"לאחר שלוש שנות קיפאון – נאיץ פרויקטי IT ב-2023"

"השנה עוד הושפענו מעידן הפוסט קורונה. עולם התעופה החל להתאושש ולנסוק השנה ויואץ ב-2023. אנו 'פותחים מנועים' וניגשים לממש פעילות רבה בעולם ה-IT, לאחר שמשך שלוש שנים היינו שרויים בקיפאון – לא נגענו בתשתיות ולא שדרגנו מערכות. 2023 תהא שנת ההתאוששות ב-IT. עוד אנו מתחילים לגשש ולבחון האם להיכנס לפרויקט נימבוס", כך אמר אלון ג'וס, ראש אגף פתרונות תקשוב, רשות שדות התעופה.

ג'וס דיבר בפאנל שנערך באחרונה במסגרת פורום e-Gov מבית אנשים ומחשבים – פורום חדש שהושק בירושלים, של מנמ"רים ומנכ"לים מהמגזר הציבורי הממשלתי. את הפאנל הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי ג'וס, "אנו נכנסים לשינוי תהליכים ברשות עצמה, במסגרתם נחדש את מערכת ה-ERP שלנו. נתחיל במודול התפעול, וב-2024 יעלה לאוויר המודול הפיננסי. מדובר בפרויקט שאני מדמה אותו לניתוח לב פתוח, עם טיפול בכ-150 ממשקים, וזה יהיה מאתגר". הוא סיים באומרו כי "נערוך כמה פרויקטים הנוגעים לליבה התפעולית-עסקית של הרשות. עוד נבנה ב-2023 את התוכנית הרב שנתית שלנו, עם מבט ל-2030, ונטפל בקיצור התורים וזמני ההמתנה בשדות".

ליאור אשכנזי, מנמ"ר משרד התיירות. צילום: נדב כהן יונתן

משרד התיירות: יעד להגיע לעשרה מ' תיירים בארץ בשנה

ליאור אשכנזי, מנמ"ר משרד התיירות, אמר כי "המשרד מנהל את ה'שיווק' של ישראל, מתוך רצון לממש את היעד של עשרה מיליון תיירים במדינה בשנה. אנו משתפים פעולה עם חברות IT רבות, כדי לממש את החזון לפרסם את ישראל בכלים טכנולוגיים מגוונים, לרבות שימוש במטאברס ובכלים מבוססי בינה מלאכותית, רובוטיקה, שיווק דיגיטלי של אזורי תיירות במדינה, ועוד". לדבריו, "נעשה זאת תוך שימוש מתקדם בכלים לניתוח נתונים, אנו משתמשים פעמים רבות בדטה, משלל מקורות מידע, ומנסים למקסם את התובנות שאנו מפיקים מהנתונים".

"משרד התיירות נמצא בלב העשייה הממשלתית", ציין אשכנזי, "בין השאר, נסייע ל-24 לשכות תיירות של ישראל ברחבי העולם, נפתח אפליקציה שתסייע לתיירים למצות את השהות שלהם בישראל, נארח יריד תיירות בארץ. אנו מנסים לתפור סל פתרונות שיניבו לתיירים ערכים מוספים בטרם ובעת שהותם פה". הוא סיכם באומרו כי "מערך ה-IT במשרד אינו גדול ואנו פועלים רבות באמצעות שיתופי פעולה עם התעשייה. נתחיל ב-2023 במימוש החזון של 'ענן תחילה'".

ראובן אליהו, מנהל תחום תשתיות ואבטחת סייבר (CTO) במשרד הבריאות צילום: ניב קנטור

"בלא שירותי ענן, לצערי, המצב היה גרוע והיינו קורסים"

ראובן אליהו, CTO של משרד הבריאות, אמר כי "בשלוש שנות הקורונה עסקנו רבות בהחצנה של מידע לציבור, כמו גם לרשויות". לדבריו, "הצלחנו להתמודד עם המצב הלא פשוט, כי התחלנו לצרוך שירותים בענן כבר ב-2015. בלא שירותי ענן, לצערי, המצב היה גרוע והיינו קורסים. המערכות עבדו בהצלחה בגלל שהן ישבו בענן. כך, הצלחנו לעמוד באתגר של הנפקת 18 מיליון תווים ירוקים".

