"לבעיית הפקקים אין פתרון קסם"
כך אמרה סיוון שמואלביץ', מנהלת קשרי ממשל בעמותת צרכני התחבורה הציבורית '15 דקות', בפאנל התחבורה הציבורית בכנס eGov 2023 ● היא הוסיפה, "הרי הדבר הכי זול והכי שמיש והכי נגיש זה מסלולי נסיעה ציבורית"
"האם יש פתרון לבעיית הפקקים? מה שבטוח אין פתרון קסם, והוא לא נראה לעין לא בעתיד הקרוב ואולי לא בעתיד הרחוק הרבה יותר. מה שכן יש בינתיים זה דברים שהם מרכיבי מפתח שעוזרים לייצר אלטרנטיבה לרכב הפרטי, וזה תחבורה בת קיימא – אם כתחבורה ציבורית, ואם כאופניים וקורקינטים – וכמובן להגביר את ההליכה ברגל – יש רק בעיה אחת משמעותית: זה פשוט משהו שאינו חלק מהתרבות שלנו", כך אמרה סיוון שמואלביץ', מנהלת קשרי ממשל בארגון צרכני התחבורה הציבורית 15 דקות בפאנל התחבורה של כנס eGov 2023 שהופק בידי אנשים ומחשבים.
"אני אף חוששת שהחזון הזה רק הולך ומתרחק, כי הוא קשור מאוד לתשתיות וגם לשירות, ויש הרגשה שזה נתקע שם. הרי הדבר הכי זול והכי שמיש והכי נגיש זה מסלולי נסיעה ציבורית, כולל צביעה מיוחדת לטובת תחבורה ציבורית, כשתחבורת האוטובוסים היא 80% מהמסע הזה. וככל שהאוטובוס ייסע יותר רציף ויותר מהר, הוא יהיה יותר אמין, ויהיו לכך תוצאות חיוביות. רואים את המקומות שיש מסלולי תחבורה ציבורית – בזמן הנסיעה, בהחלטה של האנשים לעזוב את הרכב הפרטי, לעבור לאוטובוס. צריך לשפר מאוד מאוד את השירות וכמובן לפתור את מצוקת הנהגים המאוד משמעותית, כדי שזה יעבוד כמו שצריך", הוא הוסיפה.
ויקטור איררה, יועץ בכיר לתחבורה חכמה. צילום: ניב קנטור
את הפאנל הנחה ויקטור איררה, יועץ בכיר לתחבורה חכמה, שפתח את הפאנל במצגת שעסקה בבעיות הנוכחיות בתחבורה הציבורית, כולל נתונים שהתייחסו לכך שהבעיות בפקקים רק ממשיכות לעלות ולא נפתרות, וזאת למרות העלייה בשימוש באוטובוסים לאחרונה.
מהו האתגר הגדול לתחבורה הציבורית בגוש דן?
את אסף סבן, מנמ"ר חברת דן, הוא שאל מהו האתגר הגדול ביותר שהוא רואה כנציג של חברת אוטובוסים ציבורית שעיקר פעילותה הוא באזור המרכז העמוס במיוחד.
"האתגר הכי גדול הוא ליצור מערכת תחבורה אמינה, זמינה וטובה, ואנחנו שמים את כל יהבנו על הנגשה מלאה של התחבורה הציבורית, קודם כל בעולמות המידע, ואחר כך במערכות תשלום עם מערכות לופ פתוח או סגור, עם אפשרות להשתמש גם בכרטיסי אשראי, וגם להציע מערכות לנוסעים מזדמנים, וכן להגדיל עוד יותר את המרחב שמאפשר לעלות ולשלם עם אפליקציה", הוא אמר.
אסף סבן, מנמ"ר חברת דן. צילום: ניב קנטור
"העיסוק המרכזי שלנו זה איך להנגיש את התחבורה הציבורית לציבור הרחב באופן אמין וטוב לכולם. מצד שני, אנחנו נתקלים באתגרים יומיומיים של הפעלת תחבורה ציבורית במטרופולין מאוד צפוף ומאוד עמוס, גם בגלל התהליכים שמתרחישים כעת כמו הרכבת הקלה, וזה לצד קושי אמיתי בגיוס של נהגים – זה המשאב הכי נדרש בעולמות התחבורה. אנחנו גם בתהליכים בנייה של פרויקט 'נתיב לעיר' עם חניונים למעבר – אחד מצפון לתל אביב ואחד יותר בדרום – שיאפשרו לאנשים לחנות ולעלות על שאטלים שייסעו בנתיבי העדפה שיכניסו את כולם למטרופולין יחסית מהר, אל אזורי תחבורה ציבורית פנימית", סיפר סבן.
"לאכוף את הנת"צים, כדי לאפשר לאוטובוסים הגעה מהירה לעיר"
ישראל רום, יועץ אסטרטגי לתחבורה חכמה, דיבר על ההבדל בין תחבורה בתוך הערים לבין התחבורה הציבורית שנעה בין הערים, ושאר היישובים. "מדובר בשני דברים שונים אחד מהשני לחלוטין. ברמה העירונית האתגר האמיתי הוא לא להכניס כלי רכב פרטיים לעיר ויש שתי שיטות עיקריות. אחת היא שיטת הקנס, כמו אגרות גודש, והשניה היא שיטת הפריסה של עוד כבישים ועוד דרכים. אז כן, נכון, בונים רכבות חדשות ועושים ומתכננים מטרו, אבל זה ממש לא יקרה מחר", הוא ציין.
