בינת סמך תנהל את מרכזי בקרת התנועה של נתיבי איילון

בינת סמך מקבוצת רד בינת זכתה במכרז של נתיבי איילון להפעלת מרכזי בקרת התנועה המטרופוליניים בתל אביב ובחיפה. ההיקף הכולל של המכרז לא פורסם רשמית, אולם על פי מסמכים מתוכו, מדובר בארבעה עד חמישה מיליוני שקלים בשנה. ההתקשרות היא לשנתיים, עם אופציה להארכה בשלוש שנים.

לצורך הפרויקט, בינת סמך תעסיק 35 עובדים, בעיקר בקרי תנועה, שיוכשרו על ידה ויאיישו את המרכזים, שפועלים 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה.

רון ווליכמן, מנכ"ל בינת סמך. צילום: פלי הנמר

רון ווליכמן, מנכ"ל בינת סמך, ציין כי החברה מתמחה בתפעול ובניהול מרכזי שליטה בתחום התחבורה. "זכינו במכרז להפעלת מרכז השליטה והבקרה של תוכנית האב לתחבורה בירושלים, ובמשך שנים רבות ניהלנו את המשל"ט של נתיבי ישראל", אמר. במסגרת הפרויקטים הללו, בינת סמך מפעילה מעקב ומדדי SLA (הסכמי רמת שירות), שמותאמים לאופי העבודה במרכזים אלה. תחום פעילות נוסף של החברה הוא שירותים מנוהלים, שבמסגרתם היא מבצעת ומנהלת את פעילות ה-IT של הארגון-הלקוח שלה.

"בעולם התנועה אין גבולות מוניציפליים"

ישראל שמש, ראש אגף ניהול ובקרת תנועה בנתיבי איילון, אמר כי פעילות האגף שבראשו הוא עומד היא חלק מהכניסה של החברה לתחום של ניהול תנועה מטרופוליני. "אנחנו מפעילים חמ"לים שהם בחזית הטכנולוגיה, שתפקידם לסנכרן את התנועה", ציין. לדבריו, "הבנו שבעולם התנועה אין גבולות מוניציפליים. כשאתה נוסע, אתה עובר בין רשויות מבלי לדעת בכלל".

מרכז ניהול התנועה שבינת סמך תפעיל בגוש דן יכלול את הערים שבהן יעבור הקו הסגול של הרכבת הקלה, ולדברי שמש, הוא כולל 1,500 רמזורים, שכיום, כל רשות מפעילה בנפרד והם לא "מדברים" האחד עם השני. הוא ציין כי נתיבי איילון תיתן את המענה לכך: "כחלק מהפעילות נחבר את ערי גוש דן שבהן אנחנו פועלים לרשת רמזורים חדשה, שתופעל ממקום אחד, תוך סנכרון בין גורמים שונים שמעורבים בניהול התנועה. המרכז ינהל את הרמזורים תוך ראייה הוליסטית, שתאפשר לתת מענה הן לתנועה השוטפת והן לאירועים חריגים, מתוכננים ולא מתוכננים".

ישראל שמש, ראש אגף ניהול ובקרת תנועה בנתיבי איילון. צילום: גבע טלמור, דוברות נתיבי איילון

שמש ציין שפעילות בקרת וניהול התנועה של נתיבי איילון נותנת את התשתית הטכנולוגית והתפעולית להקמה ולפעילות של רשות תחבורה מטרופולינית בגוש דן. רבים בישראל מבינים שיש צורך בהקמה של רשות כזאת, אולם זה לא נעשה עדיין. בינתיים, נתיבי איילון הולכת לכיוון באמצעות הסכמים נקודתיים עם שש רשויות מקומיות. לדברי שמש, עוד רשויות יצטרפו להסכמים אלה בעתיד.

ניהול נת"צים

תחום נוסף שנתיבי איילון נכנסה אליו לא מכבר הוא ניהול נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים). הכוונה היא לתת לנוסעים מידע בזמן אמת על זמני ההגעה של האוטובוסים, באמצעות שימוש בכלים שמאפשרים חיווי מיידי היכן נמצא האוטובוס ומתי הוא צפוי להגיע לתחנה שבה הנוסע נמצא. היישום של זה נעשה באמצעות יישומים סלולריים קיימים, וכן על ידי הקמת תחנות חכמות עם מסכים שישקפו את הזמינות של הקווים העוצרים בהן. נתיבי איילון אף מפעילה קו טלפון מיוחד לצורך כך לכאלה שאינם נגישים לאינטרנט, לרבות מהציבור החרדי, שבו מקבלים הפונים מידע על קווי האוטובוסים ועוד.

מכביש אחד לתחבורה מטרופולינית

חברת נתיבי איילון הוקמה ב-1965 כדי לסלול את ציר העורק הראשי הידוע בשם זה (שבהתחלה מספרו היה 2, כמו זה של כביש החוף, וכיום הוא כביש 20). במשך שנים היא הייתה בבעלות משותפת של עיריית תל אביב-יפו והממשלה. ב-2016 הפכה נתיבי איילון לחברה ממשלתית, בבעלות מלאה של ממשלת ישראל, והיא עוסקת בניהול, תכנון וביצוע פרויקטים במרחבי גוש דן ובמקומות נוספים בארץ. החברה מתמקדת בארבעה צירים מרכזיים: קידום תשתיות, ניהול התנועה, הפעלת מרכזי פיתוח ליצירת אקו-סיסטם מקומי, ויצירה והוצאה לפועל של תוכניות אב לתחבורה מטרופולינית.

לחברה יש אגף מחשוב, שמספק את שירותי ה-IT ותשתיות המחשוב לשלל הפעילויות שלה, כולל למרכזי בקרת התנועה. מנמ"ר נתיבי איילון הוא שרון סולומון, שנכנס לתפקידו לפני מספר חודשים, לאחר שפרש מתפקיד מנמ"ר משרד מבקר המדינה.