"הרגולציה בתחום ה-AI תשפיע בצורה ניכרת על ארגונים קטנים"

"הרגולציה על כל מה שקשור בבינה מלאכותית תשפיע בצורה ניכרת על ארגונים קטנים, כי היא עולה הרבה וכי ארגונים גדולים יודעים טוב יותר איך להתמודד אתה", כך אמר עידן אדלר, מנהל האב החדשנות של דלויט בישראל.

אדלר דיבר בפאנל שעסק ברגולציה על תחום ה-AI. הפאנל נערך במסגרת כנס Future of AI של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה באולם האירועים של הבורסה בתל אביב.

משתתפי הפאנל דנו בהיבטים השונים של פעילות הרגולטורים ברחבי העולם ובחקיקה הרלוונטית בכל הנוגע לבינה מלאכותית. יש לציין שנושא הבינה המלאכותית היה על סדר היום של ממשלות ישראל בשנים האחרונות: בנימין נתניהו, כראש ממשלה, מינה ועדה לתחום, בראשות ד"ר ארנה ברי, וזו הגישה את המלצותיה כשנפתלי בנט כיהן בתפקיד. הוועדה המליצה לממשלה להקצות לתחום חמישה מיליארד שקלים. ביולי האחרון השיקה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, תוכנית לאומית לבינה מלאכותית, אולם לא ברור עדיין האם היא תמשיך בממשלה שעתידה, ככל הנראה, לקום בימים הקרובים.

תמיר רוטר, סגן נשיא לאזורי EMEA ו-APAC בברייט דטה. צילום: ניב קנטור

תמיר רוטר, סגן נשיא לאזורי EMEA ו-APAC בברייט דטה, ציין כי הרגולציה צריכה להיות מאפשרת: מהצד האחד להגן על המשתמש ומהצד השני, לא להכביד על החברות. לדבריו, "היא צריכה למצוא את דרך המלך בין שני הצדדים האלה ולהגיע לנקודת האיזון הטובה ביותר". הוא אף ציין כי יש כמויות אדירות של דטה שנמצאות באופן חופשי ברחבי הרשת, וצריך לדעת לאסוף אותן – וזה מה שברייט דטה עושה.

עו"ד אריאל יוספי, ראש מחלקת טכנולוגיה ואי-קומרס בפרימת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן. צילום: ניב קנטור

עו"ד אריאל יוספי, ראש מחלקת טכנולוגיה ואי-קומרס בפרימת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, סקר בפאנל את הרגולציות השונות ואמר כי "יש יוזמות רגולטוריות רבות בתחום, משום שה-AI נשען במידה רבה מאוד על דטה. הרגולציה המתקדמת ביותר בתחום, שבינתיים היא בשלב של טיוטה, היא זו של האיחוד האירופי, שתהיה דומה לתקנות ה-GDPR (תקנות הגנת הפרטיות של האיחוד – י"ה). כל חברה שעובדת עם האיחוד האירופי תצטרך לשנות את השימוש שלה ב-AI לאור הרגולציה הצפויה, שכן אם היא לא תעשה כן – יהיו קנסות".

היעדים הבאים של הסטארט-אפים הישראליים – טקסס ואריזונה?

במושב אחר שנערך במסגרת הכנס הציגו גלן האמר, נשיא ומנכ"ל לשכת המסחר של טקסס, ודוד יערי, מנכ"ל משרד ההשקעות והמסחר אריזונה-ישראל, את ההזדמנויות שיש לחברות ישראליות בתחום ה-AI, ובכלל, בשתי מדינות אמריקניות אלה.

יערי ציין כי "חברות טכנולוגיה רבות עוברות בהדרגה, או מתרחבות, מקליפורניה ומניו יורק לאריזונה ולטקסס, בהן גוגל, טסלה ואינטל".

"שיתוף הפעולה, שכבר קיים בישראל והולך ונרקם באריזונה ובטקסס, בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה באותן חברות מהוה הזדמנות לסטארט-אפים ישראליים. מושל אריזונה ציין את ישראל כמודל לשיתוף פעולה זה, והמטרה היא לאמץ את זה גם בארצות הברית", הוסיף.

מימין: גלן האמר, נשיא ומנכ"ל לשכת המסחר של טקסס, ודוד יערי, מנכ"ל משרד ההשקעות והמסחר אריזונה-ישראל. צילום: ניב קנטור

לדברי האמר, "יש מומנטום גדול של הגעת עסקים לאריזונה, טקסס, פלורידה, ג'ורג'יה וצפון קרוליינה, בפרט בתעשיות כמו מוליכים למחצה ובינה מלאכותית. טקסס אינסטרומנטס ו-AMD יושבות בטקסס, ויש בה יותר אוניברסיטאות שממוקדות במחקר מאשר בכל מדינה אחרת בארצות הברית".

הוא ציין כי אחד הגורמים שמהווים יתרון עבור חברות בפתיחת פעילות באריזונה ובטקסס היא המיסים הנמוכים יותר מאשר במדינות ארצות הברית שמצויות לאורך החופים, כמו קליפורניה וניו יורק. "שם המיסים גבוהים מאוד ובאריזונה ובטקסס – נמוכים מאוד. כדאי להסתכל קודם כל על לפתוח פעילות שם ורק אחר כך – במקומות אחרים בארצות הברית".

יערי העיר כי "בדרך כלל, ההחלטה של חברות שאינן מארצות הברית היכן להקים את הפעילות בה תלויה בשאלה האם יש לשם טיסות ישירות. נעשה את מה שאנחנו יכולים כדי שיהיו טיסות ישירות מישראל לטקסס ולאריזונה".