"מרכז מחקר לחלבונים בני-קיימא" יוקם בטכניון

הטכניון הכריז באחרונה על הקמת "מרכז מחקר לחלבונים בני-קיימא" בתקציב ראשוני של 20 מיליון דולר. המרכז החדש יעסוק במחקר לפיתוח מקורות אלטרנטיביים ובני קיימא למזונות מן החי.

נוכח אתגרי התקופה – בריאות, שינויי האקלים והגידול באוכלוסיית העולם – הכריז הטכניון על הקמתו של מרכז מחקר רב-תחומי לחלבונים בני-קיימא – חלבונים שיופקו ממקורות חלופיים ומתחדשים ויחליפו מזונות מן החי, שייצורם מחריף את המשברים השונים שעימם האנושות מתמודדת. המרכז ישמש כפלטפורמה למחקר בסיסי ויישומי, למסחור וליזמות ויספק תמיכה מחקרית לתעשייה.

העלייה העולמית בדרישה למזון מן החי מהירה אף יותר מהגידול באוכלוסיית העולם, מצב שלא יוכל להימשך עוד זמן רב.

תעשיית המזון מן החי אחראית לפליטת 20% מגזי החממה בעולם, לשימוש נרחב באנטיביוטיקה (73% מכלל השימוש העולמי), להתפרצות מגיפות ולניצול לא יעיל של שטחי אדמה ומים. עם זאת, הצריכה העולמית של מזון מן החי גבוהה היום מאי פעם וצפויה להמשיך לעלות.  

מרכז המחקר לחלבונים בני-קיימא – SPRC (ר"ת Sustainable Protein Research Center) שמו – ימשוך חברי סגל חדשים וחוקרים חדשים ומעולים, ויקדם את התחום באמצעות טיפוחה של סביבת מחקר יוצאת דופן בקמפוס.

את היוזמה להקמת המרכז מוביל הטכניון בשיתוף עם ה-GFI (ר"ת Good Food Institute) – ארגון מדעי בינלאומי ללא מטרת רווח, הפועל להאצת המחקר והחדשנות הטכנולוגית בתחום החלבונים האלטרנטיביים.

בראש המרכז יעמדו פרופ' יואב ליבני (ראש המרכז) ופרופ' אבי שפיגלמן (סגן ראש המרכז) מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. דוד שם טוב ממוסד הטכניון ינהל את קשרי המרכז עם התעשייה ועם גופי ממשל בזירה הלאומית והבינלאומית.

מימין: ראש המרכז החדש – פרופ' יואב ליבני, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון; סגן ראש המרכז – פרופ' אבי שפיגלמן, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. צילום: הטכניון

"גידול בעלי חיים למאכל אינו בר-קיימא"

לדברי פרופ' ליבני, "גידול בעלי חיים למאכל אינו בר-קיימא משום שהוא מצריך משאבים ההולכים ואוזלים. זהו אחד הגורמים לכריתת יערות-עד הפוגעת במגוון הביולוגי ולהאצת ההתחממות הגלובלית. יתר על כן, חקלאות בעלי חיים היא גורם זיהום משמעותי והצרכן הגדול ביותר (כ-70% בארה"ב) של אנטיביוטיקה. הגידול בצריכת אנטיביוטיקה גורר התפתחות של חיידקים עמידים – הצפויים להיות אחד מגורמי התמותה העיקריים בעשרות השנים הבאות.

כמענה לאתגרים אלה התחוללה בשנים האחרונות התקדמות חסרת תקדים בפיתוח אלטרנטיבות למאכלים מן החי. אלטרנטיבות אלה מבוססות על שימוש במקורות צמחיים, על גידול תאים בתרבית (בשר מתורבת) ועל תהליכי פרמנטציה (תסיסה). לתחום זה נכנסו מעבדות וחברות סטארט-אפ רבות והושקעו בו משאבים הולכים וגדלים, לרבות תקציבי ממשלה שנועדו לפתח את התחום של חלבונים בני-קיימא. עם זאת, קצב התפתחותו של תחום זה מוגבל על ידי אתגרים מדעיים וטכנולוגיים עצומים, שהמרכז נועד לקדם את ההתמודדות עימם".

להכשיר את אנשי את מדעני ומהנדסי העתיד בתחום

החלטת הטכניון להקים את המרכז התקבלה בסוף דצמבר 2022, והפעילות להקמת המרכז כעת בעיצומה. ה-SPRC יקדם ויאיץ שיתופי פעולה מחקריים רב-תחומיים, שיולידו תובנות חדשות וטכנולוגיות חדשניות, ויכשיר אנשי את מדעני ומהנדסי העתיד בתחום. המרכז החדש יתמוך בתעשייה, ובעיקר בחברות סטארט-אפ, בהתמודדות עם האתגרים השונים ובהם אתגר הגימלון (Scaling up) – תרגומם של פיתוחים במעבדה לייצור תעשייתי.

לפי הטכניון, המרכז החדש יתאם פעילויות משותפות בין עשרות חוקרים מיותר מעשר יחידות אקדמיות בטכניון וינהל שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות אחרות וחברות בתעשייה. הוא ירתום את משאביו להתמודדות עם האתגרים הבוערים ביותר בקיימות ובבריאות האדם – אתגרים הקשורים באופן הדוק לגידול באוכלוסיית העולם ולעלייה המואצת בצריכת מוצרים מן החי.

"ישראל כבר היום נחשבת למובילה עולמית בחדשנות בתחום"

ד"ר מיכל הלפרט, סמנכ"לית קשרי אקדמיה ב-GFI ישראל, אמרה כי "ישראל כבר היום נחשבת למובילה עולמית בחדשנות בתחום החלבונים האלטרנטיביים. היא נמצאת במקום השני בעולם בהשקעות בסטארט-אפים בתחום, ואין ספק שהקמת מרכז מחקר כזה, הראשון מסוגו בעולם, חשובה לשמירת המובילות הישראלית. יותר מחמישים אחוז מההשקעות בחברות הסטארט-אפ בישראל הגיעו לחברות שהתבססו על מחקר שהחל באקדמיה, כך שמכון המחקר עשוי לייצר חברות פודטק חדשות ולמשוך השקעות נוספות לישראל".

בתקציב חמש-שנתי של 20 מיליון דולר יעודד המרכז גיוס של חברי סגל חדשים בתחום, ויתמוך בהקמתו של בניין מרכז קרסו לחדשנות בטכנולוגיות מזון. הוא ירכוש ויתחזק ציוד ייעודי, יגייס טכנאים מומחים, יממן מחקרים ראשוניים בתחום ויכשיר סטודנטים לתארים מתקדמים ופוסט-דוקטורנטים בתחומים הרלוונטיים.

ד"ר הלפרט מוסיפה: "זהו מרכז המחקר האקדמי הראשון בעולם המיועד ספציפית למחקר בין-תחומי של חלבון אלטרנטיבי. זהו צעד גדול עבור מיצוב הטכניון ומדינת ישראל כראש החץ של פיתוח הטכנולוגיות שיעצבו מחדש את עתיד המזון. ההשקעה במחקר היא קריטית. אין הוקוס-פוקוס במזון, וכדי להביא לפריצות דרך נדרשת השקעה של שנים רבות במחקר, הרבה מוחות מבריקים ומיליוני דולרים – והטכניון עושה בדיוק את זה".