סקר איגוד האינטרנט: פייסבוק היא הרשת החברתית האלימה ביותר

נאצות, הטרדות, חשיפת פרטים אינטימיים ושיח אלים – סקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי, שנערך על ידי מכון מחקר מאגר מוחות, מגלה פגיעה בלא מעט ישראלים. עוד עולה מהנתונים, כי הישראלים שנחשפו לאלימות ברשת קובעים, כי פייסבוק היא הרשת החברתית האלימה ביותר (82%), וכי השיח האלים משפיע על ציבור הגולשים וגורם למרביתו להימנע משיח וביטוי עמדות במרחב המקוון.

22% מהישראלים העידו כי במהלך השנה האחרונה חוו באופן אישי קללות ונאצות ברשתות החברתיות, 18% מהישראלים מעידים כי הם חוו באופן אישי מעקב או הטרדה, כאשר כמעט אחד מכל עשרה ישראלים (9%) מעידים, כי תמונות אינטימיות או מביכות שלהם הופצו ללא רשותם. יצוין כי לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים בתשובות לשאלות אלה.

הישראלים גם התבקשו לדרג את הרשתות החברתיות השונות על פי מידת החשיפה שלהם לשיח אלים בהן. 82% מהישראלים שנחשפו לשיח פוגעני כלפי אדם אחר או ציבור כלשהו ציינו את פייסבוק כרשת החברתית שבה התרחשה הפגיעה. בהמשך הרשימה ניתן למצוא את וואטסאפ עם 26%, אינסטגרם עם 24%, טוויטר עם 17%, טיק-טוק עם 16%, יו-טיוב עם 9% וטלגרם עם 9%.

יותר ממחצית הנשאלים (52%) טענו, כי השיח במרחב המקוון הוא "אלים במידה רבה או במידה רבה מאוד", יותר מרבע השיבו (27%), כי הוא "אלים במידה בינונית", ורק 15% סבורים שהשיח אינו אלים. נשים חוות את המרחב המקוון כאלים יותר – 58% מהנשים השיבו שהוא אלים במידה רבה או במידה רבה מאוד.

לדעת הישראלים, הקבוצות החברתיות המותקפות ביותר בשנה האחרונה הן החברה הערבית והחברה החרדית (33%), לאחר מכן נשים ונערות (27.5%) וקהילת הלהט"ב (23.7%), עולים מרוסיה ומדינות חבר העמים, העדה האתיופית, פליטים ומהגרי עבודה (כ-6.5% לכל אחת).

רבים בציבור הישראלי נמנעים לעיתים קרובות או קרובות מאוד מפרסום ברשתות או מהבעת דעה ברשת בעקבות חשש מתגובה אלימה או פוגענית (42%); 31.1% נמנעים מכך רק מדי פעם או לעיתים רחוקות. 14.9% אינם נמנעים בפרסום או הבעת דעה ברשת מחשש לתגובה אלימה או פוגענית. 12% השיבו כי הם לא יודעים אם הם נמנעים מכך או בחרו בתשובות אחרות. נשים נטו לענות יותר שהן נמנעות לעיתים קרובות או קרובות מאוד מהבעת תגובה או פרסום ברשת החברתית בעקבות חשש מתגובה פוגענית בהשוואה לגברים (46.2% לעומת 37.8%).

הציבור לא מאמין לפלטפורמות שיפעלו להסיר תוכן אלים

מעניין לגלות כי מרבית הציבור (55%) אינו מאמין לפלטפורמות שיפעלו להסיר תוכן אלים ולכן נמנע מלדווח. רבים העידו, כי הם משתמשים לעיתים רחוקות בלבד במנגנוני הדיווח הקיימים ברשתות בכדי לדווח על חשבונות ותכנים פוגעניים (40%), או שאינם משתמשים במנגנונים כלל (38%) נוכח חוסר אמון בכך שהרשתות החברתיות מתייחסות ברצינות לדיווחים, או כי הם אינם יודעים כיצד להשתמש במנגנוני הדיווח. רק 15% ענו כי הם משתמשים לעיתים קרובות במנגנוני הדיווח ו-7% השיבו כי הם לא יודעים או בחרו בתשובות אחרות. 43%  מהציבור בוחרים לחסום את הפוגע על פני להשיב או להתגונן.  נשים נוהגות לחסום את הפוגע יותר מגברים  חסימת הפוגע היא ללא ספק פעולה שמונעת שיח  ולעיתים משדרת אלימות מסוג אחר. חסימת הפוגע מחד והמנעות מתגובה מחשש לבריונות מקורן באותה תופעה של השיח האלים והחשש ממנו.

ומה לגבי השפעת פוליטיקאים על השיח הרעיל? הציון שמעניק להם הציבור אינו מעודד במיוחד. 39% מהציבור מצביעים על הפוליטיקאים ואנשי הציבור כגורם מרכזי בהשפעה על השיח במרחב במקוון: רבים בציבור הישראלי סבורים, כי התוכן שחברי כנסת ונבחרי ציבור מפרסמים ברשתות החברתיות משפיע מאוד לשלילה על השיח הכללי ברשת (39% סבורים שמשפיע מאוד לשלילה, 24% סבורים שמשפיע מעט לשלילה). 15.5% השיבו כי אינם יודעים, 12.1% סבורים כי אין השפעה, ו-9.4% בלבד ציינו השפעה חיובית.

אורנה היילינגר, מנהלת מרכז נטיקה לשימוש מיטבי ברשת של איגוד האינטרנט הישראלי, אמרה בעקבות ממצאי הסקר: "נתוני הסקר מציפים את העובדה, כי הרשת משקפת את תחושות הציבור שהאלימות הכללית והאלימות המקוונת משפיעות על חיינו באופן מוחשי. הציבור מצביע על הפוליטיקאים כגורם מרכזי שמשפיע על השיח מצד אחד, וזה שבידו להוביל לשינוי מצד שני. אין ספק כי כולנו נדרשים לקחת חלק במיתון השיח. הן כפרטים, הן כמבוגרים האמורים להוות דוגמה אישית לצעירים. אלו הפרמטרים המרכזיים שישפיעו בסופו של דבר גם על הפלטפורמות השונות, שהפכו לזירה אלימה ולעיתים מסוכנת".