"התייעלות ללא הטמעת טכנולוגיה וחדשנות תפגע בממשלה"

"ההתייעלות חשובה בכלל, ובמגזר ההמשלתי בפרט. אלא שהתייעלות שתיעשה ללא הטמעת כלי טכנולוגיה וחדשנות רק תפגע במשרדי הממשלה. רק חדשנות ותרבות טכנולוגית תוכלנה להבטיח התייעלות ארוכת טווח, שתביא לשיפור השירות לאזרחים. זה ייעשה לא עם הוספת מנגנונים, אלא עם אג'יליות ואדפטיביות. נדרשות יותר אוטומציה ויותר דיגיטליזציה של תהליכים, עם כמה שפחות התערבות ידנית, לטובת מיקוד בפעילויות הליבה. התייעלות שכזו היא שתניב יותר ערכים כספיים ותביא לניצול טוב יותר של כספי משלמי המיסים", כך אמר יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר.

רוטנברג דיבר בוועידת הפסגה Top Summit 2024 של אנשים ומחשבים, שהתקיימה היום (א') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מבכירי הענף. מנחת האירוע הייתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

לדברי רוטנברג, "אף שאנחנו נמצאים, אחרי ה-7 באוקטובר, במציאות אחרת, מה שלא השתנה הוא הצורך שלנו לחשוב טכנולוגית. הצורך ברתימת הטכנולוגיה לטובת האזרחים. זאת, על רקע הגידול הדרמטי בהוצאות והפחתת ההכנסות ממסים, בשל המלחמה. מצב זה מחייב אותנו לנקוט בצעדים ממשיים – להתייעל, לחסוך ולשדר למשק יציבות".

"משרדי הממשלה לא תמיד טובים בהתייעלות"

הוא ציין כי "משרדי הממשלה יכולים וצריכים להתייעל, אבל זה לא פשוט, כי הם לא תמיד טובים בכך. זה קשה ולא מתגמל, אולם זו הזדמנות לשינויים. חשוב שזו תהיה התייעלות מספקת, בת קיימא ואמיתית – ולא קוסמטית, התייעלות שתענה לאתגר כוח האדם, שתהיה לא רק כמותית אלא גם איכותית, ושתביא לשינויים בתהליכים. יש לשנות את המצב שבו חלק מהמשרדים לא 'מדברים' ביניהם, צריך לנווט ביתר יעילות בשדה הביורוקרטיה, לצמצם את חוסר היעילות ולהגדיל את השקיפות. הליכי קבלת ההחלטות נדרשים להיות מתואמים. כמו כן, יש לסלק את כל אבני הנגף, לטובת שירות טוב ויעיל".

"משרדי הממשלה, בסיוע מערך הדיגיטל הלאומי", אמר החשכ"ל, "מנסים לשפר ועושים זאת, אבל אנחנו עדיין רחוקים מלהשיג את היעד באופן מלא. הממשלה היא ספינה כבדה ומורכבת – ונדרשת השקעה בשינוי, עם נחישות, עד להגעה לנקודת פיתול, שתביא להזדמנות ולצמיחה מהמשבר".

"מהפכות" התשלומים והענן בממשלה

רוטנברג אמר כי "יש להביא לאימוץ טכנולוגיות מתקדמות על ידי הממשלה, כולל יכולות ניתוח מעמיק של ביג דאטה ובינה מלאכותית. אלה כלים שיכולים להגדיל את התפוקה של העובדים. ה-AI מסייעת בפרט בתחומי הכספים".

"בשנים האחרונות, הממשלה עוברת מהפכה בעולם התשלומים", אמר. "אנחנו, במשרד האוצר, פועלים על מנת לטפל ביעילות רבה יותר בניהול נכסי המדינה. עשינו קפיצת מדרגה בתחום הסליקה והתשלומים – וזה נושא מורכב. אנחנו מאפשרים סליקה מתקדמת, עם ארנקים דיגיטליים, לטובת עצמאות ומהירות בביצוע התשלומים, מבלי לאבד שקיפות וגמישות".

הוא הוסיף כי "אנחנו מצויים בעיצומה של מהפכה נוספת, בתחום התשתיות בענן. ה-IT מסייע לנו בצמצום ההוצאות התפעוליות. מדובר בכסף רב, למשל, אנחנו ממטבים את האכלוס של החדרים, על רקע העובדה שרבים מעובדי המדינה עברו לעבוד מהבית. עלינו לעבור לעולם דיגיטלי מדיד ומנותח. היעד הוא לרתום את ה-IT למיטוב התפעול, להבנת המשמעויות התפעוליות, על מנת להניב חסכון ולאפשר הסטה של משאבים לתחומי החינוך, הבריאות והרווחה".

רוטנברג התייחס בהקשר זה לפרויקט הענן הממשלתי, נימבוס. "זהו פרויקט דגל רב שנתי שלנו, בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי", ציין. "ספקיות הענן הגלובליות כבר הקימו בישראל דאטה סנטרים מקומיים ייעודיים לתחום, בהשקעה כוללת של 15 מיליארד דולר. התשתית הטכנולוגית אדירה, והיא תניב מענה כספי מהיר, ותקדם תרבות של נתונים וחישוב עתיר ביצועים. בימים אלה אנחנו עובדים להקמת אגם נתונים ממשלתי, שאליו יוזרמו כלל הנתונים. נטמיע כלי בקרה ונקבל עוד יכולות לזיהוי הונאות".

לסיכום, רוטנברג אמר ש-"משרד האוצר, ואגף החשב הכללי בתוכו, הוא גורם ומעודד של חדשנות מבוססת טכנולוגיות מתקדמות. הדרך ארוכה ומורכבת, יהיו עליות ולצערנו גם מורדות – אבל אנחנו לא יכולים לפספס את ההזדמנות הזו. אין לנו ברירה אחרת".