פרופ' שרית קראוס מאוניברסיטת בר-אילן זכתה בפרס א.מ.ת בתחום המדעים המדויקים

פרופ' שרית קראוס מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן היא כלת פרס א.מ.ת לשנת 2010 לתחום המדעים המדויקים – פרס שהוענק השנה למדענים פורצי דרך בתחום מדעי המחשב. יחד עמה זכה פרופ' דוד הראל ממכון ויצמן. הפרס ניתן לפרופ' קראוס על תרומתה בהקניית האינטליגנציה לסוכנים ממוחשבים – בפרט על פיתוח אלגוריתמים המנהלים משא ומתן הן עם בני אדם והן עם סוכנים ממוחשבים אחרים.

אחד היישומים הבולטים של מחקריה הוטמע בנמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס, המהווה מטרה חשובה לטרוריסטים. כדי להקשות עליהם, נדרשה הקמת מערכת הגנה נגד טרור. אחד השלבים במערכת היה פיתוחה של תוכנה ממוחשבת, שפותחה בשיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה לפרופ' קראוס מהמחלקה למדעי המחשב וחברה במרכז לחקר המוח על שם לזלי וסוזן גונדה באוניברסיטת בר-אילן.

המערכת, המכונה ARMOR (ר"ת Assisted Randomized Motoring Over Routes), הותקנה בנובמבר 2007 ומשמשת מאז את אנשי הביטחון בנמל התעופה. ARMOR מבוססת על הקמת מחסומי דרכים באופן אקראי כדי לאתר אם מישהו ניסה להחדיר מכונית חשודה לנמל התעופה. המטרה היא לבצע פעולות מנע ולמנוע ממחבלים לנסות ולאסף מידע אודות הפגיעויות בנמל התעופה ונהלי האבטחה בו. המודל שבו השתמשו פרופ' קראוס ועמיתיה מבוסס על תורת המשחקים, לצורך ביצוע הביקורת האקראית.

פיתוחים חשובים ומשמעותיים

כמו כן, ייסדה פרופ' קראוס, כאמור, את תחום מחקר המערכות האוטומטיות שנושאות ונותנות במקצועיות עם אנשים. במשך שנים היא פעלה כמעט לבד בתחום חשוב אך מאתגר זה, אולם באחרונה מעורר הנושא עניין רב בקרב ארגונים כגון הצבא האמריקני, ועבודותיה מהוות בסיס למחקרים שארגונים אלה מעודדים. היא הכניסה לתחום המערכות מרובות הסוכנים את היבט האינדיבידואליזם, על ידי פיתוח פרוטוקולים ואסטרטגיות לסוכנים אינדיבידואליים הצריכים לשתף פעולה. עבודותיה בתחום המשא ומתן האוטומטי בין סוכנים ממוחשבים מהוות פריצת דרך בתחום. פרופ' קראוס אף הייתה הראשונה שפיתחה אלגוריתמים חישוביים ליצירת קואליציות בין מערכות ממוחשבות.
המודל שפיתחה עם פרופ' ברברה גרוס מאוניברסיטת הרווארד לפעילות שיתופית, SharedPlans, השפיע רבות על המחקר והמימוש של מערכות שיתופיות. הוא כולל מפרט פורמלי לעיצוב של סוכנים היכולים לשתף פעולה, ומהווה תשתית לחקירת שאלות בסיסיות בנושא שיתוף פעולה.

בנוסף, תרמה פרופ' קראוס תרומה משמעותית לפיתוח אלגוריתמים אינטליגנטיים לשבירת שיגרה בסביבות של משאבים מוגבלים: בתחום הרובוטיקה פתחה תחום חדש של פטרול יריבי. בכל העבודות היא הכניסה גם את המודל האנושי של היריב.

עבודתה עם פרופ' דניאל להמן ועם פרופ' מנחם מגידור (לשעבר נשיא האוניברסיטה העברית) על היסקים לא מונוטוניים השפיעה רבות על המחקר בתחום ומהווה תשתית להשוואה בין מערכות היסק.

בדבריה, ציינה פרופ' קראוס, כי בנוסף למערכת המסייעת לביטחון בנמל התעופה בלוס אנג'לס, היא פיתחה, בין היתר, סוכן שביצע משא ומתן בארצות הברית ובלבנון. "נעזרנו בו לאסוף נתונים על הבדלי תרבויות", אמרה. היא הוסיפה, כי "מערכת אחרת מאפשרת לאמן אנשים במשא ומתן כמו לקראת ראיונות עבודה. התוכנות מאפשרות, למשל, לבנות מערכות אימון והדרכה (Coaching), כאשר לאדם הנעזר במערכת תהיה יכולת לתקשר אינטראטקיבית עם המחשב ולהגיע לתוצאה הטובה ביותר".

פרופ' קראוס נולדה בירושלים ב-1960 וגדלה בשכונת נווה שאנן שבחיפה. היא למדה בתיכון עירוני ו' בעיר, ושירתה בשירות לאומי בשכונת בקעה בירושלים. את שלושת תאריה במדעי המחשב סיימה פרופ' קראוס באוניברסיטה העברית בירושלים, ואת עבודת הדוקטורט שלה ביצעה תחת הנחייתו של פרופ' להמן. לאחר שהות של שנתיים בעשיית פוסט דוקטורט באוניברסיטת מרילנד, היא הצטרפה ב-1991 לסגל של אוניברסיטת בר-אילן.

היא זכתה עד כה בפרסים בין לאומיים חשובים בתחום מדעי המחשב. בתחום הבינה המלאכותית קיבלה פרופ' קראוס ב-1995 את הפרס הבין לאומי "מחשבים ומחשבות". ב-2002 היא נבחרה כעמיתה של האגודה האמריקנית לבינה מלאכותית (AAAI Fellow), וב-2008 – כעמיתה של האגודה האירופית לבינה מלאכותית ((ECCAI Fellow. בתחום המערכות מרובות הסוכנים היא קיבלה ב-2007 את שני הפרסים החשובים ביותר: ACM/SIGART Autonomous Agents Research Award, וביחד עם פרופ' גרוס – את פרס המאמר המשפיע ביותר.

ב-2009 קיבלה פרופ' קראוס פרס הוקרה מטעם עיריית לוס-אנג'לס על תרומה לאבטחת העיר. מוקדם יותר השנה היא נבחרה כאשת השנה של ארגון הנשים הדתיות אמונה.