כיצד לקחים מרצח רבין עשויים לסייע למנהלי פרויקטים?

"עבור כל אזרח.ית במדינה, רצח ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין ז"ל, הוא אירוע משמעותי שכולם זוכרים. זהו, אולי, הכישלון המבצעי מהגדולים ביותר שידע השב"כ בכל שנותיו. פחות נעים לדבר על כישלון, אבל צריך לדבר עליו, לתחקר כישלונות, לברר היכן טעינו ומה ניתן היה לעשות אחרת", כך אמר אהוד גול, בכיר בשב"כ לשעבר.

גול דיבר בכנס השנתי של PMI, העמותה לניהול פרויקטים בישראל. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך ביום ה' האחרון באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות  מאות מקצוענים.יות מהתחום. הוא נערך זו השנה ה-26, נושאו היה "אתגרים בניהול פרויקטים" והנחתה אותו אילנית פרימן, מזכ"לית PMI ישראל.

גול שירת יותר משני עשורים בשב"כ. את דבריו ביסס על דמויות שהיו המעורבות באירוע: יגאל עמיר, שלומי הלוי, בנימין אברשומי, הוגו מקב, רוני קמפלר ומורדי ישראל.

הלוי, סיפר גול, "היה סטודנט בבר אילן. כמה חודשים לפני הרצח פנה לאמנון סופרין, קמ"ן פיקוד מרכז, שם שירת במילואים, וסיפר לו כי שמע – ולא ראה – בשירותים ציבוריים שניים ששוחחו על 'בחור תימני קטן עם אקדח, שרוצה להרוג את ראש הממשלה'. הדיווח הועבר לשב"כ". בדיעבד הסתבר, אמר, "הכישלון המודיעיני: הלוי ועמיר למדו יחד בבר אילן, והלוי וחברה משותפת לו ולעמיר, הילה, החליטו להעביר רק חלק מהמידע שברשותם על אודותיו לרשויות. הם "המירו" את המידע הפרטני על עמיר בסיפור על ה"שיחה" בשירותים, בתקווה שהרשויות יגיעו לבד לעמיר. בראיון מ-1996, הלוי הודה, כי לו היו לוחצים עליו יותר, היה מספר יותר. לא לחצו עליו ולא חשדו בו בהיותו בעל סיווג ביטחוני ונטול רישום פלילי".

ועדת החקירה על הרצח, בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, פרסמה הזמנה לכל מי שיש לו מידע בנושא – לשלוח אותו, "משמע – פנייה לחוכמת המונים. רוני קמפלר, צלם חובב שתיעד את העצרת והרצח מגג גן העיר, מסר לוועדה סרט בן שמונה דקות המתעד את הרצח".

לא מעט מהעדים בוועדה, סיפר גול, "דיברו על 'סדרן עם כובע'. היה זה בנימין אברשומי מבית שאן. הוא 'לירן חולצה אפורה' של רצח רבין. הוא הגיע בלבוש קיצי וחריג, היה מוכר ותפקד כסדרן, נתן הנחיות ו'אישר' כניסות, וזה הזוי. בהיבט מחדל האבטחה, אברשומי שווה ערך לעמיר, כי היה עלול לפגוע ברבין ובפרס".

"מורדי ישראל והוגו מקב היו ברחבה בעת הרצח – והם לא היו אמורים להיות שם", אמר גול, "ישראל היה סטודנט לתקשורת, הגיע עם טייפ ורצה להכין כתבה. תחביבו של מקב היה איסוף חתימות של אמנים ופוליטיקאים. ישראל ביקש משוטר להיכנס לשטח הסטרילי ושוטר אישר לו, ולאחריו נכנס גם מקב. זו הקלות הבלתי נסבלת של התקלה המבצעית: כשרבין ירד במדרגות, כולם רצו לחתור למגע עימו: ישראל – לראיון, מקב – לחתימה, אברשומי – שעזר מטעם עצמו, ועמיר – שבא לרצוח. זאת, בנוסף לקמפלר שצילם מהגג".

עמיר, ציין גול, "סיפר שתכנן את הרצח על רקע התנגדותו לתהליך אוסלו. עמיר הגיע חמוש לכל מקום שרבין מגיע – שלוש פעמים בטרם הרצח. לוועדה אמר כי 'היה שם בלגן עם השוטרים, יד ימין לא ידעה משמאל, השוטרים סמכו על המאבטחים – ולהיפך'. בשל רצח פתחי שקאקי במאלטה, היו בכיכר כוחות רבים".

גול סיפר אנקדוטה משעשעת ועצובה, שלפיה אברשומי הנחה שוטר לבדוק את עמיר, והשוטר נענה לכאורה, אולם עמיר הצליח להטעותו בשיחה, ולא ערך לו בדיקה. מבין שלל כוחות המשטרה, מג"ב ויס"ם בזירה, היחיד שהחשיד את עמיר היה אברשומי…".

"עמיר", ציין גול, "לא משוגע ולא מטורף. הוא עשה תכנון, גילה תושייה וחשיבה מבצעית. שני היחידים שתפקדו באירוע הם אברשומי ועמיר".

בעיית פיקוד ושליטה

הכשלים המרכזיים באירוע, אמר גול, "היו: בעיית פיקוד ושליטה – מרוב ריבוי כוחות לא היו תיאום וניהול והכוחות לא וידאו שהשטח נקי; כשל מערכתי –  של המשטרה והשב"כ; אין מצב ש'כולם אחראים' – האחריות המרכזית למחדל היא של השב"כ; יהירות וקונספציה: לא היה קיבעון מחשבתי כבמלחמת יום כיפור, אבל בתוך תוכם, רבים מהמעורבים לא האמינו שיהודי יעשה זאת; גם תרבות ה'"סמוך" באה לביטוי באירוע – היא מהאויבים המרכזיים בכל פרויקט, "מי שאומר 'יהיה בסדר' ומקצר תהליכים". גול ציטט מדברי רבין ב-1992: "אחת הבעיות הכואבות שלנו היא צירוף שתי המילים 'יהיה בסדר', שרבים שומעים בחיי היומיום… זה בלתי נסבל, מאחוריהן חבוי כל מה שלא בסדר, יהירות, תחושת ביטחון עצמי ושררה שאין להן מקום".

"המחדל אינו רק עמיר", סיכם גול, "מהכישלון ניתן ללמוד, והשירות הפיק לקחים. השב"כ ארגון מצוין, העושה ימים כלילות לביטחון המדינה והמחדל אינו מאפיין אותו".