מספר הדומיינים בעלי הסיומת il גדל בשנה האחרונה ב-23.6%

מספר הדומיינים שכוללים את הסיומת il עמד בתחילת 2009 על 141 אלף – כך מסר הבוקר (ב') רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, בפתיחתו של הכנס ה-13 של האיגוד, שנערך בקריית שדה התעופה. בסך הכול, מדובר בגידול של 23.6% לעומת סוף 2007, אז עמד מספר השמות הרשומים תחת סיומת il, על 114,273. בסוף 2006 היה מספרם 91,180.

עוד ציין לוי, כי מאז תחילת המילניום גדל מספר הדומיינים הרשומים עם סיומת il פי שלושה: "בעוד שב-2001 היו כ-50 אלף דומיינים רשומים", אמר, "הרי שכיום אנחנו עומדים על יותר מ-140 אלף". הוא טען, כי מדובר בנתונים מרשימים. לדבריו, סדר גודל כזה של מספר דומיינים רשומים מצוי רק בפינלנד ובהונג קונג. לעומת זאת, הוא ציין ש-"באיראן, מדינה בעלת אוכלוסיה של 70 מיליון אנשים, יש רק 120 אלף שמות דומיינים הרשומים תחת הסיומת שלה – ir".

לוי ציין, כי פרויקט רישום שמות המתחם באמצעות רשמים נוחל הצלחה: "מספר הרשמים המוסמכים עלה משלושה לחמישה מאז תחילת הפרויקט. כיום, 92% משמות המתחם החדשים נרשמים באמצעות הרשמים, לעומת 42% שנרשמו כך ב-2007". הוא הוסיף, כי חלה עלייה גם במספר חידושי הרישום באמצעות הרשמים המוסמכים, מ-25% לפני כשנה וחצי ל-67%.

"מטרתו של הפרויקט", הסביר לוי, "הייתה להביא לכך שגופים המתמחים במתן שירות יהיו אלה שנותנים שירות ללקוח, בעוד שהאיגוד מתרכז בתפקידו: טיפול בתשתיות הרישום". לדבריו, "הרשמים המוסמכים מתחרים ביניהם ומציעים שירותים ומחירים שונים, וציבור הרושמים זוכה במבחר אפשרויות של שירותים נלווים ובמחירים זולים".

מיזם חדש: מאגר שיתופי לתיעוד ישראל
בכנס, הנערך תחת המוטו "Inter Style Net – החיים ב-NET מסביב לשעון", השיק לוי את מיזם פיקיוויקי (www.pikiwiki.org.il) – מאגר שיתופי לתמונות וקבצי מדיה דיגיטלית המתעדים את ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, הטבע והחברה של ישראל. הוא אמר, כי "המיזם בא לתת מענה לצורך בתיעוד ובשימור מידע דיגיטלי המצוי בידי הציבור, ולספק נגישות חופשית למידע זה". פרויקט זה נעשה תוך שיתוף פעולה בין איגוד האינטרנט הישראלי, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) וארגון ויקימדיה ישראל.

לדברי לוי, "נכסים ציבוריים צריכים לחזור לידי הציבור, לשימושו החופשי ובחינם". הוא ציין, כי "בידי רשויות רבות, גורמי ציבור וממשלה, מצויים אוצרות מצולמים ומוסרטים. כשאזרחים רוצים לעשות בהם שימוש – הם נדרשים לשלם, אם הצליחו בכלל להגיע לארכיון הנכון. אין כל סיבה שהתמונות שבארכיונים הללו לא ייכנסו למיזם החדש ויהפכו לנחלת הכלל, וניתן יהיה להשתמש בהם בחופשיות וללא הגבלות".

לדבריו, מקור התוכן והתמונות באתר הוא ציבור הגולשים, ואלה מוזמנים להעלות אליו תמונות באמצעות מנגנון באתר. כך, טען, המאגר ישמש כמשאב ציבורי. הממשק העברי, שפותח במיוחד עבור מאגר פיקיוויקי, מאפשר להעלות תמונות למאגר ולקטלג אותן בצורה קלה ומובנת לכל, ציין לוי והוסיף, כי התמונות עצמן מאוחסנות על השרתים של אתר ויקישיתוף (wikicommons).

בכנס אף הוכרזה תחרות נושאת פרסים בנושא צילומים של ישראל מהשנים 1938-1958 עשור אחד לפני ועשור אחד אחרי קום המדינה. המועד הסופי להעלאת התמונות על ידי הציבור נקבע ל-30 באפריל הקרוב, מוצאי יום העצמאות. לאתר כבר עלו תמונות מטקס הפתיחה של המכבייה השנייה, שנכללות באוסף צילומיו של ח"כ לשעבר יוסף תמיר – מראשוני הפעילים הסביבתיים, שקיבל לאחרונה פרס מפעל חיים בתחום. כמו כן, יש באתר תמונות מראשית ההתיישבות ותצלומי נוף וטבע מאוספים פרטיים.

בהקמה: מאגר לאומי של חומרי למידה
עוד אמר לוי, כי איגוד האינטרנט חילק ב-2008 מלגות בסך שני מיליון שקלים ל-23 חוקרים וסטודנטים, לקידום מחקרים בתחום האינטרנט. 14 מחקרים קיבלו מענקי מחקר בגובה של עד 230 אלף שקלים ותשעה סטודנטים קיבלו מלגות בגובה של עד 40 אלף שקלים. המחקרים הללו עוסקים בקשרים שבין רשת האינטרנט לכלכלה ולחברה. בין היתר, נבחרו מחקרים על חיפוש באינטרנט, קוד פתוח ותוכנה חופשית, תהליכי ייצור חדשות באינטרנט, פוליטיקה מקוונת, מערכת DFNED מבוזרת לגילוי איומים אלקטרוניים, אנונימיות ברשת, שקיפות חזותית לשיפור הניווט באינטרנט, ישראל באינטרנט בעולם הערבי, ניצול מיני של ילדים באינטרנט, לשון הרע באינטרנט, שיטות להערכת איכות מידע בוויקיפדיה ופרסונליזציה בווידאו באינטרנט.

לוי סיים את נאומו בציינו, כי במסגרת מחב"א (מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי) – פרויקט משותף של איגוד האינטרנט, משרד החינוך וגופים ציבוריים נוספים – מוקמת תשתית להקמת מאגר לאומי של חומרי למידה, תחת השם ישראקור. מאגר זה עתיד לשמש את כלל יוצרי חומרי הלמידה בארץ. לדבריו, פרי ראשון של שיתוף פעולה זה הוא המלצה לתקן מוסכם לתיוג חומרי למידה.

לאחר לוי עלה לבמה דיוויד רוזנבלט, סגן נשיא בגוגל, האחראי על מערך הפרסום הגלובלי של החברה. בתום נאומו התפצל הכנס למסלולים, ביניהם: צרכנות ברשת, Mobile Internet, בחירות מקוונות, "הכול רייטינג?", מודלים עסקיים ברשת, מחקרים עכשוויים באינטרנט, מיחשוב ענן, וכן של משחקים ברשת – טכנולוגיות, תרבות, מנועי צמיחה והכנסות ממשחקים.