"התחלנו את מגיפת הקורונה כשאנו מספקים לגופי ממשל, לרשויות ולציבור – 120 שירותים, וסיימנו עם יותר מהכפלה, 300 שירותים ויותר", סיכם אליהו. "אפשרנו לממש את הרפואה מרחוק, טלה-מדיסין, המגיפה האיצה תהליכים טכנולוגיים – ואנו היינו מוכנים לכך. עולמות ה-IT והסייבר ימשיכו להיות האתגרים הגדולים שלנו בעתיד ונקווה שיוקצו תקציבים לטובת היערכות עתידית זו".

איציק בורשן, מנמ"ר הספרייה הלאומית. צילום: דני זודקביץ'

"בעיצומו של פרויקט ענק לבניית הספריה החדשה" 

איציק בורשן, מנמ"ר הספריה הלאומית, אמר כי "אנו בעיצומו של פרויקט ענק לבניית הספריה החדשה. המשימה שלנו היא לאסוף, לאצור ולהנגיש את אוצרות העם היהודי בישראל. אנו עושים דיגיטציה לחומרים רבים – עיתונים, ארכיונים, כתבי יד, תכני מוזיקה ועוד".

האגף בראשותו, אמר, מונה 60 מומחי IT, העוסקים במגוון פעילויות בתחום – דיגיטל, תשתיות, אבטחת מידע והגנת הסייבר, ובפיתוח פרויקטים.

לדברי בורשן, "החזון והיעד שלנו הוא להביא למצב בו הטכנולוגיה והדיגיטל הם שיובילו את הספריה הלאומית קדימה. רוח זו מקודמת על ידי סלי מרידור, יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית". בורשן סיכם בציינו כי "המטרה היא להגיע לכמה שיותר 'צרכנים', משתמשים שייחשפו לתכני הספריה, ולהגדיל את כמות המבקרים. לשם כך אנו משקיעים מיליונים. בין השאר, אנו מממשים את החזון הטכנולוגי עם שיתופי פעולה שאנו עורכים עם יד הנדיב קרן רוטשילד, במסגרתם אנו בוחנים הצעות להטמעת טכנולוגיות מתקדמות, שחלקן יוטמעו כבר ב-2023. נעשה זאת תוך שימוש מסיבי ברכיבי בינה מלאכותית, לימוד מכונה ולימוד מעמיק, כך למשל, תלמיד יוכל 'לשאול' את בן גוריון 'מה הרגשת ביום הקמת המדינה' – ובן גוריון 'יספר' לתלמיד מה הוא חש".

ליאור ג'ורג'י, מנהל חטיבת טכנולוגיות המידע בבנק ישראל. צילום: פלי הנמר

בנק ישראל: "מכינים את עצמנו לכל שינוי שיבוא" 

ליאור ג'ורג'י, המנמ"ר של בנק ישראל, אמר כי "הקורונה הביאה לכך שעברנו שינויים מהירים ובלתי צפויים, והתמודדנו מול שלל אתגרים, דוגמת טכנולוגיות לעבודה מרחוק. היום אנחנו נמצאים בפני מצב של אי ודאות כלכלית לגבי 2023. אני, כמנמ"ר, נמצא באי ודאות מתמדת – אבל אנחנו מכינים את עצמנו לכל שינוי שיבוא".

"כדי שנוכל להתמודד עם השינויים", ציין, "עלינו להיות מהירים וגמישים – עם תשתיות ומערכות חזקות. אני חושב שהמודל הנכון ביותר הוא זה ההיברידי – השקענו רבות בתשתיות 'און פרם', מחד, ובמקביל אנחנו מתרחבים ומפתחים בענן, מאידך. יחד, מתקבל מכפיל כוח, המעניק לנו את היכולת לתת מענה לכל צורך שעולה – עסקי וטכנולוגי". 

ג'ורג'י סיכם באומרו כי "אנחנו נדרשים להיות שותפים פעילים ומלאים בקבלת ההחלטות העסקיות. על ה-IT להבין מה קורה בכל דיון ובכל החלטה. חשוב שמערכי הנתונים שלנו יהיו מהימנים, רלבנטים ושלמים, כך שנוכל להנגיש אותם באופן מאורגן וזמין למקבלי ההחלטות".