איך זה לראות את הסטארט-אפ שלך סגור?

"זה לא כל כך נעים לראות גן סגור", קובע השיר הידוע של יהונתן גפן. בהשאלה לתחום שלנו, זה לא כל כך נעים לראות סטארט-אפ סגור. על אחת כמה וכמה אם אלה שלושה סטארט-אפים סגורים.

המצב של ההיי-טק הישראלי, ובפרט של הסטארט-אפים, לא ממש טוב: המשקיעים כבר לא מוציאים כסף כמו פעם (ה-"פעם" הזה הוא בשנה שעברה), על אקזיטים אנחנו כמעט שלא שומעים בתקופה האחרונה, הרבה עובדים בענף איבדו את עבודתם ומבין אלה שלא, לא מעט חרדים מה יקרה והאם החברות שבהן הם מועסקים ימשיכו להעסיק אותם גם בעוד שבוע או חודש. והתחזיות? לא מעודדות במיוחד.

כשזה נוגע לסטארט-אפים, המצב מאתגר לא רק בימי משבר. אלה חברות שלוקח להן זמן לגייס משקיעים, לצרף את העובדים המתאימים ולהמריא. לכן, חלק ניכר מהן נסגרות. דו"ח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנתיים קובע שכמחצית מהסטארט-אפים שנפתחו בישראל – נסגרו. אין סיבה להניח שהמצב השתנה מאז לטובה. לפי נתון אחר, כמחצית מ-7,256 הסטארט-אפים שהוקמו בעשור הקודם סגרו את שעריהם.

בדרך כלל, סיפורים של יזמים שסוגרים את הסטארט-אפ שלהם לא מובאים בתקשורת. באופן טבעי, אנשים לא אוהבים להודות בכישלונות. לכן, סקרן אותי לקרוא את הפוסט שפרסם היזם עידו וולף בעמוד הפייסבוק שלו, שמוצג מתחת לפסקה זו, ועוד יותר סקרן אותי לראיין אותו.

וולף מעיד על עצמו שהוא "יזם תל אביבי סטנדרטי". הוא הקים שלושה סטארט-אפים: אחד מיד לאחר הלימודים האקדמיים שלו, שאותם הוא עזב לצורך הקמת הסטארט-אפ, שני שנמכר באקזיט קטן – אבל הוא עדיין קורא לזה כישלון, ושלישי, שנסגר באחרונה.

"הסטארט-אפ הראשון, Sleeve (שרוול), נוסד מתוך מצוקה אישית שלי, כסטודנט להנדסת מכונות. הוא פיתח מחברת חכמה שקישרה בין הלוח של המרצה לטאבלט של הסטודנט. אלא שהוא לא היה מספיק בשל – ולכן נסגר", אמר וולף. "הסטארט-אפ השני, סופר קוורי (מלשון שאילתה), הציע כלי AI עם אופטימיזציה לארגוני אנטרפרייז, והיו לו לקוחות כגון טוויטר, סנאפ והום דיפו. גוגל ודו איט אינטרנשיונל התעניינו בו, ובסוף הוא נמכר לדו איט. החברה השלישית, קרמבולה פייננס, פיתחה מערכת שמאפשרת לחברות לשלם חלק מהמשכורת בקריפטו כשירות. סגרתי אותה באחרונה, בגלל המשבר בכלל והמשבר בשוק הקריפטו בפרט".

תאר לי את ההרגשה של יזם שסוגר חברה.
"בתור יזם שסגר כמה חברות, כל פרק שונה מהשני. בסטארט-אפ הראשון שאתה מקים – אתה מתאהב, והסגירה שלו מרגישה כמו פרידה מאהוב או אהובה. אתה חווה אובדן. השתתפתי בסדרה של yes, שנקראה סיליקון ואדי וכללה את סיפוריהם של כמה סטארט-אפיסטים. בעקבות זאת, מנהלים בחברת אד-טק פנו אליי ואמרו שהם רוצים לקנות את החברה שלי. אמרתי להם שכבר אין לי חברה, שאין לי מה למכור להם. מאוד התבאסתי מזה. יצאתי והתחלתי להסתובב מתוסכל ברחובות תל אביב, הלכתי לאיבוד, לא ידעתי איפה אני נמצא".

