"נדרש להסדיר את האופן שבו חברי הבורסה יפעלו בקריפטו"

הבורסה לניירות ערך פרסמה אתמול (ג') טיוטה להערות הציבור לאישור הרחבת תחומי הפעילות המותרים לבתי השקעות בישראל (חברי בורסה שאינם בנקים) ופעילות בנכסים דיגיטליים, כגון מטבעות קריפטו. הבורסה מבקשת להסדיר ולפקח על ההשקעה של חבריה בנכסים דיגיטליים, זאת, בין היתר, בעקבות פשיטות רגל גדולות של חברות שסחרו בקריפטו, שגרמו למשקיעים ברחבי העולם הפסדים כבדים.

"שוק הנכסים הדיגיטליים והמטבעות הקריפטוגרפים צמח, הן בישראל והן בעולם, בצורה משמעותית במהלך התקופה האחרונה, וגם עבר לא מעט תהפוכות (כגון קריסת FTX, קריסת חברת צלזיוס וקריסת המטבע היציב טרה-לונה)", אומר דן קמינצקי, מנהל תחום אסטרטגיה בבורסת תל אביב. "אנו עדים לגידול בביקוש למטבעות קריפטוגרפיים ולגידול בהיקפי הפעילות מצד הציבור הרחב וגם לכניסה לשווקים החדשניים האלו מצדם של גופים מפוקחים. התהפוכות הללו, והסיכונים הגלומים בשווקים האמורים, מצריכות הסדרה של הפעילות, וזאת לאחר שבשנים האחרונות חל גידול בקצב התפתחות שוק המטבעות הקריפטוגרפים. לכן נדרשת הסדרה, אשר תמזער את הסיכונים השונים (תפעוליים, משפטים, סייבר ואחרים) הטמונים בפעילות במטבעות אלו, תסייע להתפתחות תקינה של השווקים האמורים ותגן על המשקיעים בישראל.

"הרגולטורים הפיננסיים, בעולם ובישראל, החלו להידרש לעניין זה ולקבוע כללים והוראות. גם בישראל, הרגולטורים הפיננסיים המרכזיים (רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, בנק ישראל, הכלכלנית הראשית באוצר) פרסמו הוראות וניירות עמדה, אשר מסייעים להסדיר את הפעילות בתחום. אנחנו גם הולכים בעקבותיהם ומבקשים להסדיר את הפעילות של בתי ההשקעות בישראל.

"הגישה הרגולטורית בישראל, בדומה למדינות נוספות, היא לקבוע רגולציה על פעילויות או שירותים פיננסיים בנכסים דיגיטליים, שתהיה דומה לכללים הקיימים כיום בנכסים שאינם דיגיטליים, תוך התחשבות במאפיינים החדשניים והייחודיים לתחום".

האם אתה אומר שאתם פועלים בהתאם לביקוש חברי הבורסה, למרות שיש מדינות  שאוסרות שימוש במטבעות דיגיטליים?

"הכללים והרגולציה בעניין זה הם בהתהוות. בארה"ב, למשל, רגולטורים שונים (ה-SEC, ה-NYDFS ואחרים) החלו לגבש כללים ורגולציות לגבי המסחר והמשמורת במטבעות קריפטו, שאמורים להגן במידת מה על משקיעים במטבעות אלו. גם באירופה אושרה רגולציה, המסדירה בצורה מקיפה את תחום המטבעות הווירטואליים והנכסים הדיגיטליים (רגולציית Mica). הרגולטורים במדינות השונות מודעים לכך, שנכסי קריפטו הם נכסים בעלי סיכון גבוה, לכן מתגבשת לה אסדרה"

האם גם אתם הולכים עם הזרם ונענים לדרישות השוק, במקרה שלכם חברי הבורסה שאינן בנקים?

"אנחנו עדים לתהפוכות ולשינויים בדרך שבה נעשית הפעילות במטבעות קריפטו, כולל כניסה של גופים מפוקחים לתחום. בראייתנו, שינויים אלו מחייבים הסדרה של הפעילות. כן, היו פניות מצד חברי בורסה שבקישו להנגיש מסחר בנכסים דיגיטליים ללקוחותיהם. אנו רואים חשיבות בקידום ובפיתוח שוק ההון המקומי ותחום הנכסים דיגיטליים, במתן אפשרות לבתי ההשקעות בישראל להרחיב את תחומי העיסוק המותרים להם – והכל בשים לב לסיכונים ולרגולציה בהתהוות. בפועל, ועל מנת לאפשר את זה, אנו מציעים במסגרת תקנון הבורסה להרחיב את תחומי העיסוק המותרים לבתי ההשקעות ולאפשר להם לתת שירותי מסחר ומשמורת ללקוחותיהם במטבעות קריפטו לפי המנגנון שנקבע בהצעה".

למה הכוונה ב"נכסים דיגיטליים שאינם מטבע", כמו, למשל, ביטקוין?

"ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים בשנים האחרונות, ובכלל זה השימוש בטכנולוגיות DLT וטוקניזציה של נכסים מסוגים שונים, עשויות להשפיע באופן מהותי וחדשני על השווקים הפיננסיים בכלל, וגם על עולמות המסחר והסליקה המסורתיים בפרט. לכן, ולדוגמה,  הבורסה ואגף החשב הכללי במשרד האוצר עובדים בימים אלו על פרויקט, אשר בוחן את היישום של הנפקת אג"ח דיגיטלית של ממשלת ישראל על גבי תשתית מבוססת בלוקצ'יין. הוקם צוות משותף לבחינת היתכנות עסקית וטכנולוגית של סליקת אג"ח דיגיטלית של מדינת ישראל על גבי פלטפורמה חדשה למסחר וסליקה בנכסים דיגיטליים (פרויקט "עדן").

האם נכון לומר שהנכסים הדיגיטליים למעשה מנותקים ממטבעות? הרי אגרות החוב צריכות להיות צמודות למשהו, הלוא כן?

"חשוב לציין, שההסדרה שמקודמת כרגע נוגעת אך ורק למטבעות קריפטוגרפיים ולפעילות של חברי בורסה בהם.

"מצד שני, חשוב להדגיש, שהערכים המוספים של טכנולוגיות הבלוקצ'יין, טוקניזציה של נכסים מסוגים שונים וחוזים חכמים, נבחנים על ידנו בערוץ מקביל ואחר, ובמסגרתו, בין היתר, אנחנו מנסים להבין האם יש ערכים מוספים לטכנולוגיות אלו על תהליכים מסורתיים של מסחר וסליקה, לדוגמה. שיתוף הפעולה בינינו לבין האוצר, כחלק מפרויקט 'עדן', עוסק בזה בדיוק, בניסיון משותף לייעל תהליכים".