ישראל רום, יועץ אסטרטגי לתחבורה חכמה. צילום: ניב קנטור
"האם ניתן לפתור את זה מהר? קודם כל אי אפשר לשכוח את מצוקת הנהגים והאוטובוסים, וכן שהבעיה של תחבורה ציבורית ממרחב כפרי לתוך העיר קיימת בכל העולם. יש שלושה דברים לעשות: לאכוף את הנת"צים, כדי לאפשר לאוטובוסים הגעה מהירה לעיר, וזה נושא מפתח. הנושא השני זה לבצע מהלך של תחבורה ציבורית חינם בחלק מהאזורים. במקרה כזה, בהרבה מאוד מקומות זה יגביר מאוד את השימוש בתחבורה הציבורית. דבר שלישי הוא לייעל את התחום – אם יש בעיה של חוסר אוטובוסים וחוסר נהגים אי אפשר לשפר שירות. אפשר לרתום את טכנולוגיית המידע כדי לשפר את התחום, כדי ללמוד כיצד לדייק וכיצד לייעל את התחבורה הציבורית, וזה כן דברים שיחסית מהר ניתן ליישם", הסביר רום.
"יש חוסר באפליקציות וחוסר באפשרויות בתשלום תוך כדי תנועה"
ד"ר ראלף גמבטה, יו"ר ארגון הכרטוס החכם (Smart Ticketing Alliance), שכבר התארח בעבר בכנס eGov, הזכיר כי ישראל מאוד חשובה לארגון שעומד מאחורי טכנולוגיית הכרטוס 'קליפסו', שעליה מבוססים כרטיסי הרב-קו בארץ.
"אמנם ישראל הייתה מראשונות המאמצות, אבל מבחוץ נראה כי לא ממש הייתה התקדמות, ומכיוון שככל שעובר זמן עלות ההתקדמות יותר גבוהה, יכול להיות שהגעתם למצב בו אתם מרגישים שלא כדאי להשקיע. כספקי טכנולוגיה אנחנו צריכים לעקוב אחרי המשוב שאנחנו מקבלים וגם במערכות מאוחרות יותר שמבוססות על 'קליפסו' אנחנו צריכים לחפש עוד פתרונות, כי יש חוסר באפליקציות וחוסר באפשרויות בתשלום תוך כדי תנועה".
ד"ר ראלף גמבטה, יו"ר ארגון הכרטוס החכם. צילום: ניב קנטור
"אחד ההיבטים שזה הוביל אצלנו זה הדיגיטציה של המערכת", סיפר גמבטה, "כולל הפיכה לפלטפורמת קוד פתוח, עם קהילת מפתחים שהיא זו שמנהלת את העניינים בפועל. אנחנו גם חושבים שצריך לגוון עם כמה רמות של פתרונות שמתאימות לגודלי שוק שונים, וכן לאפשר בעתיד הרצה של כמה טכנולוגיות כרטוס באותה מערכת. זה אולי לא טוב ל'קליפסו' ברמה הפרטנית, אבל 'קליפסו' צריכה את זה כדי להתפתח בפני עצמה", הוא אמר.
אין דבר כזה תחבורה חכמה. רוצים למנוע פקקים, בזרו את מרכזי התעסוקה. לא ייתכן במדינת ישראל בגודל מטר על מטר כל בוקר יסעו מליון עובדים מרחק של 100 ק"מ לעבודה במגבלת זמנים של בין 07:30 ל-09:00. פריסת הסיבים האופטים מאפשרת ביזור מרבית העיסוקים למרכזי תעסוקה מקומיים. אם מטה של חברה יכול לנהל אותה כאן מארצות הברית או מעסיק מכאן מנהל עובדים בהודו ואוקראינה, אין סיבה שלא ינהל אותם מרעננה לדימונה או נוף ההגליל. אני אוסיף כאן שנת"ץ הוא פתרון יעיל לתחבורה ישירה מנקודה לנקודה אך כאשר קו הנסיעה מורכב מ-50 תחנות הוא חסר ערך כי רק העצירות גוזלות למעלה משעה וכלי התחבורה אינו נע במהירות האופטימלית. גם השטות לא להכניס כלי רכב פרטיים לעיר, בלי להתייחס לעובדה שבמדינת 156 יממות בשנה אין תחבורה ציבורית, תחשוב על של אדם עובד להוציא ילדים ממסגרות שאינן נמצאות במקום ההעסקה או קרוב לביתו, וכן לצורך של אדם עובד לבצע קניות שבועיות במרכזי קניות שמצויים מחוץ לשכונות מגורים, סוגיות שתחבורה ציבורית אינה יכולה לפתור. סוף דבר הפתרון הטכנולוגי הוא העסקה קרוב לבית, אפילו בטווח הליכה ברגל.