ממשבר הקורונה למשבר הקריפטו

קרמבולה פייננס – כאמור, הסטארט-אפ האחרון שוולף סגר – היא חברה שהתחילה בקורונה. כמו הרבה אנשים, שישבו בתקופה של הסגרים בבית וכלכלו את המשך צעדיהם, וולף חשב מה לעשות והגיע למסקנה: להקים עוד סטארט-אפ! "פרסמתי פוסט בפייסבוק ופנו אליי טונות של אנשים ושל יזמים, כי כולם היו בבית והייתה המון אי ודאות. הרבה אנשים שבחיים לא היו פונים ליזמות ניסו לעשות את זה בתקופת הקורונה", אמר. "דיברתי עם מאות יזמים והקמתי תשע קבוצות אונליין בזום – כולן של יזמים. בכל קבוצה היו חמישה אנשים, מדיסציפלינות שונות: מכירות, מדעי נתונים, פיתוח ועוד. עשינו סיעור מוחות, וקרמבולה נולדה מאחת מהקבוצות האלה".

עידו וולף. צילום: פרטי

החברה החלה לגייס כסף כששוק הקריפטו החל בירידה התלולה והמתמשכת שלו, שמאוד בולטת בתקופה האחרונה עם הסגירות של חברות כגון בייננס, צלזיוס ו-FTX. "רציתי לגייס כמה שיותר מהר, כי היה לי ברור שאנחנו נכנסים לחורף של קריפטו", אמר וולף. התוצאה הייתה סבב גיוס קטן, פרה-סיד של חצי מיליון דולר בלבד, מהקרנות קריפטו פינטק, IVC אינפיניטי ונצ'רס ומג'יק פאנד. לאחר מכן, הוא ועמיתיו בקרמבולה תכננו לגייס שישה מיליון דולר בסבב סיד. "פניתי ל-800 קרנות ונפגשתי עם 300 מתוכן. ישבתי על זה בלי הפסקה. פיתחתי כלים מיוחדים שעזרו לי להוציא דטה מלינקדאין ולבצע אוטומציה. עבדתי על זה המון, אבל אז צלזיוס קרסה, והמשקיע שרצה להוביל את הסבב השקיע גם בה. במקום זה פנינו לקרן אמריקנית, אבל אז לונה קרסה. בפעם השלישית הורדנו את הסכום לשלושה מיליון דולר, שהיו אמורים להגיע מקרן ישראלית – ואז FTX קרסה. בעקבות זה ישבנו, ה-CTO ואני, ואמרנו שהמשחק נגמר. שאנחנו סוגרים".

"התבאסנו טוטאלית", המשיך וולף, "כי היינו על סף ההצלחה. היינו צוות של שבעה אנשים שעבד יפה, פיתחנו מוצר שעבד מדהים, היינו שנייה לפני השקה, כבר היו לנו חוזים סגורים – ונגמר הכסף. אני גאה בניסיון ובדרך, אבל זה לא שינה את התוצאה המבאסת רצח – של עוד כישלון, עוד אכזבה".

"אי אפשר להתכחש לשוק", ציין. "לגייס כספים לסטארט-אפ בתקופה של קריסת שוק זה קשה. בנוסף, צריך לשמור על המורל של העובדים. דגלתי בשקיפות מלאה וסיפרתי להם על כל התהליך, וכשהכול עמד בפני קריסה, אמרתי להם מראש עד מתי יש לנו כסף והצעתי להם להתחיל לחפש עבודה".

מה עכשיו?
"עכשיו אני בצומת דרכים. אני לא יודע עוד אם אקים עוד סטארט-אפ או אחפש עבודה כשכיר. אני לוקח את הזמן לעשות חשבון נפש.

בעקבות הפוסט פנו אליי הרבה יזמים. יכול להיות שאקים מחדש את קבוצות היזמים. כל מי שיש לו רעיון ורוצה להקים או להצטרף לסטארט-אפ מוזמן ליצור אתי קשר".

בעקבות ואולי אפילו כלקח מהניסיון הלא טוב שלך, מה אתה מציע ליזם שרוצה להקים סטארט-אפ דווקא עכשיו לעשות?
"הייתי נותן לו כמה טיפים: לא לעשות את זה לבד אלא לעבוד בצוות, לבצע ולידציה, ולדבר עם כמה שיותר אנשים כדי לקבל כמה שיותר פידבקים – יש כאלה שלא רוצים לעשות את זה כי הם מפחדים. וכמובן, שיהיה לו חזון".

אחרי כל הבאסה, יש לך משהו להגיד שיסגור את הכתבה בצורה חיובית?
"כן. שוק ההיי-טק בכלל ועולם הסטארט-אפים בפרט הם כמו מטוטלת – פעם לצד אחד ופעם לצד השני. כמו שיש עכשיו משבר, כך תבוא הצמיחה. זה ייקח זמן – זה לא יקרה ב-2023, אבל אני מניח שנתחיל לראות את ההתאוששות לקראת סופה ולתוך 2024, כך שאפשר להיות אופטימיים".