStock

אתה אומר שהתרומה מועברת ישירה לנזקקים. מאיפה מקורות המימון לתפעול העמותה?
"כאן בא החידוש שלנו ברמת התפיסה: את עלויות התפעול המאוד רזות שלנו אנחנו מגייסים בנפרד. הפיתוח והתפעול הטכנולוגיים נעשים על ידי אנשי היי-טק, חברים, בהתנדבות מלאה, וכך אנחנו מבטיחים שבכל חודש, 100% מהכסף שהתורמים תרמו מגיע למשפחות. יש לנו הרבה שותפים שהולכים איתנו, ואת אחת התמיכות החשובות קיבלנו מחברת קשת ומהמנכ"ל שלה, אבי ניר, שמהרגע הראשון נרתם לרעיון והעמיד לרשותנו זמן אוויר יקר מאוד, בשעות צפיית שיא, כדי לעודד תרומות מהציבור הרחב. זה היה קמפיין מאוד מוצלח".

כמה הצלחתם לגייס?
"עד היום גייסנו תורמים מלאים ל-600 משפחות. תכפיל ב-700 שקלים לחודש ותגיע לסכום של 420 אלף שקלים בחודש. אני מרוצה ביחס לציפיות שהיו לנו, ואל תשכח שבשנתיים האחרונות הייתה פה קורונה, שהשפיעה על כל הפעילות. צלחנו אותה בצורה יפה".

איך ענף ההיי-טק משתלב בפעילות החשובה הזו?
"אנחנו מפעילים את האמנה לחברות היי-טק וארגונים דומים. אנחנו מזמינים כל חברה שמתחברת לאג'נדה ולערכים שלנו להצטרף ולתרום 40 שקלים בחודש, בשם כל עובד שלה בישראל. אנחנו מאמינים שהחברות צריכות להוביל ולתת דוגמה לחשיבות התרומה, ולכן מבקשים מהן את התרומה. גם העובדים מוזמנים להצטרף ולתמוך במשפחות שלנו. נכון להיום חתומות על האמנה 11 חברות היי-טק מייסדות, שתורמות לפי המודל, ועוד כ-20 חברות שהצטרפו מרגע השקתה".